שתי שאלות כלליות...בעצם קצת יותר...

[קרנית 1]

שתי שאלות כלליות...בעצם קצת יותר...

הי חברה, כמה שאלות על ניהול מעקב הוצאות / הכנסות... 1. אני בדעה שיש מצבים שעדיף להתנהל ולשלם רק בכרטיס אשראי, ולא להסתובב עם מזומן. ולכן עיקר החשבונות שלי משולמים בכרטיס אשראי. השאלה היא איך להכניס זאת למאזן החודשי - ז"א כ. האשראי יורד לי מחשבון הבנק ב15 לחודש, וכל קניה שהיתה לאחר ה-15 לחודש יורדת מהחשבון בחודש שאח"כ. איך להכניס זאת? כהוצאה של החודש האמיתי בו נערכה הקניה? או לפי החודש בו הוצג החיוב לבנק? ובאותו רעיון תשלומי טלפון, נייד, וכו' של חודש אחד, מוצגים בתחילת החודש הבא - מתי להכניס אותם? כאלו זו היתה הוצאה של החודש האמיתי? או החודש בו יוצג החיוב? אם אני עוברת על דפי החשבונות של נותני השירות לפי החודש, אני מסכמת את ההוצאות העקרוניות של אותו חודש, ואם אני עוברת לפי חיובי כ. האשראי ולפי דפי הבנק, אני מקבלת את ההוצאות בפועל, ובעצם חיה בדיעבד... מה הדרך הנכונה? ובעצם גם המשכורת מתקבלת על החודש שעבר, אז כל חיובי חודש 1 אמורים להיות לפי המשכורת של החודש הקודם? או לפי המשכורת של אותו חודש בו הם נעשים? ומה בדבר חשבונות שמרכזים צריכה מאמצע חודש אחד ועד אמצע החודש הבא? 2.בתקופות הבראה, שחוסכים בכל דבר, ולא קונים שום דבר שהוא לא הכרחי, האם "מותר" להתפנק / להתפרע על חשבון מישהו אחר? ז"א אם אמא שלי עושה לי קניות על חשבונה, אני יכולה לבקש דברים שלא הייתי קונה בעצמי? על פניו התשובה היא ברור שכן, שלפחות נהנה ע"ח אחרים אם א"א על חשבוננו, אבל! ופה האבל, גם ככה בקושי אני מצליחה לחנך את עצמנו לצימצום, אם נחזור לפינוקים, יהיה לנו שוב הקושי להתרגל לצימצום... אני לא מדברת ברמה של חופשות או דברים כאלו, אלא ברמה של מזון משובח, גבינות מיוחדות, משקאות, בירות, ומותרות קטנות כאלו, שבלי ששמים לב עולות לנו 500 ש"ח בחוודש... סליחה על אורך היריעה... ותודה מראש...על התשובות...

 

[אורן ג]

תשובתי

1. לגבי האשראי, אני נוהג לרשום כל הוצאה שאני מוציא בכרטיס אשראי, כבר ביום שהיא נעשת, 2 סיבות: א. אחת הסיבות שיש מתנגדים רבים לאשראי הוא הסיבה שאפשר לרשום אותו לחודש הבא. כלומר, בזמן הרכישה של משהו שאין לך צורך בו יותר מדי, את אומרת, "לא נורא, זה ירד רק בעוד חודש, עד אז אלוהים גדול", וזאת שיטה נהדרת להוציא כסף סתם. ב. הרי אחת הסיבות שאנחנו עושים את הרישום, היא העובדה שהרישום עצמו, ממתן אותנו ומבחינה פסיכולוגית, אנחנו מוציאים פחות על מה שאנחנו לא צריכים אותו. טלפון וכאלה אני בדרך כלל רושם ביום החיוב. יותר קשה לעקוב אחרי כמות השיחות או החשמל שאנחנו צורכים בזמן אמת. לגבי המשכורת, תזכרי שלחשבון הבנק ולמאזן הכלכלי שלך, ממש לא מעניין עבור איזה שעות קיבלת את הסכום הזה. לא מעניין אותם עבור אילו תאריכי עבודה קיבלת את הכסף שנכנס. לכן, את צריכה לשייך אותו לחודש שבו את מקבלת אותו. 2. לגבי השאלה השניה, זה שאלה קצת יותר סובייקטיבית. בנוסף ל"אבל" הגדול שהוספת, אני חושב שרוב האנשים בפורום מאמינים בעצמאות כלכלית. כלומר להיות כמה שפחות תלוי ב"טובות" של אחרים. דבר נוסף, סובייקטיבי יותר, (זאת רק דעתי) יש כאן עניין מוסרי, להנות על חשבונם של האחרים. בנוסף לעניין המוסרי, גם אם תהני יותר מדי, ותבקשי דברים שלא מחוייבים במציאות, הצד השני ירגיש מנוצל ויפסיק את התמיכה, ואז כשבאמת תתצרכי פעם נוספת, אז לא בטוח שירצו לעזור לך. בהצלחה ושבוע טוב

