אבריל לאבין היא זבל אמריקאי טהור
ובשל כך משוייכת מבחינתי לגל האמריקאי (ע"ע לופז, קארי ושות´) אשר אינן שוות התייחסות, מבחינתי היא נוק אוף בדיוק כמו שאמינם הוא בריטני להמונים. יחד עם זאת תרבות הפופ האירופאית היא תרבות בפני עצמה, למרות נסיונות הכחשה מצד המוזיקה האלטרנטיבית וסצינת המוזיקה הסו-קולד איכותית בבריטניה ואירופה. אם יש משהו שאי אפשר להשוות את הפופ-דאנס האירופאי לאמריקאי הוא בכך שבעוד בארה"ב, אכן, חלק גדול או כמעט כל המוזיקה הוא תדמית טהורה (ע"ע - כמעט כל ראפר, בריטני, מרילין מנסון, סאם שמם וכל להקות הרוק הצעירות) הסצינה האירופאית שונה. ההצלחה של אטומיק קיטן או השוגבייבס היא למרות MTV ולא בגלל MTV. אני הרי איני ידוע כחסיד של התחנה בדיוק מהצד השני של המפה - התחנה מפלה לרעה את סצינת הפופ-דאנס האירופית בגלל הפחד מההצלחה הלא-מתווכת שלהם (אטומיק קיטן והשוגבייבס קרעו מועדנים בבריטניה במשך שנים עד שהגיעו לאן שהגיעו, בניגוד לנוסחאות אינסטנט סטייל בריטני ואבריל) והנה בדיקה של המצעדים האירופאים (בעיני, מכירות=טעם הקהל, אין שום דבר רע בזה) מראה שדווקא הקהל האירופאי לא שם על MTV. ובכלל, אין שום דבר רע בשילוב של תדמית עם מוזיקה, כמו למשל במקרה של קיילי שהיא הדוגמא המושלמת למי שיש לה גם מוזיקת פופ טובה (הטובה ביותר בסצינת הפופ) וגם תדמית מעולה ולא מעושה (ע"ע ג´ני לופז בכל תדמית אפשרית). חוצמזה, כולנו חשופים לתדמיות ומותגים כל הזמן, והיציאה מנק´ הנחה שמי שצורך את המוזיקה שלו רק מאמעי המדיה ההמונית הוא לא מאזין למוזיקה טובה, היא מוטעית. יש היום מספיק חשיפה לחומרים אחרים, העובדה שהרוב אינו מחבב אותם אינה מעידה על טעמו הקלוקל של הרוב אלא על טעמו השונה של המיעוט.
ובשל כך משוייכת מבחינתי לגל האמריקאי (ע"ע לופז, קארי ושות´) אשר אינן שוות התייחסות, מבחינתי היא נוק אוף בדיוק כמו שאמינם הוא בריטני להמונים. יחד עם זאת תרבות הפופ האירופאית היא תרבות בפני עצמה, למרות נסיונות הכחשה מצד המוזיקה האלטרנטיבית וסצינת המוזיקה הסו-קולד איכותית בבריטניה ואירופה. אם יש משהו שאי אפשר להשוות את הפופ-דאנס האירופאי לאמריקאי הוא בכך שבעוד בארה"ב, אכן, חלק גדול או כמעט כל המוזיקה הוא תדמית טהורה (ע"ע - כמעט כל ראפר, בריטני, מרילין מנסון, סאם שמם וכל להקות הרוק הצעירות) הסצינה האירופאית שונה. ההצלחה של אטומיק קיטן או השוגבייבס היא למרות MTV ולא בגלל MTV. אני הרי איני ידוע כחסיד של התחנה בדיוק מהצד השני של המפה - התחנה מפלה לרעה את סצינת הפופ-דאנס האירופית בגלל הפחד מההצלחה הלא-מתווכת שלהם (אטומיק קיטן והשוגבייבס קרעו מועדנים בבריטניה במשך שנים עד שהגיעו לאן שהגיעו, בניגוד לנוסחאות אינסטנט סטייל בריטני ואבריל) והנה בדיקה של המצעדים האירופאים (בעיני, מכירות=טעם הקהל, אין שום דבר רע בזה) מראה שדווקא הקהל האירופאי לא שם על MTV. ובכלל, אין שום דבר רע בשילוב של תדמית עם מוזיקה, כמו למשל במקרה של קיילי שהיא הדוגמא המושלמת למי שיש לה גם מוזיקת פופ טובה (הטובה ביותר בסצינת הפופ) וגם תדמית מעולה ולא מעושה (ע"ע ג´ני לופז בכל תדמית אפשרית). חוצמזה, כולנו חשופים לתדמיות ומותגים כל הזמן, והיציאה מנק´ הנחה שמי שצורך את המוזיקה שלו רק מאמעי המדיה ההמונית הוא לא מאזין למוזיקה טובה, היא מוטעית. יש היום מספיק חשיפה לחומרים אחרים, העובדה שהרוב אינו מחבב אותם אינה מעידה על טעמו הקלוקל של הרוב אלא על טעמו השונה של המיעוט.
