שרשור

[memee2]

אמא שלי עיצבנה אותי

קודם כול יש לה הרגל מעצבן לדבר איתי בזמן שאני רואה סרט במחשב, כאילו אני לא עושה כלום ואני עם אוזניות! אח"כ בגלל שה"חדר" שלי הוא מקום מעבר למרפסת היא עוברת מפה לשם כמו טיל ומדברת איתי. עכשיו היא התחילה להגיד לי משהו, ואני אומרת 'אמא אני רואה סרט, את מפריעה לי'. והיא טוב סליחה סליחה רק רציתי להגיד שמצאתי תיק מלא בקוסמטיקה. ופה נכנס ההרגל המעצבן מס' 2 שלה, להביא דברים מהרחוב

עוד מהתקופה שהיינו עניים. רק שעכשיו אנחנו לא כול כך עניים והיא עדיין סוחבת. אז בבוקר היא הביאה עגלה ורודה כדי לסחוב שם דברים מהמכולת, כי כמובן שאנחנו עניים ואין לנו רכב. ובערב היא הביאה שק מלא "קוסמטיקה". כמובן שאת הסרט לא יכולתי לראות, והלכתי להסתכל מה זה. זה היה שק מלא באביזרים לשיער, לקים משומשים של טופ ביוטי, מראה וכול מיני שטויות כאלו. אמרתי שצריך לזרוק את זה ואם היא תועיל בטובה להכין לי סנדוויץ'. חזרתי לגלוש באינטרנט ואני רואה שהיא עדיין ממיינת. פה חטפתי קריזה. נכנס בי זעם. רצתי, תפסתי את כול הדברים וזרקתי לתיק. היא הצליחה לתפוס 2 לקים של טופ ביוטי בצבע ורוד והחזיקה אותן כבנות ערובה ועמדה מול הדלת. אני: זוזי. היא: לא זזה עד שאת מביאה לי רק את התיק עצמו (בלי הדברים) אני: ומה עם הלקים? את רוצה לקים חדשים? אני אקנה לך אין בעיה! כמה כסף את רוצה? בקיצור עמדנו בקרב מבטים והתחלנו ללכת מכות. אני עדיין מרגישה את הציפורניים שלה נעוצות לי ביד בזמן שאני כותבת. לבסוף דקרתי אותה בחרב מפלסטיק (שהיא מצאה

). זה כנראה עבד כי היא סוף סוף היא נתנה לי לעבור במורת רוח. יצאתי החוצה והחבאתי את התיק, כדי שלא תמצא אותו שוב. רציתי להוציא את העגלה אבל הרגשתי שזה כבר מעבר ליכולתי. אח"כ כשחזרתי היא התבכיינה שהיא יכלה לחסוך כסף ולקבל בחינם. אני שוב התחלתי: נו כמה כסף את צריכה? ................................
אח"כ היא שואלת אותי: נו מה רצית? אני: כלום, כלום.

 

[Hawkgirl]

אני... קצת לא בטוחה שמה שקראתי אמיתי..

תראי... קורה שההורים מעצבנים, אבל... להגיע עד למצב של שלבים פיזיים...?
זה נראה לי חמור, במיוחד לאור הנסיבות(סליחה אם זה מעט מזלזל).

גם אבא שלי אוהב לאסוף זבל מהרחוב, ותודה לאודין*, אנחנו לא במצב כלכלי רע.
מה עושים? מחכים קצת, ופשוט זורקים את מה שהוא אסף, הוא אפילו לא זוכר או שם לב.... ואם הוא שם לב... too late.

גם אמא שלי "אוהבת" להפריע בזמן שאני צופה בסרטים..
hell, להזכירך אני חובבת אנימה/מנגה. הייתי חורשת על סדרות אנימה, כך שהיו לאמא שלי לא מעט הזדמנויות להפריע.
אבל.... בואי נשים רגע דברים בפרופורציות...
אמא שלך > סרט
את הסרט את יכולה גם להמשיך לראות אח"כ(הודות לנפלאות הטכנולוגייה - pause )
ו... זה משהו שכל אחד צריך להבין.