 

[קרנית 1]

מעקב על כ. האשראי

אתחיל בזה שאני לא מאלה שלא אכפת להם מתי יורד החיוב של הכ. אשראי. אני מאוד "חרדה" מכל חיוב ומכל גיהוץ, ובטוחה שכבר אין לי מקום באשראי, אפילו אם אני יודעת בברור שיש לי מקום, אני תמיד מתיחסת כאילו זו הקניה האחרונה החודש, וכך בעצן משתדלת לא לבזבז. לרשום כל הוצאה נראה לי מיותר, כי ממילא מדי יום יומיים אני בודקת באינטרנט מה המצב, מה ירד, ומה עתיד לרדת. הרישום עצמו לא משפיע עלי כ"כ, חוץ מזה שאני חוטפת דיכאון כל פעם. המצב ברור לי כל הזמן, אז להיכנס לדיכאון לא יעזור לי לחסוך... ולגבי המשכורת לפי מה שאני מבינה, אם נכנס ב1 לספטמבר המשכורת, אז זה מה שאמור להספיק לכל חודש ספטמבר, הבנתי נכון? ז"א שבתחילת החודש זה התקציב, ועד סוף החודש יש להשתמש בכמות שלא תעלה על גודל המשכורת. שוב, הבעיה היא מה עם צריכה של ספטמבר שמשולמת באמצע אוקטובר...???

 

[goldy]

הבנת נכון../images/Emo45.gif

הזיזי את תאריך החיוב לשני בחודש או דברי עים חברת האשראי לתאריך שנוח לך. אים זה תלוי בקבלת המשכורת, בקשי מהבוס מיקדמה על חשבון המשכורת, לחשבון הבנק, לתאריך שנוח לך. תמיד טוב להקדיש לפחות 10% מהמשכורת לחיסכון ללא קשר להוצאות: קודם חיסכון אח"כ ההוצאות.

 

[goldy]

הכל בחודש האמיתי

בחלק הרישון של חישובי ההוצאות לאותו חודש ירשמו ההוצאות המיידיות, ובחלק השני ירשמו ההוצאות לאחר קבלת הדיווחים מהבנק \ חברת האשראי, כך שכל ההוצאות יתווספו אל החודש האמיתי. כך יהיה לך סיכום של בדיעבד ותדעי כמה להקציב לחודש הבא ואיפה להוריד. מה שאומר שאת תדעי כמה להקציב לחודש רק לאחר חצי שנה וזה בסדר לגמרי. לא לעגל פינות: "אם אני עוברת על דפי החשבונות של נותני השירות לפי החודש, אני מסכמת את ההוצאות העקרוניות של אותו חודש" __לא מסכמים רק את העיקר אלא את *הכל*. חבל שהבערך ושאר העיגולים יפילו אותך. יהיה לך חישוב כללי של סה"כ, וחישובים חלקיים של כמה בהוראת קבע, כמה בהרשאה לחיוב חשבון וכמה בסופר. וגם בסופר זה יתחלק לכמה לחם\חלב וכו'. ככל שתדייקי יותר כך השליטה שלך תהיה מלאה יותר. תוכלי להגיע למצב שאת מוציאה על מה שאת רוצה ללא צורך לידאוג. אים זה ניראה לך מסובך מידיי תעשי את מה שאני עושה: אל תישתמשי באשראי ותיצמדי לרשימות שהוכנו מראש

. למה יורד לך באמצע החודש? האים זהו יום לאחר קבלת המשכורת? אים אימך עושה לך קניות על חשבונה כי היא נשמה טובה

אז סבבה. אים היא עושה את זה כדי להזכיר לך זאת אח"כ ע"מ ליזכות בשליטה אז וותרי על התענוג.

