שרשור

[Assiduous]

האם קיימת ך סופית דגושה? (כּ)

אם כן, אשמח לקבל דוגמה.

נ.ב. אותה שאלה לגבי ף (פּ).

 

[tristis]

בברכת הכהנים

ויחנך, עם כ"ף סופית דגושה ונדמה לי שיש עוד כמה פעמים בתנך.
בעברית המודרנית גם נדיר מאד, מופיע בשמות זרים כגון חוסני מובארך עם כ"ף דגושה אבל יש שנוהגים לכתוב מובארכ או מובארק.

ף דגושה לא מוכרת לי

 

[Assiduous]

אכן

זה מקרה לא כל כך נפוץ, וגם אז הכ"ף בעלת תנועה. האם אתה מכיר כ"ף סופית שאינה בעלת תנועה? (ךּ)
בוא נניח שיש דבר כזה "חדר פיקוד כללי" (להבדיל מחדר פיקוד וחפ"ק) וראשי התיבות שלו הם "חפ"כ", האם הייתי יכול לכתוב "חפ"ךּ" במקום חפ"כּ?

למעשה, לא צריץ להרחיק מכיון שיש דוגמה המוכרת לכולנו "תורה, נביאים, כתובים" הפך לתנ"ךְ בעוד שלמעשה היה מקום לקרוא אותו כתנ"כּ (או אולי תנ"ךּ).

כמובן שאפשר לספק הסבר ל"תנ"ך" ולומר שהתנ"ך הוא ראשי תיבות של "תורה, נביאים וכתובים" ואז בג"ד כפ"ת בטל. זה הסבר נחמד, אבל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". אפשר היה לומר תַּנוּ"ךְ שהוא בעל מספר הברות דומה.

 

[yonbo]

אני די בטוח שאין ף דגושה. שאם היה היו ודאי כותבים מיקרוסקוףּ

אבל הכל כותבים, למיטב ידיעתי, מיקרוסקופּ
בעניין כ: היה צריך להיות מַמלוךּ אבל ברב-מילים לא מופיע ביחיד אלא ברבים בלבד. תיקו

 

[Assiduous]

צודק. אם כן, השאלה כעת היא למה?

יש לי חשש שטריליאן הולכת להפנות אותי לגלגולי לשון של דויטש

 

[איתי שלר]

תשובה

ךּ סופית דגושה מופיעה פעמים רבות בתנ"ך, דוגמה אחת כבר הביאו כאן מברכת כהנים. הדגש בה הוא ככל הנראה במקרים של הידמות מלאה של נו"ן אנרגית לכ"ף שאחריה: *וִיחֻנֶּנְךָּ> וִיחֻנֶּךָּ (ואתה בוודאי מכיר "עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ" ששם הנו"ן המקורית מופיעה, אין הידמות כי השווא נע).
ףּ סופית מופיעה פעם אחת בספר משלי פרק ל: אַל־תּ֥וֹסְףְּ עַל־דְּבָרָ֑יו...

 

[Assiduous]

תודה!

אם כן, על פי מה הוחלט או לא מקובל להדגיש כ"ף סופית?
האם זה היה שיקול בהחלטה לתעתק מילים לועזיות שהכ"ף שבהן נשמעת כמו כּף ולא כמו קוף המזרחית (שהיא כנראה הקוף המקורית בעברית) לאות קוף? (סינמטק, היי-טק)

 

[איתי שלר]

בעברית המודרנית

פשוט לא הזדמן ך או ף אחרי שווא נח, ולא נעשה שימוש בצורות הישנות עם הנו"ן האנרגית המובלעת (שבאות כמדומני בעיקר בצורות הפסק שלא נוהגות בימינו), לכן מתעתקים מילים כמו טרמפ או שמות כמו טראמפ בפה רגילה, וכך גם שמות כמו חֻסני מובארכ (את באראךְּ אובאמה מתעתקים כ"ברק" על פי התעתיק הלועזי המקובל, למרות שמקור שמו בשורש השמי בר"ך. בערבית שמו מאוית: باراك בכ"ף).

 

[Assiduous]

השכלתי! תודה. בכל אופן משתמע מדבריך שבעברית הלא מודרנית

כן הזדמן ך או ף אחרי שווא נח. תוכל להחכים אותי עם דוגמאות לכך?

 

[איתי שלר]

כבר

הבאתי כאן את הדוגמה היחידה בתנ"ך לפ"א סופית דגושה לאחר שווא נח, וכן את המקרים שבהם על פי ההשערה הייתה נו"ן בשוואה נח, שהידמת לכ"ף - ויחנךָּ (= ויחננְךָּ > ויחנכְּךָּ [לאחר ההידמות] או באיות ויחנךָּ. ורבות דומות לה).

 

[Assiduous]

מה המקור לנטיעת יסודות? והאם זו לא שגיאה?

