אה ועוד שאלות...
בגן נתקלת בגזענות על רקע היותך ערביה? מצד הילדים? והאם היו שם עוד ערבים? ואם היו עוד ערבים, היתה נטייה להתחבר לקבוצות נפרדות של ערבים-יהודים? ומה את זוכרת מביה"ס? לא היתה לך הרגשה שבגלל שאת ערבייה, מסתכלים עלייך בעין בוחנת יותר ביום העצמאות למשל, או ביום השואה, או כשהיו פיגועים? אני זוכר את התקופה של כיתות ו'-ח' כ"ירידות" בלתי פוסקות האחד על השני.. כל אחד קיבל כינוי ששימש ל"ירידות" עליו. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היה שם ערבי אחד מסכן, די ברור שהיו גומרים אותו... רק בקבוצות הייתי מכניס אותם, שיתנו בראש לכל הגזענים בפוטנציה... עלי למשל ירדו בגלל שהרכבתי משקפיים... קראו לי "עופר משקפופר"
, היתה לי נטייה לחלום בשיעורים, אז קראו לי "אסטרו", ואחרי שפעם נתקלתי בטעות באיזה שולחן, קראו לי "עוור" וקבעו שכל מרכיבי המשקפיים הם "עוורים"... עד שכל מרכיבי המשקפים התאגדו לקבוצה שנקראה "המאפייה העיוורת", וחסר היה למי שהתעסק איתנו