גם קחי בחשבון שכל עוד את גרה בבית ההורים אלו התנאים שלך.
אני הכי מבינה אותך בעולם, אבל נסי להפנים את העובדה הזו, אלו ההשלכות כשגרים בבית ההורים.
וחבל שתתפוצצי כל פעם מחדש מהדברים הקטנים, ובעיניי גם שוליים.
בחיי שגם אני חווה וחוויתי אותם. אבל חייבים להבין שככה זה כשגרים עם ההורים.




*אודין - אל במיתולוגיה הנורדית. כן, אני חילונית כופרת, נעים להכיר

 

[I בתולת ים I]

פורום תמיכת הורים

גם אמא שלי מפריעה לי
אך אני כבר שנה לא רואה סרטים
כי סדר עדיפויות השתנה ואני לומדת מאוד קשה

ואני קוראת לאמא ג'ירפה
כי היא תמיד מוציא תצוואר שלה כשפותחת דלת
לא נכנסת לחדר פיזית כי יודעת שזאת הטריטוריה שלי

אך הרגלים אפשר לשנות
דורש עבודה רבה
בפתרון שלי הוא: להגיד כ10 פעמים תמילים "לא להיכנס לחדר -אני לומדת"

וגם כשאני יוצאת מהחדר כדי לשתות ורואה אותה
שוב
לא להכנס לחדר אני לומדת

כבר נמאס לה לשמוע זאת
זה כמו מנטרה/תקליט שבור אצלנו בבית חחח
אך הפנימה וכבר לא נכנסת ברוך השם

כל הקטע
שצריך ללמד הורים "כיבוד ילדים" !!!
צריך לתקן זאת בתנך!!


אגב

אם זה מנחם אתכן בנות

בחדר שלי בחיים לא היתה פרטיות
כי התחביב של אמא שלי משכבר הימים
זה לסדר לי תארון !!!!

פעם עיצבן אותי
המון צעקות ופרצופים חמוצים מצידי וגם מצידה {כי היא חושבת שעושה מעשה טוב}


לאחר המון שנים של קורסים וסדנאות של התפתחות האישית
הבנתי שתמיד אני יכולה לברוח מהבית ויש לי לאן

אך הכי קשה זה להישאר ולשפר יחסים איתה

ואני בחרתי בקשה
כי לא אוהבת חיים קלים

תדמיינו לכם סיטואציה
אני חוזרת מסופש אצל החבר
באינטואיציה כבר יודעת שהיא עשתה לי משהו בחדר {אצלה זה קור המרוב שיעמום}
ואני פותחת את הארון שלי
ומגלה כל הבגדים הפוך על הפוך
היא סידרה כרצונה
ואני המסכנה לא יודעת איפה הכל נמצא!!

שלא תבינו לא נכון
אני בחורה מאוד מסודרת
יעידו עליי החברות שלי
פשוט יש לי ניהול זמן של מנהלת -ויש לי סדר עדיפויות
את הבגדים שלי אני תמיד מסדרת פעם בשבועיים
ביום שפנוי ונוח לי.
זה הכל.

בקיצור
אני הישנה היתה צועקת עליה
ועכשיו אני החדשה: "בצביעות-תודה רבה אימלה שסידרת לי תארון , אמלה אני נכנסת למקלחת איפה שמת את החולצה? איפה התחתונים? "
והיא מראה לי.

החלטתי
שמעכשיו אני לא מסדרת תארון חחח
גם ככה היא תסדר אותו מחדש
אז שתהנה כל עוד היא יכולה חעחעחע {

צחוק מרושע}

מעכשיו אני קוראת לה לסדר תארון
מה לעשות
אין לה תעסוקה ביומיום
אז אם היא אוהבת להעסיק תצמה ככה
בעיה שלה וההנאה כולה שלה

לסיכום
האסטרטגיה החדשה שלי
אם אי אפשר לשנות את האדם השני, אשנה אני את הגישה שלי האישית

 

[Lee Rock]

אמא שלך נשמעת מקסימה!