לפי הבנתי השורש נט"ע מתאים בעיקר לעצים. אבל ראיתי פה וכאן שימושים של "לנטוע יסוד" או "לנטוע יסודות" או "נטיעת יסודות" ורציתי להבין על מה זה מתבסס.

באותה הזדמנות אשמח לדעת איזה פעלים אידיומטיים (לא יודע איך לתרגם מילה זו לעברית) הולכים ביחד עם יסוד (מתכוון ליסוד אמיתי של בניין ולא מטפאורי).
ייסד יסוד/ קבע יסוד / הניח יסוד / שׂם יסוד / יצק יסוד (זה לא תמיד נכון, כי לא תמיד יוצקים את היסוד), או משהו אחר?

 

[trilliane]

מטאפורה, להערכתי

נראה לי שאתה לא מדבר על אדיומטי אלא על קולוקטיבי, כלומר כזה שיוצר קולוקציה ("הולך" יחד). אני מכירה קבע יסודות בהקשר הפיזי הכללי, הניח יסודות בהקשר מטאפורי. "יצק" רלוונטי (כפי שכתבת) רק אם אכן מדובר בפעולת יציקה – של בטון למשל; אם כי את מוטות הפלדה באמצע לא יוצקים אלא נועצים, כמדומני (אבל גם הנדסת הבניין אינה בתחום ידיעותי...

).

 

[Assiduous]

מכל מה שהצעתי,

לפי גוגל, להניח יסודות מוביל. ובכל אופן אני ממש רוצה לדעת איך התייחסו לזה בימי הביניים. האם לא התייחסו ליסוד בפועל כלשהו בעבר? אתמהה.

https://books.google.com/ngrams/gra...rl=t1;,להניח יסודות;,c0;.t1;,לקבוע יסודות;,c0

 

[trilliane]

כי גוגל לא מסנן לך הקשר, והשימוש הנפוץ הוא ביסודות מטאפוריים

(כי רוב האנשים לא עוסקים בתחום הבניין) ולכן ברור ש"להניח יסודות" יוביל, זה הפועל הנפוץ בהקשר זה, כפי שכתבתי לך. אבל שאלת על יסודות של בניין...
&nbsp
כאמור, זה לא התחום המקצועי שלי, אבל שימוש ביסודות חיוני בבנייה לגובה. בימי הביניים בנו למשל כנסיות גבוהות, אבל מטבע הדברים, זו לא ממש בנייה שרלוונטית ליהודים... ולמיטב ידיעתי הם גם לא עבדו בתחום הבניין, זה לא היה עיסוק נפוץ בקהילה. למעשה, אל תשכח שאפילו יהודים לא ממש דיברו עברית בימי הביניים (לא כשפת יום יום מלאה) ועל כן יש לא נושאים שהגיוני מאוד שלא תמצא להם תיעוד.

 

[Assiduous]

הִלְכוֹת המשפט או הִלְכּות המשפט?

קיים כלל לפיו בגד כפת אחרי חטף דגושים.
מה הסיבה שכולם אומרים הלכות ולא הלכּות?
(הלכות כנסמך)
&nbsp
https://www.israelhayom.co.il/opinion/93639

 

[איתי שלר]

שווא מרחף ולכן אין דגש

 

[Assiduous]

אז מדוע התימנים שוגים בזה?

הם לא יודעים או מכירים את השווא המרחף? (כמו במלכי ישראל למשל) או שמדובר במושג שהתפתח (ועדיין לא ממש יודעים להסביר אותו) לצורך מקומות מסוימים שבגד כפת לא מודגש, ואז לשם הכניסו מתי שהוא גם את "הלכות"?
&nbsp
מצ"ב צילום קטע מיני רבים בשולחן ערוך המקוצר (רצאבי יצחק, ב"ב תשנ"ו, כרך א עמוד א) בו הוא מתעד את ההגייה התימנית למילה הזאת.

 

[איתי שלר]

במסורת תימן

שווא מרחף בלשון שלאחר המקרא משתווה לעתים לשווא נח.
ראה התייחסות באתר 'נצח ישראל':
https://net-sah.org/faq/21500

 

[Assiduous]

האם השווא המרחף מופיע דוקא באות כ"ף?

איזה דוגמאות נוספות יש חוץ ממלכי ודרכי?

 

[איתי שלר]

אתה שואל

באופן כללי על שווא מרחף (לא על מסורת בני תימן)?
אם כך, בדוגמאות שהבאת השווא המרחף אינו באות כ"ף אלא באות למ"ד (מלכי) ובאות רי"ש (דרכי).
הוא גם לא חייב להופיע דווקא לפני האות כ"ף, ויכול להופיע לפני כל אות אחרת (אבְנֵי, כלְבֵי, לחְמֵי וכו').