 

[קרנית 1]

סיכום הוצאות

נראה לי שאני מסכימה עם הרעיון של להכניס לכל חודש את כל הוצאות שהיו באותו חודש. אני בכלל לא מעגלת פינות, (מעגלת בחצאי שקלים...) הכוונה היתה שרק בסוף חודש אוקטובר, אני יכולה לדעת בודאות כמה עלה לי לחיות חודש ספטמבר. ז"א באופן עקרוני כמה עלה לי החודש, כי בפועל בספטמבר ירדו לי תשלומי אוגוסט, ובאוקטובר רק נכנסה לי משכורת מספט' וירדו החשבונות באשראי שהוא בעצם דחוי לחצי חודש. הבעיה מתחילה עם פלאפון למשל, הם מחייבים את הכרטיס ב11 לחודש, ולפעמים אפילו אחרי, ואם המסגרת כבר מלאה, אז זה בכלל רץ לחודש שאחרי... ואז בב15 לנובמבר יורד התשלום של ספטמבר... כי הוא נכנס ב11 לאוקטובר, וננחי שהכרטיס היה מלא כבר... אז לכן החשבונית שקיבלתי בדואר לחודש ספט' , תגיע אלי בתחילת אוקוטבר, ותיכנס לרישום, והתשלום בעצם יתבצע בפועל רק חודש אחרי... ב-15 לנובמבר. לגבי תאריך החיוב של הכרטיס מהחשבון, אני מעדיפה ב-15, כי המשכורת של בן הזוג נכנסת ב2 לחודש, וזה עיקר ההכנסה, וממנה יורדים: שכ"ד, חינוך לילדים, ארנונה וכו', והמשכורת שלי מגיעה עד ה10. שאז יורדות עוד הו"ק שונות, ואם יש לי בעיה של ניצול מלא של מסגרת האשראי, הכרטיס אשראי לא יחזור לי, כי הוא של הבנק, ואילו הו"ק אחרות, כן יחזרו, לכן אני מעדיפה שהחיוב האחרון לאותו חודש יהיה הכ. אשראי. - ב15 לחודש.

 

[goldy]

זה מה שהתכוונתי אליו../images/Emo45.gif

האים את שומרת ממוצע חודשים כך שתדעי כמה עולה לך בממוצע לחודש? למשל: הכנסות הוצאות חודש תשרי 2 1.5 חשוון 2.1 1.1 וכך הלאה. סה"כ לשנה: 24 18 חיסכון: 6 שקלים ואז אפשר ליקנות איתו משהו יפה ו\או להקדיש להשקעה גדולה: בורסה ו\או נדל"ן. אנוכי ממליץ לך להפריש לפחות 10% מכל הכנסה לחיסכון ללא קשר להוצאות (עד 10% לא מרגישים).

 

[קרנית 1]

סכום חודשי

אני לא שומרת ממוצע חודשי. יש לי סכום חודשי מדויק על כל חודש. יש לי גם ממוצע שנתי לחודש - שבעצם לא נותן לי שום דבר, כי לדעתי מה שחשוב זו מגמת הירידה בהוצאות! הממוצע לא מעניין כאן. בכל מקרה, גם אם יהיה לי הפרשים בין ההוצאות להכנסות, אני לא אשקיע בנדל"ן או במשהו... אני אכסה חובות!!!!!!!!! למישהו במצבי אין מה לחלום על חיסכון בשנתיים הקרובות... קודם להגיע לאיזון, ולכיסוי חובות!, אח"כ להתחיל להשקיע ולחסוך... לגבי 10% לא מרגישים... אצלי 10% זה כמעט 1000 ש"ח. אם אני מורידה מההוצאות 1000 ש"ח בחודש, אני מצמצמת את הבעיות שלח בחצי בערך! שוב לפי ממוצע שנתי שלא אמיתי בכלל, אני צורכת בחודש 2000 ש"ח יותר משאני מוציאה... בפועל זה כמעט 4000 ש"ח...

