שתי שאלות על לידה חטופה

[tovim]

שתי שאלות על לידה חטופה

מכיון שרוב השמות כאן בפורום מוכרים לי, אני מניחה שהרוב מכירות אותי. לטובת מי שלא, סקירה זריזה על העבר המיילדותי שלי שמביא אותי לשאול על לידה חטופה... אני אמא לשלוש בנות. שלושתן נולדו בבי"ח ליס וגם את הלידה הבעל"ט אני מתכוונת ללדת בליס. הפעם בחדר הטבעי. בלידה הראשונה הצירים החלו בשעות הצהריים, הוכנסתי לחדר לידה אחרי כשעתיים בפתיחה של כ-3 ס"מ. קיבלתי אפידורל וילדתי אחרי שעתיים. בלידה השניה הגעתי עם פתיחה של 5 ס"מ אחרי סופ"ש של צרצורים לא ברורים, לא כואבים מדי ולא מתוזמנים. הוכנסתי מיד לחדר לידה, קיבלתי אפידורל וילדתי אחרי ארבע שעות. הלידה השלישית החלה מיד בצירים תכופים כל 4 דקות שמהר מאד הצטופפו יותר. הגעתי לביה"ח בפתיחה של 6 ס"מ. מיד לחדר לידה. האפידורל הוזרק רע ובכל מקרה לא הספיק להשפיע כי ילדתי תוך שעה מהכניסה לחדר ובערך שתי דקות אחרי שהמרדים הלך. אני יודעת שכל לידה מתקדמת אחרת ושאף אחד לא מבטיח לי שהפעם זה ילך יותר מהר או בצורה דומה לפעמים הקודמות. בכל זאת אני מכינה את עצמי לאופציה של לידה מאד מהירה, עדיף כמובן בבית אבל אולי גם במקום אחר. ולשאלות שלי: מה עושים? יש משהו שבכלל צריך לעשות מלבד לתת לגוף ללדת בעצמו? צריך שמישהו יעזור לתינוק לצאת או שהתינוק יעשה זאת לבד? קראתי את המאמרים על לידה חטופה באתר "לידה" והבנתי שצריך לדאוג לחימום התינוק ולא לחתוך לבד את חבל הטבור וכו'. מה עוד עלי לדעת? ושאלה שניה, טיפשית קצת אבל מסקרנת. מה קורה אם מזמינים מיילדת ללידת בית והלידה מתרחשת בלי שהיא מספיקה להגיע? משלמים? לא משלמים? מה הנוהל? (נגיד שאני אתכונן בפעם הבאה ללידת בית...) תודה מראש.

 

[debby12]

כיף לראותך פה ../images/Emo24.gif

שיווו - חזון אחרית הימים לראותותך כותבת בפורום לידות בית. כבוד וכיף גדול. דיר באלאק - תישארי! (את יכולה להיות היועצת האורחת באולפן לענייני לידות בית חולים...). שאלת שאלה למומחיות. אולי כדאי לחכות גם לאילנה שמש ומיכל בונשטיין שיענו - הן לפעמים כאן. מהמעט שאני יודעת: לתת לגוף ללדת בעצמו. לא למשוך חלילה. פשוט צריך מישהו מהצד השני שלך שיקבל את התינוק - למשל שיתמוך בראש אחרי שהוא יוצא עד שיוצא שאר הגוף. אח"כ פשוט לשים את התינוק מיד על החזה שלך (עם חבל הטבור והכל) ולכסות אותי מיד בשמיכה וכובע כדי שלא יאבד חום גוף - והגוף שלך יחמם אותו מלמטה. כמובן שאין כל סיבה לרחוץ את התינוק - הוא לא מלוכלך. בתי חולים אוהבים לרחוץ - זה עוזר לו להוריד טמפרטורה ואז צריך להרחיק אותו ממך ל"חימום" (כי חלילה שיתחמם על גופך שלך...) לגבי חבל הטבור - קודם כל - בלי לחץ. יש יולדות בית שלא מנתקות אותו עד שהוא נושר אחרי כמה ימים. ככה שזה לא שיש איזו היסטריה לחתוך אותו מהר. יתרה מזו - חכם לתת לו להמשיך לפעום עד שהוא מפסיק, בזמן שהתינוק עליך מכוסה ונהנה מהחיים - כי זה מזרים דם טוב ועשיר בברזל לתוך התינוק (דם שהולך לאיבוד בבית חולים שבו מניפים את התינוק למעלה וחותכים ישר. בגלל כוח המשיכה הדם הזה נשאר בצד של השיליה. לא חבל? מדובר באיזה 100 CC דם....) איך בדיוק חותכים את חבל הטבור וגם את הקטעים הטכניים של איך לא ללכלך את הבית - חכי למומחיות ממני

 

[tovim]

תודה../images/Emo9.gif ותיזהרי...

