אני ממש אוהבת את הקשר של עידן ואמילי... תמיד כשאני רואה אותם ברגעים הקטנים והפשוטים שלהם ביחד, יש משהו נורא נעים, שניהם נורא מכילים וקשובים ומכבדים אחד את השני. ועידן הוא ג'נטלמן של ממש....
וכן במשימות האמוציות לא כל כך יציבות, נאמרים דברים שפחות צריכים להיאמר.
מול אורית, כשהוא לא עונה , אני חושבת שזה איזה מצב של רצון לרצות אותה וגם אני פחות אהבתי את זה, על אף שאמילי אמרה לו לא לענות בשבילה ולא להילחם את המלחמות במקומה .הנאמנות הזאת שלו לאורית היא אחד הדברים המתסכלים לצפייה.
אבל השבוע, אחרי המשימה, כשהם יצאו מהאווירה של העצבים וחזרו למציאות ראו עליו שהאסימונים נופלים לו , ההבנה שהוא לא מגן על הדבר הנכון . הוא כן התחיל להעיר לאורית על הדיבור שלה ותפס קצת מרחק. השיח שלו עם אמילי על אורית בימים האחרונים מאז המשימה מאוד שונה, פחות מצדיק והרבה יותר תומך ומבין את אמילי.
בכלל , כתבתי את זה עליו כבר כמה פעמים בהקשרים של דינמיקות אחרות בבית , אבל זה נכון גם פה.... הקצב של עידן שונה מדיירים אחרים, העיבוד הרגשי שלו איטי יותר ,הוא נאחז בעקרונות ובכללים שמעוורים אותו לרגש ולמציאות מסביבו ולוקח לו יותר זמן להגיע למסקנות הנכונות ובאמת להבין את האחר . אבל זה קורה.... בסוף זה קורה. כמו שעם כל אדם שהוא רב איתו, בסוף הוא דיבר והשלים . ודווקא במקומות האלה, שהוא טועה, הוא מרתק לי ואני נהנית לראות אותו לומד שהוא לא תמיד צודק או מבין.
ואני לגמריי בעד שדברים יוצגו כפי שהם, גם אם זה לא נראה טוב. דמות עגולה.