אני קצת מתבאסת כשאין תגובות בכלל
לטוב או לרע...
יכול להיות שאנשים מסביב מזדעזעים מהלקים שלי, אבל כפי הנראה הם שומרים את דעתם לעצמם... אחת העובדות אתי נוטה לומר לפעמים "וואו, ענבל, איזה לק!" בלי לפרט אם ה"וואו" הוא לטוב או לרע
אבל לרוב התגובות הן חיוביות ומתעניינות.
אני אוהבת תגובות של ילדים קטנים, שמאוד אוהבים את הצבעים השונים שאני שמה על הציפורניים. בגן שאני עובדת בו יש כמה בנות ובנים שמגיעים לפעמים עם לק לגן... אני מתה על זה שילד עם ציפורניים בכתום ניאון מחמיא לי על התכלת שיש לי על הציפורניים שלי
כמו טריליאן, גם אני מוצאת שהלקים משקפים מעט את הצד האינפנטילי שבי...
ממבוגרים אני מקבלת תגובות בעיקר כשמורחת כמה צבעים ולא מסתפקת באחד. אם זו רק אצבע מורדת אחת או כל ציפורן בצבע אחר, לזה כמעט תמיד יש תגובות.
אני לא מורידה לק שאחרים לא אהבו - אני סומכת על הטעם שלי וחוש האסתטיקה שלי. אני לא אמרח לקים שאני לא מתה עליהם רק בשביל התגובות - הלק צריך קודם כל למצוא חן בעיני.
לטוב או לרע...
יכול להיות שאנשים מסביב מזדעזעים מהלקים שלי, אבל כפי הנראה הם שומרים את דעתם לעצמם... אחת העובדות אתי נוטה לומר לפעמים "וואו, ענבל, איזה לק!" בלי לפרט אם ה"וואו" הוא לטוב או לרע
אני אוהבת תגובות של ילדים קטנים, שמאוד אוהבים את הצבעים השונים שאני שמה על הציפורניים. בגן שאני עובדת בו יש כמה בנות ובנים שמגיעים לפעמים עם לק לגן... אני מתה על זה שילד עם ציפורניים בכתום ניאון מחמיא לי על התכלת שיש לי על הציפורניים שלי
ממבוגרים אני מקבלת תגובות בעיקר כשמורחת כמה צבעים ולא מסתפקת באחד. אם זו רק אצבע מורדת אחת או כל ציפורן בצבע אחר, לזה כמעט תמיד יש תגובות.
אני לא מורידה לק שאחרים לא אהבו - אני סומכת על הטעם שלי וחוש האסתטיקה שלי. אני לא אמרח לקים שאני לא מתה עליהם רק בשביל התגובות - הלק צריך קודם כל למצוא חן בעיני.
