שתי כתבות על הורות בגוגיי-מה דעתכם?

ילו

New member
שתי כתבות על הורות בגוגיי-מה דעתכם?

הרהורי הורות לא באמת אמא
 

ילו

New member
מ ק פ י צ ה ../images/Emo179.gif

ק פ י ץ ק פ ו ץ
 
"לא באמת אמא"...

מה דעתנו... אז בואי נראה... אנחנו חיים בזוגיות שאיננה מוכרת ע"י המדינה... אין לי שום זכויות חוקיות על ילדיה של אישתי ו- להיפך... אנחנו שולחים מכתבים לחכי"ם, מקימים פורום "הורות הומולסבית" ומשדלים את כל העולם ואשתו לקרוא בו - כדי שיראו שזה יכול להיות... אנחנו חותמים על הסכמים - שאין להם הרבה תוקף חוקי... ומשלמים אלפי שקלים לעוד"ים כדי לקבל אפוטרופסות... אנחנו תורמים לבגצ"ים של אביטל וטל ואחרים... יש עוד רעיונות???
 

שמנתולה

New member
תגובה כפולה:

"לא באמת אמא" רואה את הדברים מזוית צרה וטיפשית, לחפש הכרה רק כדי שמוסדות המדינה ידאגו לזכויות ביקור לאם לא ביולוגית... מוסדות המדינה?! אלה שגוזרים עבודות שרות על אנסים?! אלה שלוקחים ילדים מהוריהם ומכניסים למוסדות?! לא נראה לי! גם אם היתה הכרה של המדינה זה לא היה מבטיח כלום... הרי תמיד אפשר ליפול על שופט הומופוב, עו"ס שרואה רק מה שבא לה וכיו"ב. אנחנו הרי קוראים על זה כל יום בעיתון, למה שנרצה להצטרף לסטטיסטיקת נפגעי מוסדות המדינה?! מי שלא רוצה להפגע מאקסים, שלא יחיה בזוגיות! ככה זה וצריך ללמוד לחיות עם זה. על טעויות צריך לשלם, בחירה שגויה של בן זוג היא טעות ויש אנשים שמשלמים עליה, סטרייטים והומואים, מוכרים או לא, כולנו משלמים. לחשוב שהמדינה תתקן את הבחירות שלנו זה נחמד, אבל לדעתי זה לא יעבוד. "הרהורי הורות": עאלק כתבה תומכת, כאילו, כל הכבוד לאמיצים וכו´, אבל הסוף הסגיר את דעות הכותב/ת: "אך האם אנו באמת מוכנים לכך וראויים לכך? את התשובה לכך נדע לא עכשיו, כי אם בעוד עשורים מספר, לאחר שיבוצעו מחקרים הנוגעים להשפעת הגדילה בבית חד מיני. " סליחה?! ראויים לכך?! מחקרים?! עשורים מספר?! מה?????? למה, מישהו ערך פעם מחקרים על איך זה לגדול במשפחה מרובת ילדים / ענייה / עשירה / בפריפריה / במרכז / בעיר / בכפר / חילונית / דתית / ערבית / יהודית וכו´?! ואם זה מזיק אז מה? איזה סוג משפחה אינו מזיק? הכתבה הזאת טיפשית יותר מהשניה! מי בכלל נותן במה לאנשים כל כך נטולי הערכה לעצמם?!
 

ילו

New member
את מודעת לזה שהכותבים הם אנשי

הקהילה, נכון? שתי הכתבות התפרסמו במגזין פריידזיין של פורטל גוגיי עשיתי את הקישורים לכאן כי בגוגיי אתמול לא היו כל תגובות לכתבות. אולי משום גילם הצעיר יחסית של קוראי גוגיי ואולי כי היה כבר אחרי חצות הליל... בכל מקרה - מעניין שאלו הן הדיעות המובאות ע"י כותבים (כנראה) צעירים בפורטל ייחודי לקהילה שלנו. אולי לא הכל וורוד?
 

שמנתולה

New member
ברור שלא הכל ורוד,

אבל יש לי הרגשה שהכותבים הם מסוג האנשים אצלם הכל שחור... 2 הכתבות באות מהשקפת עולם אפוקליפטית משהו ואני בכלל לא בטוחה שזה קשור לזהותם המינית.
 