עוד יחשדו בך שאת בעד הממסד...

 

[debby12]

צ'מעי - אני שומרת על ראש פתוח

ופתוחה לשכנועים וטיעונים הגיוניים... בסוף אני אלד בבית חולים מבחירה ואת בבית מבחירה

 

[כרמית מ.]

אני מכירה אותך מאיפהשהו?

כמו שכתוב במאמר מאמנות הלידה - הכי חשוב לוודא שהתינוק לא נופל מגבוה, ושיש משטח רך מתחתיו. את או בנזוגך צריכים לתפוס אותו ביציאה - אבל חשוב מאד מאד - לחכות שהוא יצא בעצמו, לא לגעת קודם (זה אמנם נכון במיוחד כשמדובר על מצג עכוז, אבל גם במצג ראש, במיוחד אם לא מיומנים באיך כן, עדיף לא לגעת) - לזכור שאחרי שיוצא הראש, הוא מסתובב, ואז יוצא הגוף. זה יכול גם לקחת יותר מציר אחד. התינוק בהתחלה יוצא סגול - וזה בסדר. הוא לא חייב לצרוח - לפעמים הוא רק פועה, אבל חשוב לראות שהוא מתחיל לנשום - וכמובן שלא לנתק את חבל הטבור (גם בגלל שיקולי סטריליות, וגם בגלל שבינתיים עובר לתינוק דם וחמצן דרך החבל וההמתנה מבורכת). לשמור על חום התינוק בעזרת שמיכה, כובע וחום הגוף שלך (אם בבית - גם חימום הסביבה), וכמובן אפשר לנסות להניק. אחרי לידת בזק - חשוב לתת ויטמין K - בטיפות או בזריקה (הנוהל השגרתי הוא לתת לכל התינוקות - אבל אני למשל העדפתי ויטמין K טבעי דרך השיליה. אם הלידה היתה קשה או מהירה, הייתי בכל זאת נותנת תוספת מלאכותית). חשוב לשים לב שאת בסדר, ורצוי שתהיי במשך זמן מה במצב שכיבה, או ישיבה, במיוחד כשאת עם התינוק (אחרי הלידה, נגד התעלפויות). נגד לכלוך - אפשר להתארגן עם סדינית חד פעמית (יש בפארמים, אבל לא זול) או יריעת פלסטיק, או אפילו וילון מקלחת ישן, כדי למנוע ספיגה של הדימום, אם יש. לרוב זה מספיק. כדאי לוודא שיש לכם בבית וגם באוטו די שמיכות. לגבי תשלום - זה נקבע אישית בין היולדת למיילדת, ואפשר לקבוע הסכם אישי, שמתאים לשתיהן. לרוב מקובל שאם קראת למיילדת, התשלום הוא מלא ואחיד בין אם ילדת עוד לפני שהמיילדת הגיעה, או שהלידה נמשכה יומיים, או שפונתה בשלב זה או אחר לבי"ח. יש בכך הגיון - כיוון שהמיילדת "שמרה לך מקום" (כלומר: יתכן שהפסידה רווח מיולדת אחרת), והיתה בכוננות (שהיא לא קלה, מנסיון), ובעיקר - כדי לא ליצור מצב של עירוב שיקולים כלכליים בשיקולים מקצועיים בלידה. אבל שוב - אם את צופה לידה מהירה, אפשר לנסות לסכם עם המיילדת משהו אחר.

 

[tovim]

מחדדת את התהיה

ממש ממש לא לעזור לתינוק לצאת? לתת לו להחליק החוצה בעצמו? למה מיילדות עוזרות בסיבוב הזה? מטעמי נוהל בי"ח ושגרה? אין מצב של היתקעות חלילה? את חבל הטבור ברור לי שלא דחוף לנתק. מה עושים עם השיליה? היא אמורה לצאת לבד או שצריך לדחוף עוד אחרי צאת התינוק? לגבי הלכלוך, איכשהו נראה לי שאם אגיע למצב של לידה חטופה איפושהו זה יהיה הדבר האחרון שיטריד אותי באותו רגע.

 

[כרמית מ.]