 

[goldy]

רק שאלה קטנה

עשית חושבים לפני ההלוואות או שהמינוס מקורו במיסים?

 

[קרנית 1]

מינוס

מקור המינוס הוא בהתנהלות לא נכונה... הלואות יש לי בעיקר מהמשפחה ומהעבודה, שלקחתי כי כבר לא היתה לי ברירה, ולא היה לי ממה לשלם את השותף... לכן אני יכולה "להתמהמה" עם ההחזר, כי זה בלי ריבית, וזה באמת לעזור לי לצאת מהמצב, ולא לחפור את הבור עמוק יותר כמו שהבנקים היו עושים לו נתנו לי הלואה...

 

[ariri]

היי קרנית

לשאלה הראשונה בעבודתי אני פועל עפ"י תאריך החיוב ולא תאריך הקנייה מהסיבות: א. תאריך החיוב מאוד ברור לעומת תאריך הקנייה (לדוגמא צריכת חשמל, שיחות טלפון, ארנונה, ) ב. לעיתים עושים קניה משמעותית בתשלומים וזה לא נכון להעמיס את קניית המקרר או החלפת מיטבח על חודש אחד אם משלמים אותו בתשלומים (כמובן זה מחייב לנהל מעקב על שאר התשלומים הנותרים) ג. יפה אמרת כי גם את ההכנסה אינך משייכת לחודש שבו עבדת אלא לחודש שבו הופקד הכסף בחשבון. כך שלסיכום קל נוח ומדוייק יותר להתייחס לתאריכי החיוב והזיכוי. לגבי שאלתך השנייה באימון אחת המטרות הוא שינוי התנהגות, מהתנהגות כלכלית גרעונית להתנהלות נכונה. התנהלות נכונה היא גם " פינוקים" במסגרת התקציב, צריך להקצות לזה משאבים. לגבי קניות של האם, התייחסי לזה כאל קניות שאת עושה בעצמך, אם החלטת לרדת ממזון מעובד אז אל תבקשי זאת מאימך כי זה יבלבל את הסדר החדש במשפחה (האם הילדים יודעים אם את קנית או אימך?), זה כמו לעשות דיאטה בבית ולהגזים בחוץ זה לא עובד נכון ומעביר מסר שגוי. זכרי כי תהליך ההתיעלות לא אמור להפוך אותנו לסגפנים ולסובלים אלא לשנות את ההתנהגות לכזו שטוב יותר לחיות בה.

 

[קרנית 1]

תאריך חיוב / קניה

בהמשך למה שעניתי לגולדי, נראה לי שדברים שנצרכים באופן קבוע, לחודש, טלפון, חשמל, ארנונה, וכו' כן נכון להכניס אותם לחודש בו נצרכו, לעומת קניות חד פעמיות (גדולות בעיקר) שאותם יש להכניס לחודש בו חויבו. לגבי תשלומים, קניות חריגות כאלו - כמו ריהוט, או דברים שנשארים למעלה משנה, או טיפול רפואי יקר, וכו', אם זה מעל 300 ש"ח אני מחלקת לתשלומים בני 300 ש"ח בערך לכל תשלום, שבד"כ לא יוצא לי שתי סדרות תשלומים במקביל. אני משתדלת שלא לפחות... מכל זה יוצא שבסוף החודש אין שיוויון מדויק בין הסיכום שלי והתוצאה בפועל בבנק לאותו חודש. מה שלי לא אכפת כ"כ, כי "מספיק" לי לראות שההוצאות קטנות באופן מתמיד, ז"א הגרף של ההוצאות יורד, והפער בין ההוצאות להכנסות עולה, וההכנסזות קטנות מההוצאות. ולכן, אני כן משייכת את המשכורת לחודש בו עבדתי, וזה יוצא שבעצם אני חיה בקרדיט כל חודש עד למשכורת, ז"א שאני יכולה "לסגור" חודש, רק אחרי שקיבלתי את המשכורת, ואז להוריד ממנה את כל התשלומים שכבר שילמתי כל החודש.... נראה לי שבזה אני צריכה לשנות, ובעצם יצא שכל חודש אני עובדת למחיה של החודש הבא, כי את המשכורת מקבלים בתחילת החודש הבא... ואז אולי החישוב יהיה דומה יותר למצב בבנק.

