אז...
לא ידעתי אם לפתוח דיון חדש או לא, אבל אני אסתפק בזה -
ליל הסדר מתקרב. ארוחה שמכילה, בדר"כ, את כלללללל המשפחה (כולל תוספות נלוות) מסביב לשולחן אחד (או לפעמים כמה כאלה לא אחידים).
איך מתמודדים עם השאלות של "יש מישהו"?
איך מתמודדים עם האיחולים של "בשנה הבאה בע"ה סדר עם בן זוג", שבאים ממקום טוב, אבל תמיד עושים הרגשת באסה מטורפת?
איך מתמודדים עם העובדה ששוב, את/ה לבד?
למרות שאני אוהבת את המשפחה בטירוף ונהנית לבלות איתם בשולחן החג, כשזה מגיע לנושא הזוגיות, אני נעצבת אפילו יותר..
סתם רציתי לפרוק.