ילו

New member
או מנקוגת מבט צעירה ולא מודעת

לקח לי כמה שנים בקהילה פה בארץ לגלות את הזוגות עם הילדים. אולי גם הכותבים עוד לא נחשפו לפן הזה בקהילה מקרוב? מעבר לזה - אכן יש משהו מעוות בתפיסתם את הזוגיות ואת ההורות ההומו-לסבית, וזה לא משמח אותי במיוחד לקרוא את הכתבות האלה
 

נEלי

New member
זה מזכיר לי...

היום דיברתי עם אישה עולה מרוסיה, שסיפרה לי שהיא עלתה לארץ כשהבנות שלה היו קטנות מאוד (מתחת לגיל 3). אני שאלתי אותה אם נראה לה שמציקים לילדות שלה על זה שהן רוסיות, למרות שאין להן שום זיכרון מרוסיה? אז היא אמרה לי שהילדים בבי"ס של הבנות שלה הם כל כך אכזריים, שזה לא משנה אם את רוסייה, מרוקאית, מכוערת, שמנה, יפה, עשירה, ענייה - תמיד ימצאו על מה להעליב אותך.
 

minga

New member
../images/Emo45.gifמסכימה איתך

ואם עושים מחקרים, מה מחפשים? האם את הפתלוגיה או את הכוחות. כשהחלטתי להתגרש התחלתי לקרוא ספרות ומחקרים בנושא ולאכזבתי הרוב נגע בפגיע, בפתלוגיה, בנזק. בירחון פנים נתקלתי המאמר-מחקר הבודק את כישורי החיים-כוחות שילד/ה רוכשים בעקבות גירושין. זה עודד. אבל לצערי במחקרים החוקרים אינם כותבים את ה-bais הטייה אישית שלהם במחקר, והרי שאלות המחקר נובעות מהשקפת העולם של החוקר/ת.
 

נEלי

New member
במחקרים מחפשים בדר"כ את יוצא הדופן

שזה כמובן המקרים הפתולוגים.
 

minga

New member
../images/Emo132.gif

חיפוש אחר היוצא דופן בעצם מנציח את החריגות. וראית החריגות כפסול. מהשורש פ.ס.ל. עצם שהוא תבנית+ועוד מגירה בעולם הקיטלוג כדי שאנשים יוכלו להיות תחת שליטה מדומה. הרי אנו חיים בקשת אין סופית של צבעים כשלדעתי השונה צריך להיות שווה ולא ע"פ ערך סטיטסטי של רוב=נורמליות.
 
רוב=נורמאליות ... ../images/Emo132.gif

אבל האם המשוואה אומרת גם : "לא נורמאלי = לא טוב" ???
 

minga

New member
ודאי שלא

הלא נורמלי הוא זה שפוגע בעצמו או באחר כשעדין קשה לי להגדיר מי הוא האחר
 

ליאת +

New member
שמנתולה- את באמת חושבת ככה?