ממש ממש

אצלי, המיילדת עזרה כי התלוננתי מאד שכואב לי (גם אחרי שהראש יצא) וש"תוציא אותו כבר". זה בפרוש לא נדרש, והיה קורה לבד תוך ציר או שניים. הסיבה העיקרית - חוסר סבלנות. הסיכוי לנזק, ע"י פעולה של מישהו שלא יודע איך (המיילדות יודעות איך, ולכן לרוב לא מזיקות, בזה) גדול יותר מהתועלת. במצב של התקעות, הטוב ביותר הוא לשנות תנוחה (למשל לעמידת שש) - וגם אם שם התערבות של מיילדת היתה מועילה, זה דורש ידע ומיומנות גדולים, ולא הייתי עושה את זה בעצמי/בן זוגי הבלתי מנוסה. השיליה - תצא לבד (אולי תרגישי צורך לדחוף). זה יכול לקחת גם חצי שעה ויותר. הנקה עוזרת. חשוב לשמור אותה - כדי שאפשר יהיה לבדוק שלמות (וגם כי היא עדיין מחוברת לחבל הטבור, ולמרות שבשלב זה בהחלט אפשר לחתוך אותו, ואפילו לא צריך את הקליפס המוכר, צריך אמצעים סטריליים בשביל החיתוך, ולכן לא כדאי לעשות את זה בעצמכם). סביר שעד אז כבר יגיע האמבולנס/מיילדת/צוות רפואי אחר שתבחרו.

 

[Manty]

adding

as carmit said: no need to help baby out, just have your hands ready (or your partner's) and catch him. If you give birth in water, the baby will make he's way up himself, though you might want to help. As for the placenta, it can sometimes even take hours!!! (36 is the longest I can remember...). Cutting the cord, if you wait long enough, doesn't really need too much. We used a shoe lace last time but felt it was a bit too heavy so wil probably go with an embroydery floss this time. (though I did read that if you wait as long as we did (6 hours) there really is no need to even tie it off, just twist it a bit..) For more ideas take a look here

To cut, we used kitchen shears, which I believe we sterisalized in boiling water. I would also prepare a bowel for the placenta (it is quite BIG). Most important, enjoy your birth! You wont be the first to birth without assistance

 

[tovim]

האם אין סכנה בהישארות של השיליה

ברחם לאורך כל כך הרבה זמן? אני לא מניחה שאגיע לכזה מצב כי בכל מקרה מתישהו נוסעים לבי"ח אחרי לידה חטופה (אני לפחות).

 

[רוני של יובל ומאיה]

במרבית המקרים מדובר

בדקות ספורות, לא בשעות ארוכות. גם אם תלדי בסופו של דבר בלידה בזק אצלך בסלון, הרי מישהו יגיע די מהר לאחר מכן כדי לטפל בכם, לא? בין אם זו תהיה המילדת הפרטית, או אמבולנס (ותלוי גם אם תרצי לגשת לביה"ח או לא).

 

[גם למבי]

הי - שאלת סקרנות:

למה קבלת אפידורל אם הצרצורים היו לא כואבים? איזה כייף של לידות, אגב, וברוכה הבאה!

 

[ס ו ל ה]

נכון, האם הרגשת צורך עז באפידורל?

סתם מעניין אותילדעת!

 

[tovim]

פשוט כי בזמנו לא חשבתי שאפשר אחרת..

כשהגעתי ואמרו לי שאני כבר בפתיחה של 5 ס"מ לא ממש האמנתי כי באמת הצירים לא היו מאד כואבים עד אז. עם זאת זכרתי מהלידה הראשונה שהצירים שהגיעו יותר מאוחר היו כואבים ושהאפידורל הקל עליהם. לא היתה לי שום מודעות ללידה תנועתית, טבעית וכאלה. (אז עוד לא התחלתי לשוטט בפורומים מוזרים למיניהם

) היה ברור שלוקחים אפידורל ובאה מנוחה ליגע. תחילת המחשבה שלי לוותר על אפידורל היתה אחרי הלידה השלישית בה חויתי איך זה ללדת בלי (אמנם מחוסר ברירה) והבנתי שכך או כך, כואב לי באופן די דומה כי את צירי הלחץ אני מרגישה גם עם אפידורל והם הכי קשים לי. מה גם שכל עניין הזריקה האפידורלית בלידה השלישית היה החלק הכי מעצבן בלידה ובדיעבד היה מיותר לגמרי. ועוד משהו. בלידה השלישית היה לי מאד קשה עם חוסר השליטה שהרגשתי. בתכנון המקורי האפידורל היה אמור לעזור ולתת לי קצת זמן להרגע מהכאב להבין שאני בלידה. בפועל המרדים עוד לא הספיק לעזוב את החדר והרגשתי שהלידה ממשיכה להתקדם מעצמה ושהגוף שלי עושה בי כרצונו. ממש הרגשתי כצופה מהצד בהצגה בה אני השחקן הראשי... לאור זאת החלטתי הפעם שאני באה ממקום של יותר שליטה. שמראש אני מוותרת על אלחוש ומתמודדת עם הכאב מתוך יותר מודעות ויותר אקטיביות. ובכל זאת, לאור העובדה שלידות מתקדמות בלי שום אחידות שניתן לצפות, אני מתכוננת לשני מצבי קיצון. או שפתאום העסק ייתארך הרבה מעל הצפוי ולא אוכל להתמודד עם הכאב לאורך זמן, או שילך כל כך מהר שלא אספיק לשבת על שום כדור פיזיו ואלד במעלית. אני די עסוקה במחשבות על זה ובמקום להלחיץ את עצמי אני משתדלת לחשוב שאזרום עם כל סיטואציה כפי שארגיש בלי לצאת בהכרזות גדולות מדי. אפידורל אצלי זה עדיין לא מילה גסה כך שאם ארגיש שזה מה שנכון לי, אקח. מקווה לא להגיע לשם.