 

[goldy]

ביגלל זה את במינוס!

"אני חיה בקרדיט כל חודש עד למשכורת" "כי "מספיק" לי לראות שההוצאות קטנות באופן מתמיד," __את מיתכוונת להחזרים? כלומר מספיק לך ליראות, לדוגמא, ש^50 ש"ח, תשלום 5 מיתוך 10^ הפך ל^20 ש"ח, תשלום 5 מיתוך 18^ וזה מספיק לך? עפ"י הודעתך אני מסיק שאצלך ההוצאות במקום הרישון וזה לא טוב ביכלל. כדי לצאת מהמינוס, ליחיות ברווחה וע"י כך להרגיש חופשיה את חייבת לשים את ההכנסות(!) במקום הרישון וזה ממש לא משנה עד כמה התשלומים לוחצים\דחופים\מיידים.

 

[קרנית 1]

מה כוונתך?

לא ממש הבנתי את מה שכתבת... בפועל מה שקורה זה כך: יש הכנסה סכום X. ממנה יורדים החיובים הקבועים: חשמל, שכ"ד, חינוך, מחיה וכו'. שזה בד"כ אותו דבר כל חודש. המשתנים הם ההוצאות החד פעמיות, שאם הם יקרות במיוחד, אני מחלקת לכמה תשלומים. ז"א שאם קניתי רהיט לבית ב800 ש"ח, הוא יחולק ל3 תשלומים. וכבר בחישוב של החודשים הבאים, יהיה מינוס על הסכום העתידי לרדת. כשכתבתי שאני חיה ב"קרדיט" הכוונה היא שבמשך החודש יורדים כל החיובים, ובסוף החודש או למעשה ב2 לחודש הבא, נכנסת המשכורת, ומכסה על כל החיובים. אבל זה לא שכל החודש אני במינוס של כל ההוצאות, כי בתחילת אותו חודש נכנסה משכורת של החודש הקודם. ז"א שכל הוצאות מאי, ירדו ממשכורת שעבדתי עבורה באפריל. וכל מה שירד ביוני, ירד ממה שקיבלתי עבור העבודה שעבדתי במאי. בהנחה שהמשכורת קבועה פחות או יותר, המטלה העכשוית שלי זה להקטין הוצאות. ברגע שאגיע למצב בו אני צורכת את המינימום, אתחיל לעבוד יותר על הגדלת הכנסות. ואוכל במקביל להתחיל לחיות חיי רווחה שוב. בצורה מחושבת כמובן...

 

[batid]

../images/Emo13.gifקרנית בוקר טוב ושבוע טוב

כרטיס אשראי הינו אמצעי תשלום כמו מזומן וצ'קים. תאריך פרעונם נפרע עפ"י החודש בו מבוצעת הפעולה ולא עפ"י תאריך הפדיון, זאת בשל שיטת התשלומים בבית שהוא בסיס מזומן. לצורך העניין במידה ובצעת פעולה בתאריך ה-30 לחודש קודם ירשם ויכלל בתקציב החודש הקודם זאת בשל הקצאת הכספים בתכנון החודשי שלך. צרי קשר עם חב' האשראי ושני את התאריך בהתאם לתאריך קבלת המשכורת על מנת שתקבלי את תמונת המצב אמיתית בהקדם האפשרי. מעולה,פשוט מעולה שאת מבצעת מעקב,יישר כוח לא הרבה בתי אב עושים זאת. בנוגע לשאלתך השנייה, קצת לא אתי להגיד זאת, אבל אם לאימך לא אכפת לתת לך כסף, כעת שאת משתכרת תהני ממנו, אך שימי לב שזו תוספת לרמת החיים שלך וכאשר ה"חבל" יתנתק תצטרכי ללמוד להכניס את ההוצאה הנל לחישובייך. בברכת המשך שבוע טוב ויישר כוח

