שתי שאלות:
- פותח הנושא מKה אפורה
- פורסם בתאריך
1. נכנסת למחלוקת עתיקת יומין...
ראי כאן. בירושלים ובעוד כמה מקומות זנוחים נטען שלורדים הם הדקים... שיהיו בריאים. לדעתי וכך ברוב המקומות, לורדים הם העבים וטושים הם הדקים. (אבל אפשר להשתמש בטושים לתיאור גם עבים וגם דקים). 2. וגם עניין הבוחן לא פשוט. בתור תושב המרכז פחות או יותר, גם אני נכנסתי להלם כשבאתי לחיפה. מתברר שבחיפה ובסביבותיה נפוצה המילה בַּחַן (משום מה הם חשבו שהמשקל קַטַל מתאים יותר). בכל שאר הארץ בּׁחַן (ראי פה). וגם זה ראוי לסקר. באמת כדאי שנעשה סקר גם בפורום הזה. הסקר לא שווה כ"כ ללא ציון מקום מגורים, או לפחות אזור. אז קדימה לשרשר! שאלות הסקר: 1. בַּחַן / בּׁחַן 2. לורד וטוש. יש הבדל? אם כן, מהו? 3. מקום מגורים / אזור
ראי כאן. בירושלים ובעוד כמה מקומות זנוחים נטען שלורדים הם הדקים... שיהיו בריאים. לדעתי וכך ברוב המקומות, לורדים הם העבים וטושים הם הדקים. (אבל אפשר להשתמש בטושים לתיאור גם עבים וגם דקים). 2. וגם עניין הבוחן לא פשוט. בתור תושב המרכז פחות או יותר, גם אני נכנסתי להלם כשבאתי לחיפה. מתברר שבחיפה ובסביבותיה נפוצה המילה בַּחַן (משום מה הם חשבו שהמשקל קַטַל מתאים יותר). בכל שאר הארץ בּׁחַן (ראי פה). וגם זה ראוי לסקר. באמת כדאי שנעשה סקר גם בפורום הזה. הסקר לא שווה כ"כ ללא ציון מקום מגורים, או לפחות אזור. אז קדימה לשרשר! שאלות הסקר: 1. בַּחַן / בּׁחַן 2. לורד וטוש. יש הבדל? אם כן, מהו? 3. מקום מגורים / אזור
ישן מפני חדש תוציאו
נראה לי שכאן, בצפון מזרח ת"א, כבר שנים רבות לא שומעים את המילה לורדים. את מקומה תפסה כבר מזמן המילה טושים, לציון אותם כלי צביעה וסימון. ומה הכוונה בעטים "דקים"? האם הם משמשים בעיקר לכתיבה ולסימון, כמו "ביק" או "פילוט"? הכוונה לא ברורה. ולגבי השאלה השנייה, אומרים בוחן (בֹחן).
נראה לי שכאן, בצפון מזרח ת"א, כבר שנים רבות לא שומעים את המילה לורדים. את מקומה תפסה כבר מזמן המילה טושים, לציון אותם כלי צביעה וסימון. ומה הכוונה בעטים "דקים"? האם הם משמשים בעיקר לכתיבה ולסימון, כמו "ביק" או "פילוט"? הכוונה לא ברורה. ולגבי השאלה השנייה, אומרים בוחן (בֹחן).
אוקי, אנפילאות הינה מילה עברית לכל
דבר, זה לא סלנג! אבל באמת בשום מקום לא שמעתי שמשתמשים במילה הזו ביומיום, כנראה שברחובות מאמצים גם מילים קיימות לעגת הרחוב..
אצלי אגב- בוחן/בחן- לא משנה. בבית הספר השתמשו בשתי הצורות במידה שווה פחות או יותר. לורד/טוש - גם כן לא משנה, אצלנו זה נחשב למילים נרדפות. ייתכן שיש כאלה שראו את הלורד כסוג של טוש. אבל לא יותר מזה. אני גר בכרמל, בחיפה..
דבר, זה לא סלנג! אבל באמת בשום מקום לא שמעתי שמשתמשים במילה הזו ביומיום, כנראה שברחובות מאמצים גם מילים קיימות לעגת הרחוב..
אבל אני חושב לאנפילאות במקורות
יש משמעות שונה. המילה מופיעה במסכת שבת (דף קח): ואלו הם שמנה עשר כלים מקטורן אונקלי ופונדא קלבוס של פשתן וחלוק ואפיליות ומעפורת ושני ספרקין ושני מנעלים ושני אנפילאות וב' פרגד וחגור שבמתניו וכובע שבראשו וסודר שבצוארו. מכאן נראה לי שאולי אנפילאות = גרביים. אגב, מישהו מכיר את המלבושים האחרים שכתובים שם? (סודר=צעיף?!)
יש משמעות שונה. המילה מופיעה במסכת שבת (דף קח): ואלו הם שמנה עשר כלים מקטורן אונקלי ופונדא קלבוס של פשתן וחלוק ואפיליות ומעפורת ושני ספרקין ושני מנעלים ושני אנפילאות וב' פרגד וחגור שבמתניו וכובע שבראשו וסודר שבצוארו. מכאן נראה לי שאולי אנפילאות = גרביים. אגב, מישהו מכיר את המלבושים האחרים שכתובים שם? (סודר=צעיף?!)
שאלתי מומחית לענייני רחובות
(אמא שלי) ולמעט דופייה כל המילים אינן רחובותיות. אבל, היא טוענת שהמילה "אורייה", שהיא מילה שצועקים אותה לפני שזורקים חופן לאויר, היא מילה רחובותית. למשל: אורייה על גוגואים (חרצנים של מישמיש) או אורייה על קלפים. אני מכיר את המילה מילדותי ולא היה לי מושג שהיא המצאה מקומית. אם מישהו יכול לאשר/להכחיש... (רבותי יש כאן רטרו ענק לימי בית הספר היסודי שלי...)
(אמא שלי) ולמעט דופייה כל המילים אינן רחובותיות. אבל, היא טוענת שהמילה "אורייה", שהיא מילה שצועקים אותה לפני שזורקים חופן לאויר, היא מילה רחובותית. למשל: אורייה על גוגואים (חרצנים של מישמיש) או אורייה על קלפים. אני מכיר את המילה מילדותי ולא היה לי מושג שהיא המצאה מקומית. אם מישהו יכול לאשר/להכחיש... (רבותי יש כאן רטרו ענק לימי בית הספר היסודי שלי...)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.