 

[valeta]

את מתארת לידות נפלאות. הלוואי עליי

 

[debby12]

גם אצלי אפידורל אינה מילה גסה

ונדמה שגם רוב הדעות פה בפורום לא מתייחסות אליה ככה תראי למשל מה שכתבתי בסוף ההודעה הזו (ובכלל דיעות באותו שרשור), או למשל את שרשור2 ממנו עולה שבלידת בית חולים רוב הכותבות פה בחרו בו (כולל אמתך הנאמנה, הידועה כאנארכיסטית ובלגניסטית גדולה

) הדבר השונה פה טיפה מפורומים כלליים הוא שרואים ושוקלים פה גם את החסרונות/סיכונים/היבטים פחות מוצלחים של האפידורל.

 

[אשכר ש]

../images/Emo45.gif

 

[debby12]

חסר לי המשפט הלוגי האחרון בהודעה

שלי... מכיון שרואים פה גם חסרונות לאפידורל, והואיל ותיאורי הלידות שלך נראים קלים יחסית ולא משקפים כאב/מצוקה גדולים (טפו טפו - הלואי על כולן) -- בגלל זה שאלו אותך לגבי האפידורל. מסקרנות, חלילה לא משיפוטיות או משהו כזה.

 

[גם למבי]

נכון - תודה דבי! ../images/Emo13.gif

אני גם לא רואה באפידורל מילה גסה! ומבינה שעם הידע (או חוסר הידע) והמסרים המועברים לנו כנשים מהממסד (בעיקר הרפואי), אפידורל הוא אופציה לגיטימית - במיוחד עם האשה מושכבת על גבה וכל מהלך הלידה מתנהל "כנגד כל הסכויים". הלידות שלך נשמעות כאלו מגניבות וקלילות, כפי שכתבתי, הלוואי עלי! לכן תהיתי מה גרם לך לבקש, בדמיון שלי אפידורל מקבלים כשהאשה לא מסוגלת להתמודד עם הכאבים. בהצלחה בלידה הבאה!

 

[tovim]

לידות מגניבות וקלילות זה כנראה יחסי

נכון שאחרי קריאה של אינספור סיפורי לידה במהלך שיטוטי בפורומים אני מודה על הזכות שנפלה בחלקי ללדת יחסית מהר וקל. מצד שני, אף פעם לא חויתי לידה נטולת כאבים. אחותי, למשל, ברגע שמוזרק לה האפידורל פשוט לא מרגישה שום דבר והלידות שלה גם קצרות וגם עוברות בלי שום כאב משום סוג. אצלי, כפי שכתבתי, הכאב מורגש עם האפידורל כך שאולי אני פחות ברת מזל מאחרות. בשבת האחרונה גיסתי ממש התווכחה איתי על זה שלא יכול להיות שאני מרגישה משהו עם האפידורל כי זה מאלחש לחלוטין והיא לא הרגישה כלום. עניתי לה שעם כל הכבוד לזה שהיא לא מרגישה כלום, אני בהחלט מרגישה. נכון שקצר, נכון שמהר אבל כואב. כואב ככה שאני מאמינה שאוכל להתמודד אבל מכינה לעצמי את דרך המילוט למקרה שלא אוכל להתמודד. ולגבי המסר שמועבר על האלחוש, אני לא קיבלתי מסר מה"ממסד". אף מיילדת לא ניסתה לשכנע אותי לקחת אפידורל וזה בא לחלוטין ממני כי כך חשבתי שכדאי. הידע נצבר מחברות שילדו, בנות משפחה שילדו וכו'. גם היום חושבים שאני פסיכית כשאני מדברת על האופציה לוותר ביודעין על אפידורל. כולן סביבי נורא ריחמו עלי שבלידה השלישית לא הספקתי להינות ממנעמי הזריקה...

 

[debby12]

מעניין

אני מודה שסבלנותי קצרה לאנשים שמתעקשים שהם יודעים יותר טוב ממך מה *את* מרגישה/חשה בגופך (לי זה קרה עד כה בעיקר עם רופאים/מיילדות....). מצחיק שבנות המשפחה חושבות שאת פסיכית. תארי לעצמך שגם היית מתכננת לידה חוץ-אשפוזית אז בכלל היית "גומרת" אותן