אני מסכים עם כל מילה, ובנוסף..
לא פלא שמדברים על מדינה אחת מהים לנהר בסופו של דבר, ואני מתכוון *בסופו של דבר*, כלומר לא מחר או מחרתיים - זה כנראה מה שיקרה.............. אבל, וזה אבל גדול: אף אחד לא יצליח לכופף את ישראל *בכוח* להסכים להשיב את פליטי 48', אפילו לא להכיר עקרונית בזכותם ההיסטורית על המקום. כל עוד ישראל מסוגלת להתנגד, היא תתנגד בכל הכוח, ואין זה משנה כלל לאיזו רמה של לכלוך זה יגיע (אם בכלל אפשר לעבור את רמות הלכלוך שכבר הגענו אליהם, עם הטרור, החיסולים וההכפשות). מתי ישראל תסכים עקרונית לרעיון כזה? לפחות דור אחד *לאחר* שיימצא סידור חלופי עבור הפליטים, שיניח את דעתם (אונר"א ותושבות ארעית לא נחשבים כסידור חלופי). לאחר שיתקיים הסדר שישביע את רצון המיינסטרים בשני הצדדים, שיאפשר סיום של מצב הלוחמה ותחילתה של מערכת יחסים קצת יותר חמה. לאחר שהישראלים יהיו משוכנעים שהעולם הערבי מכיר בהם כידידים, ולא כ"ציונים" שזה בעצם שם קוד ל"מקור הבעיות של כולם". לאחר שהישראלים ירגישו שבהסכמה להחזרת פליטים, הם תורמים לתיקון עוול שהם אחראים לו במידה לא מבוטלת - בניגוד למצב היום, בו הם מרגישים הקורבנות מול אוייב עקשן שמסרב להודות שלפני 60 שנה הובס במלחמה, ומנסה בכל כוחו למחוק את תוצאותיה. בדיוק באותו אופן, ברור לי שאף אחד לא יוכל לשכנע את הפלסטינים בכוח לוותר על חלומם לחזור לאדמות שהיו בעבר בבעלותם. הדרישה הזו היא פשוט אבסורד - במיוחד בהתחשב בעובדה שבינתיים אין להם פתרון חלופי.