אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
תאוריית הוי"ו
- פותח הנושא יוסי ר1
- פורסם בתאריך
וו'
לשולה שלום. כתבתי בזמנו כי הו משמשת בעיקר לחיבור, (הדוגמא שנדרשתי אליה היתה הפסוק הפותח את ספר שמות, ואלה שמות, שפרשנים קושרים בו את סיפור יציאת מצריים לסיפור הירידה אליה, ללמד שמדובר ברצף אחד ולא בסיפורים מנותקים.) ועדיין אני מחזיק בדעתי. נוסף לכך, נראה לי כי לא רק לאגוד את הנושא המסויים הנדון במקום פלוני, לזה שהופיע לפניו, כי אם לאגוד את כל התורה כולה לרצף אחד, ובהחלט, כפי שאת כותבת, האווירה העולה מהטקסטים מקרינה קדושה ייחודית. האמת , מה שהפתיע אותי היא העובדה שהובאה בתחילת המאמר, שלמעלה מ71% מהפסוקים בתורה מתחילים בוו, שזה ממצא ה"זועק" לפירוש משמעותו. לצערי, כותב מאמר התמקד בעיקר בתיאור התופעה (ועל כך יבורך בהחלט!) ופחות העמיד הסברים מספקים, והסברים אילו נותר לכל אחד מאיתנו לחפש. אילולי דמיסתפינא, הייתי מעלה תאוריה כי כללי השפה שלנו השתנו מעט לאורך הדורות, ומה שהיה אולי מקובל אז, אינו מקובל היום. ובהחלט יתכן כי השפה של אז סבלה וו בתחילת משפט, מה שבעברית מודרנית ייחשב לרוב כשגיאה דיקדוקית. למרבה הצער, אין מספיק טקסטים ארוכים מתקופת המקרא, כך שלא יהיה קל לאמת תיאוריה כזו. בדיקה חפוזה שערכתי מול טקסט ארוך דיו וקדום דיו – מצבת מישע – מעלה כי גם שם תופעה זו שרירה וקיימת, רוב המשפטים אכן פותחים בוו החיבור. עיון חפוז בכתובת השילוח מעלה גם הוא ריבוי ווים פותחי משפטים, אם כי לא באותה תדירות. אבל , כאמור, זהו נושא למחקר רציני ולא לסברות כרס חפוזות
לשולה שלום. כתבתי בזמנו כי הו משמשת בעיקר לחיבור, (הדוגמא שנדרשתי אליה היתה הפסוק הפותח את ספר שמות, ואלה שמות, שפרשנים קושרים בו את סיפור יציאת מצריים לסיפור הירידה אליה, ללמד שמדובר ברצף אחד ולא בסיפורים מנותקים.) ועדיין אני מחזיק בדעתי. נוסף לכך, נראה לי כי לא רק לאגוד את הנושא המסויים הנדון במקום פלוני, לזה שהופיע לפניו, כי אם לאגוד את כל התורה כולה לרצף אחד, ובהחלט, כפי שאת כותבת, האווירה העולה מהטקסטים מקרינה קדושה ייחודית. האמת , מה שהפתיע אותי היא העובדה שהובאה בתחילת המאמר, שלמעלה מ71% מהפסוקים בתורה מתחילים בוו, שזה ממצא ה"זועק" לפירוש משמעותו. לצערי, כותב מאמר התמקד בעיקר בתיאור התופעה (ועל כך יבורך בהחלט!) ופחות העמיד הסברים מספקים, והסברים אילו נותר לכל אחד מאיתנו לחפש. אילולי דמיסתפינא, הייתי מעלה תאוריה כי כללי השפה שלנו השתנו מעט לאורך הדורות, ומה שהיה אולי מקובל אז, אינו מקובל היום. ובהחלט יתכן כי השפה של אז סבלה וו בתחילת משפט, מה שבעברית מודרנית ייחשב לרוב כשגיאה דיקדוקית. למרבה הצער, אין מספיק טקסטים ארוכים מתקופת המקרא, כך שלא יהיה קל לאמת תיאוריה כזו. בדיקה חפוזה שערכתי מול טקסט ארוך דיו וקדום דיו – מצבת מישע – מעלה כי גם שם תופעה זו שרירה וקיימת, רוב המשפטים אכן פותחים בוו החיבור. עיון חפוז בכתובת השילוח מעלה גם הוא ריבוי ווים פותחי משפטים, אם כי לא באותה תדירות. אבל , כאמור, זהו נושא למחקר רציני ולא לסברות כרס חפוזות