 

[chenshotokan]

לדעתי :

1. אני מחשבת מיום אחד אחרי שהכל יורד בכרטיסי אשראי. כלומר.. נגיד ב16 לחודש ספטמבר היו לי 1000 ש"ח ב 5 לאוקטובר נכנסה משכורת. במהלך הזמן מה 16 לספטמבר עד ה 16 באוקטובר אני בודקת כמה ירד לי מהכרטיס אשראי ב 15 לאוקטובר.. ויודעת מראש שב16 לאוקטובר אני צריכה להשאר לפחות עם ה 1000 ש"ח הקודמים שהיו לי בחשבון . כמו כן אני בהחלט דואגת לא לקנות בתשלומים אלא אם יש הצדקה ממשית כגון בונוס במשכורות של החודש הבא וכו... ודברים גדולים בדרך כלל חוסך מראש ורק אחרי שיש את הכסף קונה. 2. אין רע בפינוק פה ושם אבל בהחלט לא כל הזמן ובהחלט לא לבקש. אם היא תחליט שהיא רוצה לפנק אותך ותשאל אותך אם את רוצה... אין רע בפעם בחודש או חודשיים להסכים.. וזה גם יעשה לה קצת טוב. גם כשיש ארוע מיוחד.. יום הולדת וכו.. אפשר להתפנק קצת אם מציאים... אבל - וזה אבל גדול.. (היות שאני לא ממש מכירה אותך) אם את לא יכולה להרשות לעצמך וגם להם קצת קשה ויהיה להם משהו יותר טוב לעשות עם הכסף.. במקום לבזבז אותם על מותרות.. ואם הם לא מציעים זאת מעצמם, הייתי ממליצה בחום שלא לבקש. ו500 ש"ח לחודש על מותרות זה המון. תנסי יותר לחשוב על בכיוון של 50 -100 ש"ח הכי הרבה כתקציב חודשי למותרות .... תחשבי - (לא יודעת אם יש לך ילדים) ... 500 ש"ח חיסכון לילדים, 500 ש"ח חיסכון לפנסיה יותר טובה של הורייך... זה המון. ובקשר למשקאות... טיפ קטן - אנחנו גילינו את הסודה. הרבה יותר בריא מכל הקולה, ספריט קינלי למינהם... וגם טעים . תמיד יש ואף פעם לא נגמר... וגם הרבה יותר זול.

 

[קרנית 1]

מסכימה מאוד

לגבי כ. האשראי, כבר מיציתי את העניין (נראה לי) בתגובות הקודמות, אז אתייחס רק לנושא הפינוקים... בעיקרון אנחנו שותים מים בלבד! יש לי תרכיז ויטמיצ'יק, שאני מכינה פעם ביום מיץ לילדים שחוזרים מהגן, לכל אחד במיימיה / בקבוק שלו, וזהו, בשאר הזמן שותים מים, וכולם מאוד שמחים. בסופ"ש אני מכינה קנקן או שניים של מיץ, וכשנגמר, שותים מים. שתיה מוגזת בכלל אנחנו לא שותים. לגבי מה שכתבתי בהתחלה, מדובר בעיקר בסופ"ש אם יש אורחים, ורוצים לשתות בירה בארוחה, או משהו כזה. סודה, אני די אוהבת, בן הזוג לא אוהב... (מאותה סיבה של המוגז, זה סתם מנפח את הבטן...) בכל מקרה לא מדובר על 500 ש"ח ממשיים, אלא על הצטברות של מותרות, שברגע שהפסקתי אותם, גיליתי שההוצאות על קניות בסופר, הצטמצמו ב500 ש"ח לחודש.

