הדס (אמבר)
New member
מה שמקומם אותי זה ההנחה שלך
שאת יודעת את העובדות, את יודעת מי צודק ובעד מי כדאי להלחם, מי הטובים ומי הרעים. כי אולי אני פמיניסטית גרועה, או סתם מטומטמת או אולי לא קראתי טוב או סתם אבל אני התרשמתי שמאוד קשה לדעת למי להאמין והמציאות היא הרבה יותר מורכבת, והאמת היא כנראה איפשהו באמצע. כנראה שרק פמיניסטית גרועה וטומנת את ראשה בחול כמוני יכולה להעיז לחשוב שאולי האמת היא איפשהו באמצע, שאולי גרסת האשה לא משקפת לגמרי את המציאות ולשחבורת גברים שובינסטים ומטרידים מינית יש גם טענות צודקות, ושלא כל מאבק פמיניסטי הוא כזה שראוי לעלות על בריקדות בשבילו. לאוניברסיטה יש טענה שמתייחסת גם ליכולת ההוראה שלה וגם ליחסיה עם הסגל ולטענתה זו היא הסיבה לאי קידומה. האם זו הסיבה האמיתית או שהסיבה היא פעילותה הפמיניסטית? לך כנראה התשובה מאוד ברורה. לכל מי שקורא את מה שפורסם בראש נקי - התשובה היא שמאוד קשה לדעת בלי בירור יסודי, שמיעת עדויות ובדיקת הראיות, וגם אז לא בטוח שנדע את האמת. ומה לעשות, גם במעוזים של אנשים שוביניסטיים ומגעילים מתקבלות לפעמים החלטות מטעמים ענייניים, וגם במבצרים לתחלואים חברתיים לפעמים שונאים אנשים לא בגלל שהם פמיניסטיות אלא בגלל שאי אפשר לעבוד איתם. וכדי שיהיה ברור, ואני לא נוקטת עמדה לגבי השאלה מי צודק, ולמה דר´ קמיר לא קודמה. כל הטענה שלי היא לגבי הנחרצות והאמונה שהאמת, וכל האמת, היא לצידך ולצידך בלבד. וזכותה של דר´ קמיר לגייס את מי שהיא רוצה למאבק הזה, ולנהל אותו איך שהיא רוצה, ואם נשים אחרות יצאו ממנו נשכרות אז יופי. זכותי לגחך קצת על הבריקדה הזו. כל הטענה שלי היתה התמיהה מדוע דווקא הנושא הזה זכה לכותרות רבות בעיתונים ולחשיפה תקשורתית רבה לעומת נושאים רבים אחרים. והתשובה שלי היא מאוד פשוטה - כי זה נושא עסיסי, שמאפשר לדבר על מרצים וסטודנטיות, והטרדה מינית ושאר דברים מעניינים. זה רמת אביב ג´ של עולם המשפט. האם זה משקף את המציאות של הנשים העובדות במדינת ישראל? בשולי שוליה. מאות אלפי הנשים העובדות בישראל בשכר מינימום רק יכולות לחלום על בעיות של דר´ קמיר, אבל כנראה שהן לא ממש מטרידות אותך.
שאת יודעת את העובדות, את יודעת מי צודק ובעד מי כדאי להלחם, מי הטובים ומי הרעים. כי אולי אני פמיניסטית גרועה, או סתם מטומטמת או אולי לא קראתי טוב או סתם אבל אני התרשמתי שמאוד קשה לדעת למי להאמין והמציאות היא הרבה יותר מורכבת, והאמת היא כנראה איפשהו באמצע. כנראה שרק פמיניסטית גרועה וטומנת את ראשה בחול כמוני יכולה להעיז לחשוב שאולי האמת היא איפשהו באמצע, שאולי גרסת האשה לא משקפת לגמרי את המציאות ולשחבורת גברים שובינסטים ומטרידים מינית יש גם טענות צודקות, ושלא כל מאבק פמיניסטי הוא כזה שראוי לעלות על בריקדות בשבילו. לאוניברסיטה יש טענה שמתייחסת גם ליכולת ההוראה שלה וגם ליחסיה עם הסגל ולטענתה זו היא הסיבה לאי קידומה. האם זו הסיבה האמיתית או שהסיבה היא פעילותה הפמיניסטית? לך כנראה התשובה מאוד ברורה. לכל מי שקורא את מה שפורסם בראש נקי - התשובה היא שמאוד קשה לדעת בלי בירור יסודי, שמיעת עדויות ובדיקת הראיות, וגם אז לא בטוח שנדע את האמת. ומה לעשות, גם במעוזים של אנשים שוביניסטיים ומגעילים מתקבלות לפעמים החלטות מטעמים ענייניים, וגם במבצרים לתחלואים חברתיים לפעמים שונאים אנשים לא בגלל שהם פמיניסטיות אלא בגלל שאי אפשר לעבוד איתם. וכדי שיהיה ברור, ואני לא נוקטת עמדה לגבי השאלה מי צודק, ולמה דר´ קמיר לא קודמה. כל הטענה שלי היא לגבי הנחרצות והאמונה שהאמת, וכל האמת, היא לצידך ולצידך בלבד. וזכותה של דר´ קמיר לגייס את מי שהיא רוצה למאבק הזה, ולנהל אותו איך שהיא רוצה, ואם נשים אחרות יצאו ממנו נשכרות אז יופי. זכותי לגחך קצת על הבריקדה הזו. כל הטענה שלי היתה התמיהה מדוע דווקא הנושא הזה זכה לכותרות רבות בעיתונים ולחשיפה תקשורתית רבה לעומת נושאים רבים אחרים. והתשובה שלי היא מאוד פשוטה - כי זה נושא עסיסי, שמאפשר לדבר על מרצים וסטודנטיות, והטרדה מינית ושאר דברים מעניינים. זה רמת אביב ג´ של עולם המשפט. האם זה משקף את המציאות של הנשים העובדות במדינת ישראל? בשולי שוליה. מאות אלפי הנשים העובדות בישראל בשכר מינימום רק יכולות לחלום על בעיות של דר´ קמיר, אבל כנראה שהן לא ממש מטרידות אותך.