שרשור קונצ'רטי לכינור

[talblumberg]

שרשור קונצ'רטי לכינור

מקווה שזה יתפתח לשרשור מעניין מהו הקונצ'רטו לכינור הכי אהוב עליכם ומדוע... מקווה שבאמת יתפתח שרשור ושיהיה לי מה להכיר וללמוד ממנו ומי שרוצה להכניס יותר מאחד, זכותו בכל מקרה כיוון שאני התחלתי אתן שני קונצ'רטים לכינור שאני אוהב במיוחד הקונצ'רטו של ברוך- אולי קצת בנאלי, אבל מה לעשות הפרץ של התזמורת אחרי שש דקות בפרק הראשון פשוט עושה לי את זה והקונצ'רטו של סיבליוס - בעיקר בגלל הפרק האחרון שבו הנגינת פלז'ולט מזכירה את דיוויד גילמור מנגן עם סלייד ב shine on you crasט diamond השני שבדיסק שבו הוא עולה לגבהים שגיטרה פשוט לא יכולה להגיע (בעזרת סלייד)

 

[ת ל פ י ו ת]

הקונצ'רטו לכינור של בטהובן

בגלל החדשנות - המוטיב הפותח מנוגן בתופי טימפני... בגלל הפתיחה של התזמורת - הנשמעת כפתיחה סימפונית עד שלאחר כשלוש דקות בוקע מתוכה הכינור וממריא אל על בגלל הפיתוח המופלא של הפרק הראשון ובגלל הכינור של יאשה חפץ, שאיתו שמעתי לראשונה את יצירה.

 

[הנחליאלי]

ועוד חדשנות

המסורתי היה שכלי הקשת נושאים את עיקר המסר. כבר בסימפוניה הראשונה שלו הוא חטף ביקורת לא נעימה על הרעיון להתחיל בכלי נשיפה. המבקרים שאלו : מה זה כאן, סרנדה??? אז נכון, הטימפני פותחים. אבל מי ממשיך? כל הנשיפה. בקונצ'טו לכינור... הטימפני מתחילים את החלק השני של הפראזה. כלי הנשיפה עונים. עכשיו נכנסים סוף סוף המיתרים. אבל איך? במנגינה רכה או תקיפה כראוי לכלי קשת? לא ולא! במוטיב התוף. כלומר המיתרים מקבלים עליהם את עול מוטיב הפתיחה, שהוא נקשני לגמרי, כאמור. ומכאן ואילך, כמה נאמנות למוטיב הזה לאורך כל הפרק... בכמה ואריאציות הוא מופיע. מופת לחשיבות שבטהובן ייחס לכוחו של מוטיב רתמי כיסוד מאחד של פרק. עד סוף הפיתוח, שבו בוקעת -- בהופעה יחידה בפרק -- המנגינה הנפלאה הזאת של הכינור (כחול), מרחפת מעל המוטיב הקודר של הפתיחה המופיע בתחילה בקרנות (כתום) אחר כך בבסונים (סגול) ואחר כך בחצוצרות והטימפני (ירוק) (חזרתו של הטמפנן), ברגע של התמזגות הרתמי והמלודי לאחדות שאין כמוה. ויי, אני נשמע כמו באיזה תוכנית רדיו על מיטב ספרות המוזיקה...

 

[ת ל פ י ו ת]

תודה על ההרחבה - אבל...

היה מעניין לשמוע מהו הקונצ'רטו לכינור האהוב עליך?... בהזדמנות זו אוסיף גם את הקונצ'רטו של ברג בין אלה שאני אוהב במיוחד. בגלל התזמור המרתק בגלל הציטוט המופלא של באך המתמזג בשורת הצלילים בגלל האווירה יוצאת הדופן את הניתוחים - בהזדמנות אחרת...

 

[Reign In Blood]

כן ירבו הודעות כאלו בפורום

ובקשר להודעה למעלה: כל כך מוסיף הכינור של חפץ.. במיוחד בפרק השלישי.. אין דבר יותר יפה.. בשבילי..

 

[הנחליאלי]

אבל הקונצ'רטו של ברהמס - בשבילי הילרי האן

 

[הנחליאלי]

לא מזמן שידרו הקלטה של חפץ-בטהובן

ושוב הייתי המון. עשרות שנים לא שמעתי את ההקלטה הזאת. אני כבר לא זוכר אותה מילדותי, רק זוכר את החגיגה שעשינו כשהודיעו שישדרו ברדיו אז לא היה קול המוסיקה, ולא היו דיסקים, ושידרו שעה-שעתיים קלסית ברשת אלף. כל יצירה, כל ביצוע מיוחד, היה סיבה להתרגשות. ועכשיו שמעתי את חפץ עוד פעם, וחשבתי - מה כבר בקשישותי יכול לרגש אותי, והייתי מהופנט מהתחלה עד הסוף. וגם הניצוח נפלא. שכחתי מי המנצח.

 

[ת ל פ י ו ת]

יש דיסק של חפץ מנגן בטהובן וברהמס

למי שרוצה לשמוע את המיקס העכשווי... ואולי להשוות לתקליט הויניל הישן והטוב.

 

[Reign In Blood]

אם כבר חפץ

מנדלסון זה הביצוע האידיאלי.. וכמובן שכל השאר מומלצים כולל סיביליוס ברוך בראהמס בטהובן צ'ייקובסקי ועוד.. בקשר להקלטת בטהובן עם חפץ- הפרק השלישי הוא פשוט שובה.. המנצח הוא צ'ארל מונק.. אגב, אני ממליץ על פרלמן עם ג'וליני..

