אי אפשר על רגל אחת
ומומלץ לחפש במאמרים ובקישורים של פורום מדע פופולרי. גם קשה להסביר בצורה שתוכלי ממש להשתמש ברעיונות ולראות את היופי בלי שתלמדי מתמטיקה של שנה ב' תואר ראשון.. אה, ואם זה היה what the bleep do we know, לא ראיתי אבל אומרים שזה בולשיט. כמה עקרונות מתורת הקוונטים שלא צריך בשבילם המון מתמטיקה: - קוונטיזציה. יש ערכים שהם בדידים (בערך) : אפשר לקבל אחד מהם, שניים מהם אבל לא אחד וחצי. קוראים לזה קוונטות. אפשר להגדיל ולהקטין את הערך של היחידה עצמה, אבל עדיין אין אמצע. דוגמה לערכים: אנרגיה של פוטון (יחידת אור). - סופרפוזיציה. מילה מסובכת ששומעים הרבה בפיזיקה אז כדאי לדעת מה היא. אם לוקחים שני מצבים אפשריים, שמים אותם אחד על השני כמו ששמים שקפים עם ציורים אחד על השני ומאחדים אותם - זו סופרפוזיציה. אם ברגע ששמת אותם אחד על השני הם הושפעו אחד מהשני, זו לא סופרפוזיציה. (מערכת: למשל אלקטרון או תיל עם חשמל זורם בתוכו) אז בקוונטים יש המון הסתברות. אלקטרון יכול להיות או פה או שם, אז איפה הוא באמת? הוא גם פה וגם שם (פשוטו כמשמעו, אני יודעת שזה לא הגיוני) בבת אחת. רק כשמודדים איפה הוא אז הוא מחליט אם הוא פה או שם. (עכשיו השאלה היא "מה נחשב למדידה?", הבנתי ש what the bleep טען שרק יצורים חיים יכולים למדוד. הבנתי גם שזה פשוט לא נכון) - אי הודאות. עקרון אי הודאות עקרונית מדבר על דברים הרבה יותר כלליים, אבל אני אתייחס לדוגמה הנפוצה שלו ואדלג בשבילך על כמה שלבים. כשאת עושה ניסוי תמיד יש לך טווח שגיאה, רק שאם כלי המדידה שלך מדוייקים טווח השגיאה שלך קטן. זה בסדר, אם תגלי שרדיוס כדור הארץ הוא 6400 ק"מ פלוס-מינוס 2 ס"מ אפשר להגיד שהמדידה שלך די מדויקת, לא? ומה אם את רוצה למדוד עוד יותר מדויק? העיקרון הזה אומר שערך התצפית (מבחינתנו, ברמה שלנו, זה כמו "שגיאת מדידה") של המקום של חלקיק כפול ערך התצפית של המהירות (יותר נכון, התנע. אבל לא נסתבך כרגע עם תנע) חייב להיות גדול ממספר כלשהו ידוע. זה אומר שאם הדיוק באחד מהם גדל, הדיוק בשני חייב לקטון. זה אומר שאם אני מודדת מיקום של חלקיק בצורה מדויקת, המהירות שלו הופכת לאיזו סופרפוזיציה מתוסבכת של מהירויות, ואז השגיאה במדידה שלה גדלה. לעומת זאת, אם אני אמדוד בצורה מדויקת את המהירות, הוא פתאום יהיה בכל מקום אפשרי. ועל זה יש בדיחה, ששוטר עוצר את הייזנברג (עיקרון אי הודאות זה שלו) בכביש ושואל אותו: תגיד, אדוני, יש לך מושג כמה מהר נהגת?! והייזנברג עונה לו: לא, אבל אני יודע בדיוק איפה אני נמצא. - האטום: בגלל דברים שפירטתי קודם, מסתבר שמודל האטום של בוהר לא נכון. זה לא אלקטרון שמסתובב מסביב לגרעין אלא אלקטרון שנמצא בבת אחת בכל מקום אפשרי סביב הגרעין, מפוזר לו ככה במה שנקרא "ענן הסתברות". אז למה בוהר טען את מה שטען? כי לכל מיקום של האלקטרון יש הסתברות כלשהי שהוא יהיה בו. למשל עכשיו יכול להיות שרוב הסיכויים שהאלקטרון יהיה מעל לגרעין. מה שבוהר מדד זה לא את המיקום של האלקטרון, אלא את הנקודה שרוב הסיכויים שהאלקטרון יהיה בה. אבל האלקטרון תמיד עלול ללכת נגד הסיכויים! - מנהור: המשך למה שכתבתי הרגע, משחק קטן ומגניב עם קוונטים. אם ניקח אלקטרון, אפשר לחשב איפה רוב הסיכויים שנמצא אותו ובדרך כלל זה גם איפה שנמצא אותו אם נחפש. אבל לכל בדרך כלל יש יוצא דופן, ככה שיש מצב שאלקטרון פתאום יעלם ויופיע במקום אחר. כשהייתי בנוער שוחר מדע אמרו לי שאם אני אזרוק כדור על הקיר מספיק פעמים הוא יופיע בצד השני. כי בכל רגע יש סיכוי כמעט אפסי שהכדור יהיה בצד השני, אבל תמיד יכול להתמזל מזלנו.. רוב הקורס של קוונטים 1 עוסק בלמצוא מצבים בסיסיים של מערכת מכל מיני בחינות (מיקום, תנע זוויתי, ספין), לחשב את ההסתברות של כל אחד, למעוך את הכל לתוך משהו בשם "המילטוניאן" וממנו לחלץ ולמצוא את המצב והמאפיינים של האטום או מה שזה לא יהיה בכל נקודה בהיסטוריה.