הענין הוא שאילו כל הווים הללו היו
ווי חיבור - אפשר להקל בפרשנות - אלא שקיימים 27 בעלי משמעות שונה, ולכן אני נוטה שלא ליחס זאת לכללי שפה (מה שקוטלג מודרנית), אלא לאות וו עצמה, שכנראה יש בה אנרגיה מיוחדת מתוך כל האותיות העבריות הקדושות. יתכן שאפשר למצוא הסבר בתורת הנסתר/קבלה מפי יודעי דבר. לגבי ה-71% אני דווקא חשבתי תמיד שיש הרבה יותר ווים כאלו, ואכן המאמר עוסק יותר ב"חלוקה טכנית" של פסוקים אך לא יורד לעומקה של השאלה. עוררתי שאלה זו בעת לימודי בבר-אילן ולא קבלתי תשובה משכנעת (אותי). בכל מקרה (נדמה לי שכתבתי על כך כאן בזמנו) הוו היא מקל מחבר בין שמיים וארץ ואולי בשל כך מעיד על "מוצקות" הנאמר (?)
ווי חיבור - אפשר להקל בפרשנות - אלא שקיימים 27 בעלי משמעות שונה, ולכן אני נוטה שלא ליחס זאת לכללי שפה (מה שקוטלג מודרנית), אלא לאות וו עצמה, שכנראה יש בה אנרגיה מיוחדת מתוך כל האותיות העבריות הקדושות. יתכן שאפשר למצוא הסבר בתורת הנסתר/קבלה מפי יודעי דבר. לגבי ה-71% אני דווקא חשבתי תמיד שיש הרבה יותר ווים כאלו, ואכן המאמר עוסק יותר ב"חלוקה טכנית" של פסוקים אך לא יורד לעומקה של השאלה. עוררתי שאלה זו בעת לימודי בבר-אילן ולא קבלתי תשובה משכנעת (אותי). בכל מקרה (נדמה לי שכתבתי על כך כאן בזמנו) הוו היא מקל מחבר בין שמיים וארץ ואולי בשל כך מעיד על "מוצקות" הנאמר (?)
אנרגיה בוו?
לשולה שלום. אני לא מתמצא במיוחד באנרגיות של אותיות כאילו ואחרות. אך לשיטתך יש שתי שאלות: מדוע הוו' מופיעה דווקא בתחילת הפסוק, אם אינה מעידה על חיבור, קישור? אם חיפשנו אות מחברת, מדוע לא האות ה', שהסוד מעיד עליה שהיא האות שבה נברא העולם "אתא קלילא דלית בה מששותא" (מתוך הפיוט אקדמות לשבועות, וכן בראשית רבה י"ב, י')
לשולה שלום. אני לא מתמצא במיוחד באנרגיות של אותיות כאילו ואחרות. אך לשיטתך יש שתי שאלות: מדוע הוו' מופיעה דווקא בתחילת הפסוק, אם אינה מעידה על חיבור, קישור? אם חיפשנו אות מחברת, מדוע לא האות ה', שהסוד מעיד עליה שהיא האות שבה נברא העולם "אתא קלילא דלית בה מששותא" (מתוך הפיוט אקדמות לשבועות, וכן בראשית רבה י"ב, י')
אני סה"כ מגששת ועדיין לא מצאתי
תשובה לשאלת הוו בפתיחת הפסוקים בתורה. על כל פנים לא נראה שיש כאן ענין לשוני בלבד מכמה סיבות: א) אם היתה כוונה לחבר בין הפסוקים חיבור הרמטי (כדי שלא תכנס אף אות או סימן זר לתורה) - כל הפסוקים כנראה היו מקבלים וו בראשיתם. ב) בחלק מן הפסוקים הוו ממש מיותרת מבחינה לשונית ואינה מתחברת לשונית לקטע הקודם (ראה פתיחת - וכל העם רואים את הקלות..., שבא מיד לאחר עשרת הדברות). איני בטוחה שהוו היא במשמעות דתית, אבל בהחלט מחפשת תשובות גם בתורת הנסתר, גם לא טענתי שמלך מואב הכיר את הקבלה או שהיתה קבלה בזמן ההוא, למרות שהקבליסטים טוענים שהקבלה והתורה