פיקצר מבית היוצר של סנוביש ^^
דמעות של זכוכית (ותודה לליטל {אם את עדין זוכרת} שהיתה לי לבטא מצויינת, ונתנה לי את השם הזה ^^) למה ההשתקפות כה ריקה? ואין דמות שלהביט היא מעיזה. בעיניים תוהות וגדולות, זוג אישונים אפורים במבט שואל וחד מופנות אליו. אתה, מסתכלת עליך באימת המוות שקורצת לי דרכך, ומנסה להבין, איפה אתה? איפה הנפש שיצרה אותי, מנסה להבין למה אני לבד, שאת הבדידות העמוקה הזאת אתה סוגר עלינו בבדידותך, בטירת שקר אפופה מסתוריות ואכזבה, שכן לא הצלחת ליצור ילדה תמימה. היא תקועה שם, גם נשמתה. כלואה בבועת קריסטל ושואבת את טוב ליבם של היקרים לה מכל. הם לא מכירים אותה. הם לא יודעים. היא בובה על חוטים ותו לא. אדוני, איש אפל ויקר. אישיותך קרה. כל כך קוסמת לי, עוטפת ולא מרפה. גם הרוע ששוכן בליבך, גם הוא אוהב, יותר משאתה. את החיים היא לוקחת, היא לא שואלת, בדמעות של זכוכית היא מתנפצת. ואת המראה ההיא, גם כשהיא מפילה, המכשפה הארורה לא נשברת. מעשה כשף. ובתוך חובתה עליה, למוות היא שואפת. בעיניים קודרות, זוג עיניים אפורות, הן אלה שאוספות את הדמעות. קאנה, זהו שמי, ריק, אך אינו תמים, ואינו אני.