האנדוקרינולוג שלי לא הביע התנגדות נחרצת
ומלכתחילה הוא לא התכוון לתת לי אינסולין (זה לחלוטין בא ממנו - הוא טען שבמצבי הנוכחי אפילו מעט אינסולין יכול להפיל אותי להיפו). הוא כן המליץ לי לקחת מטפורמין בשביל תנגודת אינסולין שהוא טוען שיש לי (על סמך מאפיינים של משקל עודף וכו', וכנראה צודק), אבל כשהוא ראה את השיפור בחודש הראשון הוא מיד הוריד את המינון מ3 ביום ל 1 ביום, וכאמור, כשהסברתי שאני מעדיף לא לקחת הוא אמר שבמצבי זו עדיין אופציה, למרות שהוא ממליץ כן לקחת מנימוקים סטטיסטיים.
מהפעם האחרונה שראיתי אותו המצב השתפר אפילו עוד. גם מבחינת משקל (הורדתי עוד לפחות 10 קילו מאז) וגם מבחינת בדיקות הגלוקומטר (אז הממוצע היה סביב 115, היום סביב 105).
במקביל התייעצתי באופן בלתי פורמלי עם אנשים שמבינים סוכרת ומכירים אותי, ומכולם קיבלתי את הרושם שההחלטה להישאר ללא תרופות היא התנהגות סבירה במצבי. כך שאני מרגיש בסדר.
אחרי פסח תגיע הביקורת התקופתית האמיתית הראשונה שלי. נסתכל בנתונים נדון ונחליט איך להמשיך.
בכל מקרה, אם יש, אני אשמח לשמוע נימוקים טובים ומבוססים מדוע כן כדאי לי לקחת תרופות ואיזה. (וכמובן.... אני יודע, הפורום זה לא רופא מומחה. העצות שתתנו לי לא יחליפו התייעצות עם רופא, האחריות היא כולה שלי, והמדיניות שלי היא של שיתוף ולמידה. כמו שאני רואה את זה עצות שאני מקבל כאן יכולות רק לשפר ולהעשיר את הדיון שאני מנהל עם הרופא ואת ההתנהגות שלי שנקבעת בעקבותיה.)