נתנו בנתינה אחת. מצאתי הסברים יפים על סודה של הוו בליקוטי מוהר"ן וגם במאמר של הרב שיינברג, הסברים שעוזרים לי למצוא כוון אך הדרך עדיין בחיפושים. אצטט מעט מדברי הרב שיינברג - האות "ו" רומזת לעולם החומר הבנוי מששה יוונים. האות "ו" מציינת שלמות, דבר מושלם שאין בו מתום.. מסמלת משיכה ישירה מלמעלה למטה וחבור ביניהם ( לשאלתך על האנרגיה יוסי :המשיכה במשמעות = אנרגיה שמיימית= קדושה). לכן היא נחשבת לעמודו של עולם, מסמלת את ספירת התפארת, כפי שאפשר לראותה במרכז עץ החיים היא בין ספירות הדין לבין ספירות החסד, בין הספירות העליונות לבין התחתונות. היא היחידה המקשרת בין כל הספירות, היא מתעלה מעל מימד הזמן, מערבת עתיד עם עבר, מה שמביא הרמוניה מושלמת. האות "ו" עומדת זקופה ואינה מתכופפת......וכן הלאה.... לגבי האות "ה" - ברור שהיא קדושה לא פחות מה"ו" (העולם לא נברא באות "ב"?) אבל היא פתוחה לצד אחד בלבד ואילו ה"ו" פתוחה לכל כוון. אני לוקחת את כל ההשערות "בערבון מוגבל" בשלב זה ולפי שנמסר לי לאחרונה, המלב"ים כתב ב"איילת השחר" עם הפרוש לספר "ויקרא" - על משמעות האותיות. אז יש מה לעשות עדיין...
תשובה לשאלת הוו בפתיחת הפסוקים בתורה. על כל פנים לא נראה שיש כאן ענין לשוני בלבד מכמה סיבות: א) אם היתה כוונה לחבר בין הפסוקים חיבור הרמטי (כדי שלא תכנס אף אות או סימן זר לתורה) - כל הפסוקים כנראה היו מקבלים וו בראשיתם. ב) בחלק מן הפסוקים הוו ממש מיותרת מבחינה לשונית ואינה מתחברת לשונית לקטע הקודם (ראה פתיחת - וכל העם רואים את הקלות..., שבא מיד לאחר עשרת הדברות). איני בטוחה שהוו היא במשמעות דתית, אבל בהחלט מחפשת תשובות גם בתורת הנסתר, גם לא טענתי שמלך מואב הכיר את הקבלה או שהיתה קבלה בזמן ההוא, למרות שהקבליסטים טוענים שהקבלה והתורה נתנו בנתינה אחת. מצאתי הסברים יפים על סודה של הוו בליקוטי מוהר"ן וגם במאמר של הרב שיינברג, הסברים שעוזרים לי למצוא כוון אך הדרך עדיין בחיפושים. אצטט מעט מדברי הרב שיינברג - האות "ו" רומזת לעולם החומר הבנוי מששה יוונים. האות "ו" מציינת שלמות, דבר מושלם שאין בו מתום.. מסמלת משיכה ישירה מלמעלה למטה וחבור ביניהם ( לשאלתך על האנרגיה יוסי :המשיכה במשמעות = אנרגיה שמיימית= קדושה). לכן היא נחשבת לעמודו של עולם, מסמלת את ספירת התפארת, כפי שאפשר לראותה במרכז עץ החיים היא בין ספירות הדין לבין ספירות החסד, בין הספירות העליונות לבין התחתונות. היא היחידה המקשרת בין כל הספירות, היא מתעלה מעל מימד הזמן, מערבת עתיד עם עבר, מה שמביא הרמוניה מושלמת. האות "ו" עומדת זקופה ואינה מתכופפת......וכן הלאה.... לגבי האות "ה" - ברור שהיא קדושה לא פחות מה"ו" (העולם לא נברא באות "ב"?) אבל היא פתוחה לצד אחד בלבד ואילו ה"ו" פתוחה לכל כוון. אני לוקחת את כל ההשערות "בערבון מוגבל" בשלב זה ולפי שנמסר לי לאחרונה, המלב"ים כתב ב"איילת השחר" עם הפרוש לספר "ויקרא" - על משמעות האותיות. אז יש מה לעשות עדיין...
