ניצן cocos
Member
ממש לא נכון מסוף שנות ה70 בונים בהחלט לגובה
מגדלי וולפסון,רמת שרת, בכניסה לתלפיות ועוד..
ממש לא נכון מסוף שנות ה70 בונים בהחלט לגובהאתה צודק שזו לא גזירת גורל
זאת בעייה רגולטורית קשה.
א. בעולם, מצד אחד בונים את העיר תוך תכנון מוקדם שמניח שצריך תחבורה ציבורית ומשאיר לה מקום.
ומצד שני - באזורים שסמוכים למערכת הסעת המונים מתירים בנייה צפופה מאוד. מהסוג שממש לא נפוץ בארץ.
בארץ - בכל פיסת קרקע יש תכנון מדוייק שקובע את אחוזי הבנייה והגובה לבנייה. באופן משונה - זה גורם לזה שכמעט בכל מקום כמעט אוסרים בנייה לגובה.
רק קבלנים מיוחסים ומקושרים - מקבלים אישורים חריגים.
ב. גם בגוש דן - בונים יחסית נמוך.
זה בעיקר בגלל הזמן הארוך, העלות של השגת אישורי בנייה, והקלות של סיכול בנייה אצל השכן.
רוב תל-אביב למשל לא בנוי גבוה אלא בינוני, ויש בו גם חלקים נמוכים.
אם תסתכל לדוגמא על ניו-יורק, החלק שיש בו תחבורה ציבורית מעולה - הוא החלק הצפוף, ומחלק זה יוצאת שלוחה בודדת לכל שכונה בצפיפות בינונית.
גם הונג-קונג מתבססת על מרכז צפוף - המרכז הכי צפוף בעולם.
ג. נכון. ירושלים היא דוגמא מעולה.
בנו בה מערכת הסעת המונים יקרה מאוד,
ואם היא תתחבר לרכבת מהירה - זה יהיה פיתרון מעולה לתיירים למשל.
היא גם פיתרון מעולה לתושבי מזרח העיר שרוצים להגיע לשאר חלקי העיר.
אבל אני מבין שלסטודנטים ועובדים למשל - מערכת ההסעה הזאת ממש גרועה. הכפילה את זמן ההגעה לעומת פיתרונות קודמים.
וירושלים היא דוגמא מצויינת לעיר שכפו עליה בנייה נמוכה.
אחת הדוגמאות הבודדות לבנייה גבוהה בה הוא פרוייקט הולילנד - שבו יזמים מושחתים ופקידים מושחתים חרגו מהאיסור הגורף על בנייה לגובה.
ואנשים לא מבינים מה הבעיה. הבעיה היא לא שהולילנד הוקם - אלא שמראש לא התירו לבנות אלפי "הולילנד" לכל אורך המסלול המתוכנן של מערכת הסעת ההמונים.
לכן נוצר מחנק דיור אדיר, ורווח אדיר למי שמקבל התר בנייה לגובה - תמורת שוחד כמובן.
מגדלי וולפסון,רמת שרת, בכניסה לתלפיות ועוד..