כי ממש ממש קשה לי להבין את התגובה שלך. אלא אם את בקטע אנרכיסטי שחושב שכל מוסד באשר הוא מוסד נידון לשחיתות. כי התפיסה המקובלת היא שמוסדות מסוימים הכרחים לקיומנו ולמסיעים להסדרים של יחסים בין בני אדם לבין עצמם ובין בני אדם לבין ארגונים. לדוגמה: מערכת חוקי העבודה שקובעת מהו שכר מינימום, כמה שעות צריך לעבוד, חופשת לידה וכדומה. אז אפשר להתווכח על חוק כזה או אחר, אפשר להתווכח על אופן החלתם של החוקים, אבל לפסול את עצם נחיצותם? נראה לי קצת מרחיק לכת. ולעניננו: כשאשה או גבר יולדים ילד הם אוטומטית הופכים להיות האחראים עליו בעיני המדינה עד גיל 18. למדינה יש גם זכות לשלול מההורים או מאחש מהם את האחריות הזו. גם במקרה של פטירת שני ההורים המדינה הופכת לאופטרופס של הילד והיא שמחליטה על עתידו (מוסד, אימוץ, מגורים עם סבתא- בהתאם לשיקולי טובת הילד). כשזוג הורים מגיע למצב של אי הסכמה בינהים המדינה מתערבת בהסדרים האלה. גם כאן אפשר להתווכח על האופן שבו זה נעשה, במיוחד שבתי הדין הרבניים מעורבים, ואפשר לצטט מקרים של עוולות. אני מניחה שיש גם לא מעט מקרים שנעשה צדק, או שהמערכת החוקית מסייעת לאנשים, והכי חשוב: מאפשרת לילד להנות מהאחריות ומההורות של שני הוריו כלפיו. זוג נשים, או זוג גברים: רק לאחד מבני הזוג יש את האחריות (והזכות) הזו כלפי הילד. על בחירה שגויה של בן זוג צריך לשלם? למה??? לפי גישה זו המדינה ומוסדותיה גם לא צריכים להגן על נשים מוכות. סוררי, יקירתי, בחירה שגויה של בן זוג, תחזרי הביתה לקבל עוד מכות. מה גם שכאן גם הילדים הם הנענשים, והם בטח שלא בחרו את ההורים שלהם. ולסיום: כולנו בני אדם וכהומואים וכלסביות אנחנו לא מחוסנים מתחושות כמו קנאה, נטישה וזעם שעולות אצל אנשים במקרים של פרידה. המצב שבו ההורות של ההורה הלא ביולוגי/לא מאמץ נשענת על מערכת זוגית חיובית הוא מאוד מאוד בעיתי. הייתי משתמשת במילים יותר קיצוניות אפילו, אבל אין לי. ואם נקבל הכרה בהורות שלנו, אז נהיה הרבה יותר מוגנים מפני שופט הומופוב או עו"סית צרת מוחין. כי הזכות שלנו תהיה מעוגנת. המצב לא יהיה שנצטרך ללכת ולהוכיח שאנחנו ראויים להורות, אלא להפך, יהיה צורך להוכיח שאנחנו לא ראויים להורות, כדי לשלול אותה מאיתנו. וואו. לדעתי זו התגובה הארוכה ביותר שכתבי אי פעם בפורומים.
 

אבא גאה

New member
קבלי ../images/Emo106.gif גם על האורך

אם כי האורך לא קובע
ובעיקר על התוכן......
 

אבא גאה

New member
לא יכול להתאפק גם....

כשהיינו קטנים (בגיל
) היינו שואלים: מה יותר חשוב? הגודל או הביצועים? מי שהיה עונה: "הגודל" היינו אומרים: "עוד אחד עם ביצועים נמוכים" מי שהיה עונה: "הביצועים" היינו אומרים: "עוד אחד עם זין קטן"
 

יסמין@

New member
../images/Emo6.gif גם לי יש, גם לי יש!

האם אתה מכיר את אמצעי הזיהוי הנפוץ להומו??? אם לא, הסכת ושמע דבר "חכמה" ישר מילדותי, דבר חכמה שבדרך כלל אמר ילד "חכם" במיוחד: מישהו מצהיר: "אחת מהדרכים להכיר הומו היא שהוא כבד שמיעה. רקחלחלחבךגדחבלל@#^^&****)((_((())))******^$#@@!" (משפט זה נאמר בלחש) המקשיב לא מתאפק ושואל: "מה? מה?" המצהיר בקול מנצח: "אתה הומו!!!" LOL אז תגיד, אתה הומו???
 

שמנתולה

New member
תגובה (קצרה...../images/Emo3.gif)

אני לא בקטע אנרכיסטי, אותי חינכו שאני אחראית למעשי, לטוב ולרע. הגישה של "המדינה תדאג לי" אינה לרוחי, בוודאי שהיה יותר נוח אם המדינה היתה מכירה בי ובחברתי (ובילדינו העתידים) כמשפחה, אבל היא לא ואפשר גם בלי זה! לחשוב שברגע שנקבל הכרה ממוסדות המדינה, כל בעיותינו יפתרו זו פשוט נאיביות. אין לי בעיה שהמדינה תגן על אזרחיה, אפילו רצוי שהיא תעשה זאת, אבל, כמו שאני מתרשמת ממנה היום, (ענישה מגוחכת, שיקולים לא עניינים וכו´), ממש לא חסרה לי תמיכתה! ולסיום קוריוז, הידעתם כי 2 חד הוריות שווה יותר תמיכה כספית מהמדינה לעומת משפחה "רגילה"?!
 
רגע ´תולה... אני רוצה להבין -

נניח ש- מחר אני והאשה נפרדות. נניח שאחד הילדים הוא חוקית - שלה בלבד. נניח שהיא מחליטה לעבור איתו לחיפה, ולנתק כל קשר איתי. נניח שאני שואלת בעצתך... מה את ממליצה לי לעשות???
 
למעלה