דווקא לא... המשמעויות מחולקות לפי הרבדים (תקופות)
ויש לך בתחילת כל משמעות סימון של הרובד:
[תנ] = תנ"ך
[תמ] = תלמוד, מדרשים (לשון חכמים)
[יב] = ימי ביניים
[עח] = עברית חדשה
 
אני מעתיקה לכאן את המשמעויות של הפועל:
1.[תנ] מַתיך באש כּדֵי להפריד את המַתֶכת מן הפּסולֶת: וּצרפתים כִּצרֹף את הכסף ובחנתים כִּבחֹן את הזהב (זכריה יג 9); הוא צרף את כלי הזהב
2. [תנ] (בהשאלה) מטַהֵר, מזַקֵק: בחנני ה' ונסני צָרפה כליותי ולבי (תהילים כו 2)
3. [תמ] שׂורף, מַעביר בּאֵש: וחכמים מטהרין עד שיצרפנו (כלים יב, ה); צרפן (כלי חרס)... בגפת טמאה (תוספתא כלים בבא קמא ג, יג)
https://goo.gl/96AvKa
 
המשמעויות שכתובות שם לפועל "צורף" מהתנ"ך אינן המשמעויות המקובלות של הפועל כיום. למעשה כיום ההקשר הוא רק של שם העצם (כמו בתנ"ך):
"מוּמחֶה לַעבודת זָהב וכֶסף (לתַכשיטים וכד'): מעשה חרש וידי צורף (ירמיה י 9); ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף, ויעשהו פסל ומסכה (שופטים יז 4)"
https://goo.gl/ewgUpp
ובפסוקים האלה אי אפשר לומר שמדובר בהסרה/ניקוי כפי שכתבת.