 

[Elle992]

שרשור

שיהיה לכולם שבוע טוב ומוצלח ותנסו לנשום עמוק לפני כל דבר שאתם עושים.....ולהיות אדישים כלפי אלה שגורמים לכם עצבים

 

[Elle992]

האדישות הקודרת שמשתקת אותי כל פעם מחדש

זה התחיל מתגובה שאני עושה רושם רע לחברה מסויימת שסקרתי מוצר מסויים שלהם לסרטון, ונגמר בזה שהעירו לי שבסרטון(העלתי את השאלה בקבוצה מסויימת שאני סומכת על הבנות שם ב-100%) אני נראית אדישה וחסרת התלהבות,

ואז הבנתי-האדישות יוצאת מעבר ליום ליום, היא עוברת בסרטונים שאני מעלה לערוץ וזה כבר ממחיש לי היטב כמה אני אדישה וחסרת חיים בהתנהגות שלי כלפי אחרים, ואומנם אני לא מבואסת על זה כי ככה נולדתי, עם אופי אדיש כזה, עם התנהגות אדישה כזו, אבל...כשזה משתקף מבעד לסרטונים זה כבר מדליק נורה אדומה....אני חושבת אולי לעשות הפסקה עם זה ולכתוב יותר בבלוג, בכל מקרה רציתי לשתף כי זה משהו שמשתקף מבעד לכתיב...? אולי, אני חושבת שלפעמים אני מגיבה תגובות טוטאליות לגמרי בלי יכולות יותר מדי להראות נלהבת או אנושית, מה לעשות ככה נולדתי וזה מה יש, האמת ברוב הפעמים האדישות הזו ממש עוזרת לי להתנהל ביום יום. זה לא דבר רע, זה רע רק כשאחרים רואים אותך ואמורים לספוג מימך אנרגיה חיובית. נקסט,

 

[Hawkgirl]

יש בזה משו, אבל לא בהכרח רע...!

מהמעט שהספקתי להכיר ולראות אותך, את כן משדרת אדישות, אבל.... בעיניי זה לא רע {:
כמו שאמרת, נולדת ככה, אז למה לא לקבל את זה? {:

החברה הכי טובה שלי היא סופר האדישות והאיפוק(וגם היא באותה קבוצה שפרסמת את השאלה P: ), אז מה רע בזה..? P:
כל עוד היא לא מתעלמת, ומדברת אל הסביבה כשווים..... איפה הבעיה..?
כך שזה תקף גם אלייך(מהתחושה שלי כלפייך).

וחוץ מזה, להפך, אם כל כך אכפת לך מתגובה שנרשמה לך ביוטוב, זה ממש לא מראה על אדישות P:
אל תתייחסי לכל תגובה ביוטוב, ברצינות P:
את יודעת כמה פעמים ירדו על השירה שלי או הקול שלי בתגובות ביוטוב...?
אם הייתי מתייחסת לכל אחד, כבר הייתי יורה לעצמי כדור בראש XD

 

[Elle992]

התגובה ממש לא הזיזה לי

כלומר אני לא נפגעתי או נעלבתי מכך, כשפתחתי את הערוץ ידעתי מראש שיהיו כאלה שלא יאהבו/יקבלו אותי וזה מקובל עליי 100%

הקטע כאן שעקב התגובה(לא משנה מי כתב אותה) העלתה בי את המחשבה(עקב המודעות העצמית המאוד גבוה שלי) שכנראה האדישות הזו עוברת דרך המסך...לא ידעתי שזה ככה עד לסרטון הזה, וזה מוסיף לי עוד פרספקטיבה לחיים אבל לא לוקחת את זה אישית, סתם אני תמיד רציתי להיות בנאדם מאוד אדיש וקר רוח...וככל שהשנים עוברות זה מתחזק יותר אז להפך, אני שמחה על כך! וממש לא הייתי רוצה להיות אחרת

 

[Hawkgirl]

נו אז סבבה D:

כבר סיכמנו ש"קשיחות זה הכי, אחי"... לא? XD

 

[Elle992]

ברור!