וא"ו משמעותית - ולא בתחילת הפסוק -
ומה תגידו על הקטע המרתק הבא, מתוך ספר הניקוד של רבי יוסף גיקטליא ז"ל......... "מה טעם אלה תולדות השמים והארץ יש בו שני ווי"ן, מה טעם אלה תלדת ישמעאל אין בו אפילו וא"ו אחת, ומה הטעם תולדת יצחק בן אברהם, מלא וא"ו ראשונה וחסר וא"ו אחרונה, ומה טעם אלה תלדות יעקב, חסר וא"ו ראשונה ומלא וא"ו אחרונה, ובדרך זה שאר מלאים וחסרים שבתורה למיניהם, כי באלה העיקרים תבנה ותכונן חכמת עמקי התורה...." זה מחזק אצלי עוד יותר את הדעה שהאות וא"ו לא תמיד באה כצורך לשוני, ויש בה ייחוד משל עצמה, והכח להוסיף או לגרוע משמעות במלה ויתכן שזה מוביל גם למשמעות נוספת או אחרת בתחילת הפסוק !?
ומה תגידו על הקטע המרתק הבא, מתוך ספר הניקוד של רבי יוסף גיקטליא ז"ל......... "מה טעם אלה תולדות השמים והארץ יש בו שני ווי"ן, מה טעם אלה תלדת ישמעאל אין בו אפילו וא"ו אחת, ומה הטעם תולדת יצחק בן אברהם, מלא וא"ו ראשונה וחסר וא"ו אחרונה, ומה טעם אלה תלדות יעקב, חסר וא"ו ראשונה ומלא וא"ו אחרונה, ובדרך זה שאר מלאים וחסרים שבתורה למיניהם, כי באלה העיקרים תבנה ותכונן חכמת עמקי התורה...." זה מחזק אצלי עוד יותר את הדעה שהאות וא"ו לא תמיד באה כצורך לשוני, ויש בה ייחוד משל עצמה, והכח להוסיף או לגרוע משמעות במלה ויתכן שזה מוביל גם למשמעות נוספת או אחרת בתחילת הפסוק !?
מישע מלך מואב ידע קבלה?
כפי שצוין כאן, מרבית המשפטים במצבת מישע מתחילים באות וו. הנה לך תעתיק בפונט עברי מודרני של מצבת מישע. תחילת שורה מצוינת ע"י קו אנכי בטקסט. תוכלי לראות שאכן חלק גדול מהמשפטים מתחילים באות וו. נ.ב. מואבית ועברית היו אז דיאלקטים קרובים מאוד, ונכתבו באותן אותיות. אני לא חושב שלדעתך האותיות המואביות היו קדושות.
כפי שצוין כאן, מרבית המשפטים במצבת מישע מתחילים באות וו. הנה לך תעתיק בפונט עברי מודרני של מצבת מישע. תחילת שורה מצוינת ע"י קו אנכי בטקסט. תוכלי לראות שאכן חלק גדול מהמשפטים מתחילים באות וו. נ.ב. מואבית ועברית היו אז דיאלקטים קרובים מאוד, ונכתבו באותן אותיות. אני לא חושב שלדעתך האותיות המואביות היו קדושות.
קדושת אותיות מואביות
למסורתי שלום. על מנת לדייק, יש לזכור שהכתב המואבי הידוע לנו ממצבת מישע נחשב לכתב עברי , הכתב העברי הראשון בעצם (אם נניח בצד את לוח גזר שאינו עברי עדיין). יש להניח שעל כתב זה דנה הגמרא במסכת שבת בדיון באילו אותיות ניתנה תורה מסיני. מכאן עולה כי לשיטה שכתב דעץ הוא כתב אשורי הוא כתב עיברי עתיק, שווה לכתב שבמצבת מישע. אני מניח שמלך מואב לא ידע קבלה (קבלה גם לא היתה עדיין בזמנו), אבל האותיות שנכתבו על מצבתו היוקדושות לשיטת הגמרה.