 

[Fun Fair]

עונה לשאלה השניה

מכיוון וכבר קבלת תשובות מצויינות בנוגע לשאלה הראשונה

לדעתי- התשובה היא "לא" חד משמעי, ממס' סיבות: ראשית, כפי שציינו לפני- יש פה עניין של שינוי אורח חיים והרגלי צריכה. ברגע שהחלטתם שמהדקים את החגורה, אין הגיון בהכנסת המותרות הביתה, גם אם על חשבון מישהו אחר מכיוון שבפועל- **אין פה שום שינוי**. אתם עדיין תתרגלו לראות את המותרות בכל חודש בבית ומה יקרה אם בעוד חודשיים אמא לא תקנה? את תקני, מכח ההרגל. שנית, הקונספט של "מותרות" הולך פה לאיבוד ולמה כוונתי? אנחנו מתייחסים סובייקטיבית למוצרים ושירותים מסויימים כ"מותרות", מכיוון שאנו לא קונים אותם או משתמשים בהם בחיי היום יום שלנו, אלא "אחת ל...". once אנחנו מתרגלים להשתמש בהם על בסיס קבוע, קונספטואלית- הם כבר לא מותרות. הם נהפכים לחלק מסל הצריכה (ועובדה שבאופן קבוע נהגתם להוציא עליהם כ 500 ש"ח, שזה המון....זה 6000 ש"ח בשנה שאני בטוחה שיש לכם מה לעשות איתם..). לפיכך, אני הייתי מציעה לכם להחליט אחת לחודשיים-שלושה על מוצר אחד שאתם אוהבים מאוד ולקנות אותו בכמות מדודה וקבועה מראש. כל פעם מוצר אחר, כדי לשמור על הגיוון

(למשל- 400 גר' מסוג *אחד* של גבינה משובחת, בקבוק יין *אחד* שאתם אוהבים, שישיית בירות שאתם אוהבים, ארוחה *עסקית* במסעה יוקרתית וכו') בכלל, עצתי לך- אם אמא שלך עושה לך קניות- dont push it. אני מניחה שהיא עוזרת לכם בגלל שאתם מצטמצמים ואני משערת שמכיון ש"אמא היא אמא"- היא רוצה לעזור לכם ככל יכלתה ולכן, אין שום סיבה שאמא תוציא עוד 500 ש"ח בחודש בגלל שההתנהלות הכלכלית שלכם (שכוללת הוצאה של 500 ש"ח בחודש על פינוקים..) לא מאפשרת לכם לעשות כך. זה פשוט לא הוגן כלפיה. שנית- אני בכלל חושבת שהמצב האידאלי צריך להיות קניות עצמאיות ולא של אמך (מדברייך הבנתי שאמא שלך עושה לכם קניות לעיתים קרובות ולא "פעם ב...") ולכן, תקציב הקניות צריך להיות שלכם.

 

[קרנית 1]

צודקת...

נראה לי נכון מאוד מה שאת אומרת... ובאמת הקטע של כל פעם לבחור משהו אחד, הוא מאוד הגיוני, כי להפסיק עם כל הדברים בבת אחת, רק יגרום לרצון לשבור את כל המסגרת, אז כל פעם לאפשר משהו קטן אחד, יקל עלינו לקבל את הגזירה של הצמצום. לגבי מסעדות... בן הזוג, אוכל כל יום במסעדה

... הוא מקבל כרטיס מטעם העבודה, וארוחת צהריים הוא אוכל בחוץ, כל יום, אולי זה הקושי שלו להפנים את המצב, כי אני מוצאת את עצמי מבהירה לו שאין עכשיו שום מותרות, ואני מרגישה לפעמים שאני לבד במערכה הזו... לגבי תקציב הקניות, ברור לי שאנחנו צריכים להיות עצמאיים, אבל אם פעם ב.. הורה עוזר לילד שלו ועושה לו קניה גדולה, אני רואה בזה עוד דחיפה לעזרה לצאת מהמצב, ובעצם זה סוג של מקפצה להגיע ליעד של לסגור חובות, אבל ברור שזה צריך להיות יחד עם תוכנית כזו של עצמאות כלכלית. לפחות אצלינו יש 2 מטרות כרגע, 1. להתנהל נכון ברמה החודשית, ז"א להוציא פחות ממה שמכניסים, ולהכניס יותר ממה שמוציאים. 2, לסגור חובות של 60K ש"ח. ולהגיע ליתרת פלוס בחשבון. (מבחינתי שקל אחד, אבל פלוס שישאר לאורך זמן...)