 

[Reyn]

אין גבול לחוצפה

של חברת קוסמטיקה שמתפלאת שאת מותחת על ביקורת על מוצר שהחלטת לסקר. כאילו סיקור זה רק להציג את הצדדים החיוביים.

 

[Elle992]

אני לא בטוחה שהתגובה הזו קשורה לאותו מיזם

שסקרתי את הקופסא שלו, יכול להיות שזה סתם טיפוס שלא היה מרוצה מהסקירה שלי/הבעות פנים וכד',

מוזר...כמה אנשים העלו את זה שיש מצב שזה קשור לחברה התגובה הזו...אבל משום מה אני עדיין לא בטוחה/חושבת שזה קשור,

ודווקא הביקורת שלי הייתה טובה! תמיד היא טובה...כי זה קופסאות ביוטי כאלה שכל חודש פלוס יוצאות וכבר ניסיתי אותם פעמים מכספי האישי ורק הפעם זה נשלח אליי מסקירה(כל המוצרים בבלוג בכללי הם מכספי האישי!) פעם ראשונה שמשהו נשלח אליי לסקירה, זה נחמד והכל אבל עדיין אני נאמנה למקורות שלי ואני לא אזייף הבעות פנים מרוצות או נלהבות אם זה לא בא לי בטבעי, לפעמים אני חייכנית ולפעמים לא וזה הזהות שלי אני לא מוכנה לוותר עליה בשביל עוד כמה לייקים או עוקבים, כל התהילה הזו ממש לא קורצת לי, אני נטו פתחתי את הבלוג והערוץ במטרה לשתף עם אחרים את הסקירות(חוות דעת) שלי על מוצרים שאני רוכשת לשימוש אישי וזהו, וכן יש כאלה שמצפים רק לביקורות טובות כשהם שולחים מוצרים לסקירה לבלוגריות, אני מראש לא מתעסקת עם זה.

 

[I בתולת ים I]

עייפה

אך מרוצה

שבוע שעבר היינו באחת הרצאות התפתחות האישית
אני ובן זוגי
חזרתי עם אש בעיניים
ומוטיבציה מטורפת

אך כמה פעמים אמרתי לעצמי לא ללכת לישון מאוחר
אתמול עד 2 בלילה למדתי וסיימתי ללמוד את מה שהגדרתי לעצמי באותו היום.

אך התעוררתי עייפה רצח וכל הגוף כואב
אסור לי לא לישון בשעות כאלו

מקווה שאלמד לקח לפעם הבאה :-\

 

[Drifting Feather]

אז...

חברה נוספת התארסה אתמול בערב. זה כבר 2 מתוך 3 חברות קרובות.
חברה שנייה מתוך השלוש ילדה (גם כן אתמול בערב).

אני מאושרת עד הגג עבור שתיהן. באמת באמת באמת.
רק שבוע שעבר ישבתי עם שתיהן בבית קפה, אחת מהן ידעה שההצעת נישואין תגיע ממש בקרוב והשניה נכנסה ממש ל''קו הסיום'' של ההיריון... משעשע שלשתיהן הדברים קרו באותו הערב בסופו של דבר.. אבל ההרגשה שפשטה עליי מאתמול בערב לא כל כך משעשעת.

הלבד הזה אפילו יותר מהדהד עכשיו בראש. ובלב.


סתם רציתי לפרוק.

שבוע טוב מלא בבשורות וחוויות טובות!

 

[I בתולת ים I]

תחליפי חברות

לא בציניות אלא ברצינות
אולי משפחה לא בוחרים -ראי בשרשור הזה לעיל
אך חברות כן אפשר לבחור

עדיף שיהיו באותו סטאטוס
אם לא
תמיד תרגישי מסכנה ובודדה ותרצי להשיג פערים לא מרצונך האמיתי אלא עקב לחץ חברתי.