למסורתי שלום. על מנת לדייק, יש לזכור שהכתב המואבי הידוע לנו ממצבת מישע נחשב לכתב עברי , הכתב העברי הראשון בעצם (אם נניח בצד את לוח גזר שאינו עברי עדיין). יש להניח שעל כתב זה דנה הגמרא במסכת שבת בדיון באילו אותיות ניתנה תורה מסיני. מכאן עולה כי לשיטה שכתב דעץ הוא כתב אשורי הוא כתב עיברי עתיק, שווה לכתב שבמצבת מישע. אני מניח שמלך מואב לא ידע קבלה (קבלה גם לא היתה עדיין בזמנו), אבל האותיות שנכתבו על מצבתו היוקדושות לשיטת הגמרה.
ודאי ודאי...
הן העברים והן המואבים כתבו במה שמכונה היום "הכתב העברי הקדום" או "כתב דעץ". (נדמה לי שהיו ביניהם הבדלים זעירים בצורת הפונט.) אני לא רוצה להיכנס לויכוח האם המואבים כתבו בכתב עברי, או ששני העמים כתבו בכתב פיניקי משופר. וכנ"ל לא מי לקח ממי. לעניננו זה לא משנה. הנקודה היא שמישע לא ידע שהאותיות האלה קדושות (כי לא היה עברי), ולכן לא היתה לו סיבה דתית להתחיל משפטים באות וו. מה שמוכיח שהסיבה לכך היא לשונית ולא דתית.
הן העברים והן המואבים כתבו במה שמכונה היום "הכתב העברי הקדום" או "כתב דעץ". (נדמה לי שהיו ביניהם הבדלים זעירים בצורת הפונט.) אני לא רוצה להיכנס לויכוח האם המואבים כתבו בכתב עברי, או ששני העמים כתבו בכתב פיניקי משופר. וכנ"ל לא מי לקח ממי. לעניננו זה לא משנה. הנקודה היא שמישע לא ידע שהאותיות האלה קדושות (כי לא היה עברי), ולכן לא היתה לו סיבה דתית להתחיל משפטים באות וו. מה שמוכיח שהסיבה לכך היא לשונית ולא דתית.
תלוי את מי את שואלת...
מי שמעוניין להמעיט בחשיבות הממלכה המאוחדת (ימי דוד ושלמה) טוען שלוח גזר אינו בכתב עברי, ומי שמעוניין להרבות בחשיבות התקופה טוען שהוא כן בכתב עברי. למיטב ידיעתי הטענה העובדתית היא שבלוח גזר הכתב זהה לפונט הפניקי המקורי, ועוד לא רואים התפתחות ייחודית לא"י (כלומר: לעברים). אגב, לא ברור האם כותב הלוח היה עברי (אבל סביר שכן). השאלה היא כמובן האם מתחילים להגדיר את הכתב כ"עברי" ברגע שהעברים אימצו אותו או ברגע שבו הם שינו אותו לראשונה.
מי שמעוניין להמעיט בחשיבות הממלכה המאוחדת (ימי דוד ושלמה) טוען שלוח גזר אינו בכתב עברי, ומי שמעוניין להרבות בחשיבות התקופה טוען שהוא כן בכתב עברי. למיטב ידיעתי הטענה העובדתית היא שבלוח גזר הכתב זהה לפונט הפניקי המקורי, ועוד לא רואים התפתחות ייחודית לא"י (כלומר: לעברים). אגב, לא ברור האם כותב הלוח היה עברי (אבל סביר שכן). השאלה היא כמובן האם מתחילים להגדיר את הכתב כ"עברי" ברגע שהעברים אימצו אותו או ברגע שבו הם שינו אותו לראשונה.
לוח גזר- כתב עברי?
