יצאנו ממצרים, או לא?
חבר'ה, זהו סכום מצב הענינים לרגע זה, בצרוף הערות על מה שנדרש או לא נדרש מטועני טענות. ראשית, על מצב הענינים לרגע זה: (1) אין שום ממצא ארכאולוגי ביחס לספור מקראי כלשהו שקדם למאה ה-10 לפנה"ס.
זאת אומרים הארכאולוגים המקצועיים. הספור גם אינו מוזכר אצל שום עם אחר. (2) הטקסט המקראי אמנם מעיד על עצמו רבות (שלושה מליון עדים הטוענים בפה מלא "ראינו"),
אולם עדות עצמית זו אינה הוכחת אוטנטיות, אלא פשוט מעשיה מיתולוגית, כל עוד לא הוכחה. (3) אין מסמכי מקור. כתבי-היד העתיקים ביותר בנמצא הן מגילות ים המלח שחלקן עדיין כתוב באלפבית פיניקי. גילן כאלפיים ומשהו שנים בלבד. הארועים עליהם אנו מדברים הם אמנם כביכול בני 3300 שנים, אולם המזרח התיכון מלא וגדוש מסמכי מקור בני כמעט 5000 שנה (טבלאות חרס כתובות כתב הירוגליפים מצרי, טבלאות חרס כתובות כתב יתדות אשורי, אכדי). רק לנו אין מסמכי מקור. לאור מצב ענינים זה - ברור שלא ניתן להוכיח את טענת יציאת מצרים ומעמד הר-סיני באופן ישיר. לא הכל אבוד. אפשר עדיין לנסות להוכיח ארועים אלה באופן עקיף, למשל, על דרך השלילה, אלא שכאן הדרישות המושתות על הטוען הן הרבה יותר כבדות. כל עוד לא הוכחה גרסת הטוען - _אין_ לה משמעות, _אין_ לה חשיבות, _אין_ לה רלבנטיות לטעוני ההוכחה, ו_אסור_ להזכירה כלל במהלך ההוכחה. הטוען חייב להתמקד בשלילת _כל_ התרחישים האפשריים האחרים מבלי להזכיר ולו במלה את גרסתו. רק כאשר יצליח הטוען לשלול כל תרחיש אפשרי אחר, _זולת_ זה שאותו הוא מבקש להוכיח - תימצא גרסתו מוכחת, לא מכוח עצמה, שכן אין לה קיום עצמאי, אלא מכוח שלילת _כל_ התרחישים החלופיים האפשרים. זהו האופן היחיד להוכחה על דרך השלילה. האם אתה מסוגל לעשות זאת, OFIRL? שים לב: הטענה "וכי איך השתכנעו לקבל עול מצוות, אם לא היו עדים למאורע?" אינה יכולה להיות מושמעת, כל עוד לא שללת את _כל_ התרחישים החלופיים האפשריים...