 

[Fun Fair]

לפני כמה שנים, הייתי במינוס דומה

בערך 57K. אז הייתי בת 23-24 ואז גם למדתי לראשונה את המשמעות של "חובות" ו"התחייבויות". כמובן שהסטטוס שלי היה שונה- הייתי סטודנטית ועבדתי במשרת סטודנט בשירות לקוחות, אבל הצלחתי להתגבר גם על המינוס הזה בצורה מאוד פשוטה: נפטרתי מכרטיסי האשראי. פשוט- לא היה לי אף כרטיס, גם לא ל"חירום". עברתי למזומן "מאורגן": ישבתי על תדפיסים של קרוב לשנה אחורנית וראיתי בדיוק כמה אני מוציאה על חשבונות, קניות וכו' (בדיוק כמו הרשימות שצורפו פה בפורום אין ספור פעמים) כשכמובן, בדקתי חשבוניות מהסופר ובדקתי כמה אני *צריכה* להוציא במקום מה שהוצאתי בפועל (כלומר- על מצרכים חיוניים, ללא פינוקים). לאחר שידעתי את המס' המדוייקים והריאליים, הלכתי כל ראשון בחודש לבנק, והוצאתי סכום מסויים, שאותו חילקתי בתוך תיקיה עם חוצצים עפ"י קטגוריות: למשל: 700 ש"ח בחודש על קניות, 400 ש"ח ארנונה+מים, 250 ש"ח חשמל, 150 ש"ח טלפון וכו' וכו' + 100 ש"ח כסף חירום (קבוע, תמיד ולא נוגעת בו- אלא יועד להוצאות בלתי צפויות). הכסף שהוצאתי באותו חודש היה עפ"י החוצצים, בלי "הלוואות" מחוצץ לחוצץ. אם קרה ונשאר כסף בסוף החודש (ואחרי מס' חודשים כאלה, זה באמת קרה

), הוא עובר לחודש הבא ופשוט מוציאים פחות כסף מזומן. ברור לי לחלוטין שהסכומים והתמהיל משתנה כשמדובר במשפחה, אבל אולי כדאי לנסות מתכונת דומה. למשל: הוצאות קבועות (כגון ארנונה, תשלומים לגנים וכיוב') באמצעות כ"א וכל היתר במזומן. once עוברים לעבוד עם מזומן, "רואים" בעיניים כמה כסף מוציאים מכיוון שזה לא כסף "וירטואלי" על הנייר... אני יכולה לומר לך, שברגע שהתחלתי לשלם חשבון חשמל במזומן, פתאום התחלתי להקפיד על סגירת אורות בחדרים שלא נמצאים בהם, התחלתי לבדוק צריכת חשמל של מוצרים מסויימים וכו'. דברים שלא הייתי מודעת אליהם וליכולת החסכון שטמונה בהם, פשוט- כי לא "הרגשתי" את החור בכיס. עוד נקודה- לדעתי ה"מנטרה" לא צריכה להיות "לסגור את המינוס ולהיות ביתרה, אפילו של שקל", אלא "לסגור את המינוס ולהיות בפלוס של XXXX ש"ח", אחרת, ברגע שהחשבון יתאפס, תרגישו שהשגתם את המטרה ו...זהו. אפשר להרגע.. תחושת ה"שחרור" היא אופורית ומאוד קל לחזור למינוס אחרי זה, כי פתאום העו"ש לא "צורח" בכל פעם שקונים "פינוק" (מנסיון

). ברגע שהעו"ש מתאפס, זה הזמן לעבור ל"תכנית ב'" ולצבור יתרה יציבה ומתמשכת (כלומר- יתרה שתמיד תהיה בבנק. למשל: אם שניכם מרוויחים 10K ומוציאים מינימום 9K בחודש ועדיין רוצים להשאר ביתרה שמאפשרת מרווח נשימה ואולי גם לחסוך משהו, השאיפה צריכה להיות בפלוס של 4K, למשל)