לשיבולית ומסורתי שלום.קביעת כתב לוח גזר כעברי או לא, אינה קשורה לחשיבות הממלכה באותה תקופה. לוח גזר אינו מעיד כל ועיקר האם היתה ממלכה בתקופתו ומה היה גדלה: עניינו של לוח גזר הוא חקלאי, ברמתו של האיכר, ויש הטוענים כי הוא נכתב בכלל כתרגול כתיבה ותו לא. האבחנה הקובעת כי עדיין אינו עברי מתבססת על צורת הכתב . המתעניין יכול לקרא בספרו של פר' יוסף נוה, "ראשית תולדותיו של האלפבית", הוצאת מאגנס , עמוד 61 ואילך. נוה קובע שם כי הכתב דומה מד לכתובות הפיניקיות שנמצאו בגבל, וכי "בשלב זה אין להבחין בתכונותיו המיוחדות של הכתב העברי". לעומת זאת על כתב מצבת מישע כותב נוה כי"כתבן כתב עברי הוא: האות כ"ף, מי"ם, נו"ן ופ"א יורדות באלכסון שמאלה ומתעגלות בקצה האות. לו"ו יש ראש בצורת חצי עיגול הנפתח כלפי מעלה. ולת"ו צורת X. ..." וכן הלאה. להזכיר לקוראים, כי פר' נוה נחשב לאחד מגדולי נמומחים בעולם לכתב העתיק, כך שנראה לי שטענותיו מדברות בעד עצמן.
לשיבולית ומסורתי שלום.קביעת כתב לוח גזר כעברי או לא, אינה קשורה לחשיבות הממלכה באותה תקופה. לוח גזר אינו מעיד כל ועיקר האם היתה ממלכה בתקופתו ומה היה גדלה: עניינו של לוח גזר הוא חקלאי, ברמתו של האיכר, ויש הטוענים כי הוא נכתב בכלל כתרגול כתיבה ותו לא. האבחנה הקובעת כי עדיין אינו עברי מתבססת על צורת הכתב . המתעניין יכול לקרא בספרו של פר' יוסף נוה, "ראשית תולדותיו של האלפבית", הוצאת מאגנס , עמוד 61 ואילך. נוה קובע שם כי הכתב דומה מד לכתובות הפיניקיות שנמצאו בגבל, וכי "בשלב זה אין להבחין בתכונותיו המיוחדות של הכתב העברי". לעומת זאת על כתב מצבת מישע כותב נוה כי"כתבן כתב עברי הוא: האות כ"ף, מי"ם, נו"ן ופ"א יורדות באלכסון שמאלה ומתעגלות בקצה האות. לו"ו יש ראש בצורת חצי עיגול הנפתח כלפי מעלה. ולת"ו צורת X. ..." וכן הלאה. להזכיר לקוראים, כי פר' נוה נחשב לאחד מגדולי נמומחים בעולם לכתב העתיק, כך שנראה לי שטענותיו מדברות בעד עצמן.
אני דיברתי על סמך הספר שהזכרת...
והטענה היא בדיוק מה שאמרתי ואתה הבאת כציטוט... לוח גזר כתוב בפונט הפיניקי ולא רואים שינויים ייחודיים לא"י. (בתקופת אחאב ומישע אכן כבר רואים שינויים בפונט.) הקשר לממלכה המאוחדת אינו בטקסט שעל לוח גזר (שהוא חקלאי) אלא מדובר על היסק עקיף. אם בתקופת דוד ושלמה היתה ממלכה עברית חזקה ומפותחת תרבותית, הרי סביר שעד לימי רחבעם-ירבעם (= תקופת לוח גזר) נראה בכתב שינויים שנוצרו ע"י אותה תרבות. לעומת זאת, אם היה מדובר על שבטי נוודים שבקושי קיימו שלטון מסודר, אין לצפות מהתרבות ה"פרימיטיבית" הזאת התפתחות תרבותית עד כדי יצירת פונט ייחודי. בקיצור, ככל שהחברה המקומית ייצרה פחות מאפיינים תרבותיים משלה (וזה כולל שינויים באותיות) כך רב הסיכוי שמדובר בתרבות ומדינה בלתי מפותחת. וכנ"ל ההיפך.