מבינה אותך
ומזדהה עם ההרגשה שלך
סיפור שלי-היתה לי ידידה שהכרתי מלימודים
היא עזבה לימודים באמצע והתחתנה
ואחכ תוך כמה חודשים הרריון
הרגשתי נורא ביותר
לראות אותה בפייסבוק עם פוצי מוצי של עם בעלה

בעודי באותו זמן הייתי לבד

אז מחקתי
וממש כיף לי
הרגשתי הקלה

לא רוצה לבאס
אך אם לא תמצאי חברות בסטטוס שלך
בעוד שנה שנתיים את תגלי שהחברות שלך בהריון
ואז זה הרגשה יותר רעה

ברור שלא באמת תחליפי חברות
אלא תמצאי עוד חברות שהן רווקות ללא זוגיות כמוך
זה הרגשה טובה כשכולן באותו סטטוס

זה רק עצה שלי מניסיוני המר

 

[Drifting Feather]

אני מצטערת, אבל רוב מה שרשמת כתגובה אליי

הוא דיי בולשיט.

הן חברות שלי קרוב ל10 שנים, אז בגלל שהן התקדמו בתחום הזוגי ואני נשארתי במקום, אני אחליף את מעגל החברים שלי? אפילו אם אני "אאמץ" חברות אחרות לחיים, הן עדיין אותן הבחורות(\נשים) שליוו אותי בשנות התיכון, למדו איתי לבגרויות, עברו איתי את תקופת הצבא, לימודים וכו'...

לא מוחקת אף אחת מהחיים שלי. אפילו לא מהחיים הוירטואליים.

והחוסר או הפערים בתחום ה(אי) זוגי שלי ממש לא מוּנע מלחץ חברתי. לא בגללן ולא בגלל אף אחד אחר.
זה רצון שלי נטו, תמיד היה.

ולמצוא חברות רווקות ונטולות זוגיות כמוני זה מצרך דיי נדיר כרגע מסביבי. \:

 

[Elle992]

לא זורקים חברים רק בגלל שהסטטוס שלהם

מדכא אותנו, חברים זה משהו שאוספים עם השנים ולא משהו שלוקחים וזורקים מתי שמתחשק לנו(בייחוד עקב סיבות שוליות שכאלה)

אין לי נסיון עם קשרים חברתיים אבל אם זה כל כך נותן לך תחושה לא נעימה שהם כבר מתקדמים ואת לא אולי שווה לנסות להתעלם מזה שהם בסטטוס זוגי ומשפחתי ואת לא, כי זה לא באמת יעזור לקנא שלהם יש ולך אין, פשוט להסתכל עליהם בתור חברים ולנסות לשכוח את הסטטוס הזוגי שלהם. אני יודעת שזה לא קל אבל אין ברירה. אם לא תעשי זאת תמשיכי לחוש תחושה לא נעימה,

תיהיה בנאדם חזק, זה יתרום לך הרבה בחיים בהמשך ובאופן כללי לא להתרגש ולתת לכל דבר לגעת בנו

 

[Drifting Feather]

אתם מפספסים פה את הנק' לגמרי.

אני לא מקנאה באף אחת מהן, אני מאושרת עבור שתיהן כי הכי מגיע להן בעולם לחוות רמות כאלה של שמחה.

זה יותר הכמיהה לזוגיות שמציקה לי.
הכמיהה הזאת למישהו שכל כך יאהב אותי שהוא ירצה לתת לי את שם המשפחה שלו ולהקים יחד איתי תא משפחתי חדש..

הן כבר עשו את ה-

, כל אחת בשלב אחר של השרשרת, אבל הפואנטה שלי שהן כבר חוו את ההתרגשות של הדייט הראשון-שני-שלישי וכו'..
הן כבר צברו פז"מ של 'ביחד'..
ולמרות שאני לא ממש שם, אבל אחת מהן כבר הגשימה את החלום/פונטציאל של להיות אמא...

זה לא עניין של קנאה, זה יותר לכיוון "מתי תורי יגיע"?

 

[I בתולת ים I]

לא אמרתי לזרוק.

יותר בקטע של לחפש עוד חברות בסטטוס שלה

 

[I בתולת ים I]

מבינה

אם זה לא תקף
אז הבחירה בידייך.

אגב
את יכולה למצוא בפורום הזה הרבה חברות
למשל במפגש הפורום אם תבואי