תאוריית הוי"ו

kleinab

New member
על משמעות "תיאורית ה"וו" - מהמחבר

תודה למעיינים במאמר על תיאוריית הוו ולהערות המעשירות. תשומת הלב מופנה לכך שהמאמר אינו מסתפק באיזכור העובדה כי רוב מוחלט של פסוקי המקרא פותחים באות וו (כ 71%). האחוז היחסי של פסוקים הפותחים באות "וו" הולך ופוחת בהתאמה מתחילת המקרא לסופו. ניתוח סטטיסטי שערכתי על הנתונים מצביע על כך כי תופעה אינה אקראית. ניסיון לכרוך את תגלית ה"וו" במקרא בסגנון כתיבה עתיק מרובה משפטים הפותחים באות "וו", כגון במצבת מישע, מחייב מתן הסבר לשכיחות העולה במקרא של פסוקים עם תחיליות ללא וו. במאמר הועלתה השערה שהממצא קשור בקונטקסט תכני של המקרא. אשמח לעיין בהמשך התייחסויות לנושא. בברכה יוסף קליין - מחבר מאמר "תיאוריית הוו"
 

mgb

New member
אם כי מעט חריגה מהדיון>>

בס"ד אבל אולי יעניין את הסקרנים. בפרשת בראשית נאמר שה' שם לקין אות שלא יהרגוהו. אחת הדעות שה' שם לו את האות, איך לא?! וא"ו. (אחת מאותיות שם הוי'ה ב"ה) העניין שראיתי ב"קיצור שפתי חכמים" על הרש"י זצ"ל שהוא סבור שהאות ששם לו ה' היא ה"א, שאף היא מאותיות שם ה' ב"ה!!(מקורו מהמהרש"ל זצ"ל) חיפשתי עוד דיעות ובשפתי חכמים השלם נכתב ששם לו אות...תי"ו ("כלומר תחיה"..)
 

mgb

New member
כבר ממש ל א בנושא המקורי..

בס"ד אבל אם כבר ציינתי על פי מספר מפרשים למה הכוונה שה' שם אות במצחו של קין אוסיף עוד פרט מעניין. ול"זכותי" ייאמר שאחת הדיעות כנ"ל שה' שם לו את האות וא"ו, שהיא הנושא המרכזי בשרשור זה. עכ"פ, יש במדרש דיעה שכשמירה ה' נתן לקין..."כלב לשומרו".. מה דעתכם??? *כלב שמירה...."אין חדש מתחת השמש" אמרו את זה כבר פעם???*
 

shushu10

New member
תודה רבה לך יוסף קליין על המאמר

ומעבר לחיפוש התשובה לשאלתנו בדבר משמעויות הוו' - שמחתי שהנושא ה"זועק" לתשובה - כפי שציין רבנו יוסי, מקבל "זריקת החייאה". ברור גם שהתמעטות הוו' ההדרגתית - אף היא מחזקת ההשערה שאין זה באקראי. אם נקח בחשבון גם את הניקוד בתנך, את קוצי האותיות, את גודלן של האותיות המשתנה לפרקים (א' קטנה בפתיחת ספר ויקרא, לעומת א' בינונית וגדולה) - אולי תוכל התמונה להתבהר. גם למספרים בתנ"ך משמעות רבה, ונזכיר את ספרו "נומרולוגיה בראשיתית" של פרופ' בר-אילן שתרם את חלקו החשוב בהבנת הנקרא. כל זה מדגיש את חשיבות ה"איך" ולא רק ה"מה" בכתוב. מאחלת לך המשך מחקר פורה ואשמח לשמוע חדשות מחכימות.
 

shushu10

New member
גם ספר יונה מוסיף משהו לסטטיס.

של ווי הפתיחה. מתוך 38 פסוקים סה"כ 4 לא פותחים בוו (1.5%) - אך האות הפותחת בארבעת החסרים יוצרת מלה עם מסר (?) במקרה או שלא במקרה ? א פפוני מים עד נפש תהום יסבבני.... ל קצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם... ב התעטף עלי נפשי את יהוה.. מ שמרים הבלי שוא חסדם יעזבו. אשמח להתיחסותם ל"ממצא" החדש
 

shushu10

New member
ספר דניאל - שווה הצצה

בשפה הארמית אין פתיחה בוו - בעברית יש ברוב הפסוקים (מישהו פנוי ?)
 

יוסי ר1

Active member
תחיליות ב'וו'

למחבר שלום. נעים לנו שהתצטרפת לדיון, וכך נוכל לקבל דברים מפי אומרם. ראשית, ההשערה שהעלתי, על אפשרות ששימוש בוו כאות פתיחה מקובלת, מקובלות שפחתה עם הזמן, מקורה כפי שכתבתי בתחושת בטן, שעלתה בעקבות קריאת המאמר שלך. השערה זו קבלה חיזוק לאחר השוואה עם טקסטים קדומים אחרים כפי שציינתי (מצבת מישע, כתובת השילוח). עם זאת, דווקא הנקודה שהעליתה, לגבי השכיחות העולה של פסוקים ללא תחילית וו, עשויה להוות נקודה לחיזוק הטענה, כי לאורך התקופות חלפה לה 'אפנת' הפתיחה בוו. אסייג שוב את דברי, מדובר בהשערה ראשונית בלבד, ולא בטענה שחקרתי. אשמח לבדיקה מקיפה יותר!
 

shushu10

New member
איך ההשערה הזו באה לידי בטוי

בהתייחס לספר יונה - שהוא מאוחר לספרי החומש ?
 

shushu10

New member
ספר עזרא המאוחר - שוב מעיד כי

אין כאן ענין של התפתחות היסטורית של הלשון - גם כאן מענינת החלוקה לטקסט רגיל (פותח בוו), ארמית - ללא (כמעט) ורשימה שמית - ללא (?). טוב - ממש חייבת לרוץ אבל "לא נפסיק לשיר"....
 

kleinab

New member
כיוווני מחקר אפשריים לתיאוריית ה"וו

למתדיינים שלום. הצמצום ההדרגתי של פסוקים הפותחים ב"וו" בספר המקרא, אינו יכול לכאורה להיות מיוחס להתפתחות שפה, שכן ספר שמות החל מיציאת מצרים וכלה בספר דברים מתייחסים לתקופה בת עשרות שנים בודדות. בתקופה כזו לא מתרחשת, ככל הידוע, התפתחות כה דרסטית של שפה. על הפרק עומדים 3 כיווני הסבר אפשריים: האחד, הסטורי, כלומר מציאת סגנונות כתיבה דומים בעולם העתיק (לא בלבד עם שכיחות גבוהה של תחיליות "וו", אלא גם עם שכחיות משתנה ועקבית במהלך טקסט), השני הוא בתחום הלשוני, תוך התייחסות לשמות העצם והפעלים במילה הפותחת בפסוק או בזו הצמודה לה. ההסבר השלישי קשור בעום התוכן, תוך מתן הסבר קונטקסטואלי לזיקה בין דרך הביטוי לתוכן המקומי. במאמרי התייחסתי לאפשרות האחרונה, בלא לפסול את קודמותיה בברכה. יוסף קליין
 
למעלה