 

[הנחליאלי]

תודה רבה, אבל אני מעדיף את

ההודעה שלי למטה, עם האנליזה של הטיוטה של מוצרט. היא יותר מקורית. והיא טרייה לגמרי. העליתי אותה ביום שעשיתי אותה, והיא הייתה בשבילי חידוש של אותו לילה.

 

[ת ל פ י ו ת]

אכן אנאליזה יפה. וגם...

קיימים מקרים רבים נוספים דומים אצל מלחינים שונים. בסופו של דבר בדברים זכו להפשטה אצל קייג', שהתייחס ל-skyline של עיר כמתווה למלודיה. אגב - באך היה הנביא שחיבר יצירה כמתווה ללא ציון כלים (אמנות הפוגה) כך שכל גירסה, גם בכלים שבאך עצמו לא הכיר, מוסיפה ומחדשת והופכת את היצירה גם במובן זה לעכשווית תמיד ולאלמותית. ואם כבר באך - מה בדבר בניתוח של Helga Thoene על כורלים המסתתרים כהרמוניה לא-נשמעת בפרטיטות ובשקון לכינור סולו של באך? אחד הפרוייקטים המעניינים שאני מכיר.

 

[הנחליאלי]

שמעתי לפני כשנתיים ברדיו את השקון.

אני כותב הודעה שכתבתי קודם, ועכשיו אני לא מוצא אותה: אז אולי לא שלחתי? אם תמצאו אותה במקום אחר, תסלחו לי. מותר תיקון קטן? מה שמדהים בשבילי היה שהקווים המלודיים שמצאו במבנה-העל של באך דווקא לא היו כורליים. הם היו לחנים גרגוריאניים. והרי הלחנים האלה שייכים למסורת הכנסייה הקתולית. ובאך היה פרוטסטנטי או לותרני או משהו כזה. אלה שתי כנסיות שונות מאוד. ואחד מיסודות ההבדל הוא הכורלים. שני יסודות מרכזיים במרד של מרטין לותר היו תרגום כתבי הקודש לגרמנית והוויתור על הלחנים הגרגוריאניים לטובת הרעיון של שירים כורליים, שרבים מהם הוא עצמו חיבר. שניהם היו בשביל להפקיע את הדת מהכמורה המושחתת ולהחזיר אותה לעם. (אולי הוא פינטז על העממיות של הידע ביהדות על אף היותו אחד האנטישמים הגדולים?) וההקלטה ההיא עשתה עליי רושם כביר. זה נשמע כאילו באמת מדובר בגילוי רובד נוסף מלבד הרבדים הרבים הנסתרים של באך שהיה ידוע עליהם גם בעבר. לא אתפלא כלל אם יתברר שבאך באמת הלך עם הלחנים הגרגוריאניים האלה בראש וחיבר עליהם יצירות אפילו מהסוג של השאקון, שגם בלי הלחן היא מאולצת באופן קפדני על ידי טכניקת הואריאציות, אבל חופשית, ססגונית ורבת פנים כאילו היא מין פנטזיה רומנטית חסרת גבולות. לחשוב שמתחת או מעל כל זה יש עוד אילוץ חמור כזה, זה עוד אחד הדברים הנשגבים מבינתי, כמו דברים רבים אחרים כשמנסים להבין איזו מין תודעה שכנה במוחו של החד-פעמי הזה.

 

[ת ל פ י ו ת]

../images/Emo24.gif../images/Emo45.gif../images/Emo13.gif במובן האפלטוני...

 

[שכה יהיה לי טוב]

אממ....

הקונצק'רטו לכינור של ברהמס! היצירה התזמורתית העמוקה ביותר של ברמהס - אם שואלים אותי.... הפרק הראשון של הקונצ'רטו פשוט מזהיר! ואוסיף גם את הקונצ'רטו מס 1 של פרוקופייב ואת זה של סיבליוס כמובן כן!! חמדן שכמותי!! גרגרן שכמותי!! (סילחו לי)

 

[הנחליאלי]

../images/Emo45.gif

 

[BanjoKazooie]

שלי

אני דווקא אבחר בהמלצה לא מוכרת כדי לנסות לפתוח אופקים גלזונוב - קונצ'רטו לכינור בלה מינור כל הקונצ'רטו יפה, אולם הפרק הראשון כל כך עצוב ונוגה ומרגש.

 

[דוד שטיפלמן]

מנדלסון! צ'ייקובסקי! דבוז'ק!...../images/Emo13.gif

 

[מדהימאיה]

סן סנס שלישי, נפלא!

הוא בכלל מלחין בסדר

 

[הנחליאלי]

../images/Emo45.gif והביצוע הישן מאוד של עברי גיטליס

בכלל מפיק ממנו פלאי פלאים ובאמת סןסנס הזה, איזה גנוב! המבוא ורונדו קפריצ'וזו שלו, יצירה מדליקה לגמרי. לפעמים אני חושב.... תעזבו אותי לרגע עם באך-מוצרט-בטהובן, תנו לי סןסנס לרענון!!!

 

[הנחליאלי]

אף אחד לא מזכיר את הקונצ'רטי של באך?

המי מג'ור הנפלא... הלה מינור היפהפה... וגם אני גרגרן, חמדן, אז למה לא ה"כפול" לשני כינורות, גם הוא בלה מינור?