והטענה היא בדיוק מה שאמרתי ואתה הבאת כציטוט... לוח גזר כתוב בפונט הפיניקי ולא רואים שינויים ייחודיים לא"י. (בתקופת אחאב ומישע אכן כבר רואים שינויים בפונט.) הקשר לממלכה המאוחדת אינו בטקסט שעל לוח גזר (שהוא חקלאי) אלא מדובר על היסק עקיף. אם בתקופת דוד ושלמה היתה ממלכה עברית חזקה ומפותחת תרבותית, הרי סביר שעד לימי רחבעם-ירבעם (= תקופת לוח גזר) נראה בכתב שינויים שנוצרו ע"י אותה תרבות. לעומת זאת, אם היה מדובר על שבטי נוודים שבקושי קיימו שלטון מסודר, אין לצפות מהתרבות ה"פרימיטיבית" הזאת התפתחות תרבותית עד כדי יצירת פונט ייחודי. בקיצור, ככל שהחברה המקומית ייצרה פחות מאפיינים תרבותיים משלה (וזה כולל שינויים באותיות) כך רב הסיכוי שמדובר בתרבות ומדינה בלתי מפותחת. וכנ"ל ההיפך.
לוח גזר
למסורתי שלום. האמת, מלכתכילה לא חשבתי להכנס לדקויות של מאפייני הכתב, כי לטעמי קשה להסיק מ"מסמך" קצר אחד, מועט באותיות (לוח גזר), על "סגנון הכתב" הרווח באותה תקופה, למרות שזה בדיוק מה שארכאולוגים עושים. לטעמי גם באותה תקופה לכל אדם כתב מעט ייחודי לו, ואם אין לנו טקסט מספיק ארוך, קשה לקבוע גם לגבי אותו כותב מה מאפייני הכתב שלו. אך עם זאת, המסקנה שאתה העליתה לגבי אפשרות ממלכה חזקה, אינה רלוונטית במקרה זה - הכותב הוא חקלאי בעליל, שרושם את עבודות הקרקע לפי החודשים, ולא את עונות הנדידה עם המיקנה. כמו כן אני גם לא בטוח שכינון ממלכה היה שם בראש ובראשונה את שינוי הכתב ל"כתב עברי" בראש סולם העדיפויות.
למסורתי שלום. האמת, מלכתכילה לא חשבתי להכנס לדקויות של מאפייני הכתב, כי לטעמי קשה להסיק מ"מסמך" קצר אחד, מועט באותיות (לוח גזר), על "סגנון הכתב" הרווח באותה תקופה, למרות שזה בדיוק מה שארכאולוגים עושים. לטעמי גם באותה תקופה לכל אדם כתב מעט ייחודי לו, ואם אין לנו טקסט מספיק ארוך, קשה לקבוע גם לגבי אותו כותב מה מאפייני הכתב שלו. אך עם זאת, המסקנה שאתה העליתה לגבי אפשרות ממלכה חזקה, אינה רלוונטית במקרה זה - הכותב הוא חקלאי בעליל, שרושם את עבודות הקרקע לפי החודשים, ולא את עונות הנדידה עם המיקנה. כמו כן אני גם לא בטוח שכינון ממלכה היה שם בראש ובראשונה את שינוי הכתב ל"כתב עברי" בראש סולם העדיפויות.
תיאוריה מעניינת!
קל לי לקבל אותה, שווה לערוך מחקר בנושא. קל לי במיוחד להתחבר לזה, בגלל שלדעתי יש גם שפות (מדוברות) בדורנו בהן מתחילים משפטים בו"ן. אני מכירה לא מעט אנשים (במיוחד מבוגרים) שמדברים ביניהם בשפת הגלות שלהם (כל מיני גירסאות של ערבית) וכשהם מדברים בעברית (מעט משובשת) הם מתחילים משפט בו"ו (אולי יש פה עדות לתיאוריה שלך? כי הם משמרים דרך דיבור פרימיטיבית מעט...) בכל מקרה זה מאוד מתקבל על הדעת ומאוד הגיוני...
קל לי לקבל אותה, שווה לערוך מחקר בנושא. קל לי במיוחד להתחבר לזה, בגלל שלדעתי יש גם שפות (מדוברות) בדורנו בהן מתחילים משפטים בו"ן. אני מכירה לא מעט אנשים (במיוחד מבוגרים) שמדברים ביניהם בשפת הגלות שלהם (כל מיני גירסאות של ערבית) וכשהם מדברים בעברית (מעט משובשת) הם מתחילים משפט בו"ו (אולי יש פה עדות לתיאוריה שלך? כי הם משמרים דרך דיבור פרימיטיבית מעט...) בכל מקרה זה מאוד מתקבל על הדעת ומאוד הגיוני...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.