תגידו, אתם מרגישים שינוי
- פותח הנושא maz
- פורסם בתאריך
מרגישה שינוי
גם אנחנו לא גרנו יחד לפני, גרנו אצל ההורים שלי אבל זה לא אותו הדבר בכלל. השינוי הוא לטובה- רוב הזמן , כי יש לנו את הפינה שלנו שאליה שנינו חוזרים כל יום, גם אם התווכחנו וגם אם התגעגענו, ואנחנו פשוט חולקים יחד הכל... אנחנו מאושרים ולא תמיד מעכלים שבאמת הצלחנו להיות יחד אחרי הכל וזה מאוד מחזק ומקרב ביננו.
גם אנחנו לא גרנו יחד לפני, גרנו אצל ההורים שלי אבל זה לא אותו הדבר בכלל. השינוי הוא לטובה- רוב הזמן , כי יש לנו את הפינה שלנו שאליה שנינו חוזרים כל יום, גם אם התווכחנו וגם אם התגעגענו, ואנחנו פשוט חולקים יחד הכל... אנחנו מאושרים ולא תמיד מעכלים שבאמת הצלחנו להיות יחד אחרי הכל וזה מאוד מחזק ומקרב ביננו.
אני מרגישה שינוי בעיקר בגלל שיצרנו
שינוי. קודם כל בתקופה שלפני החתונה חזרנו לבית ההורים לתקופת חיסכון. אמנם גרנו ביחד אצל ההורים שלי אבל זה לא כמו לגור בבית משלנו. בכלל, נורא קשה לחזור להורים אחרי שגרים לבד... חוץ מזה, קנינו דירה שעברנו אליה יום אחרי החתונה (במקרה). המעבר בחזרה לדירה משלנו היווה שינוי משמעותי. בנוסף, החיים בדירה שהיא שלנו שונים מהחיים בדירה שכורה, אנחנו קונים ומשקיעים ומיפים את הדירה עד שהיא תהפוך לבית של ממש. הידיעה שיש לנו נכס כזה נותנת הרגשת בטחון כלפי העתיד, מה שלא היה לפני החתונה. וכמובן שאיחוד חשבונות בנק נותן תחושה חזקה של שיתוף ושייכות. אבל... דווקא עם השם קצת יותר קשה לי...
בנתיים אני עם שלי, אבל לא לאורך זמן...
שינוי. קודם כל בתקופה שלפני החתונה חזרנו לבית ההורים לתקופת חיסכון. אמנם גרנו ביחד אצל ההורים שלי אבל זה לא כמו לגור בבית משלנו. בכלל, נורא קשה לחזור להורים אחרי שגרים לבד... חוץ מזה, קנינו דירה שעברנו אליה יום אחרי החתונה (במקרה). המעבר בחזרה לדירה משלנו היווה שינוי משמעותי. בנוסף, החיים בדירה שהיא שלנו שונים מהחיים בדירה שכורה, אנחנו קונים ומשקיעים ומיפים את הדירה עד שהיא תהפוך לבית של ממש. הידיעה שיש לנו נכס כזה נותנת הרגשת בטחון כלפי העתיד, מה שלא היה לפני החתונה. וכמובן שאיחוד חשבונות בנק נותן תחושה חזקה של שיתוף ושייכות. אבל... דווקא עם השם קצת יותר קשה לי...
אנחנו לא מרגישים שינוי
אנחנו לא מרגישים שינוי, גרנו יחד לפני החתונה כבר כמה שנים ואנחנו גרים יחד גם אחריה ושום דבר לא השתנה במערכת היחסים בינינו אבל כן מורגש קצת שינוי ביחס של הסביבה (גם של המשפחות) אלינו כזוג ממוסד ולכן יש התייחסות רצינית יותר אלינו כבני הזוג כיון שבן הזוג כבר לא זניח אלה הפך להיות משתנה קבוע .
אנחנו לא מרגישים שינוי, גרנו יחד לפני החתונה כבר כמה שנים ואנחנו גרים יחד גם אחריה ושום דבר לא השתנה במערכת היחסים בינינו אבל כן מורגש קצת שינוי ביחס של הסביבה (גם של המשפחות) אלינו כזוג ממוסד ולכן יש התייחסות רצינית יותר אלינו כבני הזוג כיון שבן הזוג כבר לא זניח אלה הפך להיות משתנה קבוע .
אז זהו שאצלנו....
אז זהו שאצלנו לא החלפנו שמות ,אולי כשיהיו ילדים נחליף לשם משותף או שכל אחד יוסיף את השם של השני לשמו (עמית יודע שחשוב לי שילדי ישאו גם את שמי ). עמית לא הולך עם טבעות ולכן לא קיבל ממני אחת וגם אני חצי מהזמן שוכחת לצאת מהבית עם הטבעת (ובבית מי הולך עם תכשיטים???). כך שאצלנו זה באמת רק השינוי הוא רק בסטטוס בתעודת הזהות, ותמיד התייחסתי אל עמית כאל "החצי השני" שלי ובעלי נשמע לי נורא מבוגר וגדול. מה שכן אנחנו מבלבלים את כל החברים והמכרים שלנו בעיניין השמות ותמיד כשמגיעים לארועים יש חיפוש ארוך בסידורי ההושבה אחרי השם שלנו כיון שיש 4 אופציות שונות. אבל הם לומדים לאט לאט.
אז זהו שאצלנו לא החלפנו שמות ,אולי כשיהיו ילדים נחליף לשם משותף או שכל אחד יוסיף את השם של השני לשמו (עמית יודע שחשוב לי שילדי ישאו גם את שמי ). עמית לא הולך עם טבעות ולכן לא קיבל ממני אחת וגם אני חצי מהזמן שוכחת לצאת מהבית עם הטבעת (ובבית מי הולך עם תכשיטים???). כך שאצלנו זה באמת רק השינוי הוא רק בסטטוס בתעודת הזהות, ותמיד התייחסתי אל עמית כאל "החצי השני" שלי ובעלי נשמע לי נורא מבוגר וגדול. מה שכן אנחנו מבלבלים את כל החברים והמכרים שלנו בעיניין השמות ותמיד כשמגיעים לארועים יש חיפוש ארוך בסידורי ההושבה אחרי השם שלנו כיון שיש 4 אופציות שונות. אבל הם לומדים לאט לאט.
רויטל ולירון
New member
אנחנו עברנו לגור ביחד רק לאחר
החתונה. את ליל הכלולות עשינו בדירה החדשה. אז יש שינוי. לא בקשר עצמו אלא בדברים שלומדים להכיר יותר לעומק. ולשם המפחה ממש לא התרגלתי עדיין אבל אני מרשה לעצמי עדיין להשתמש בשלי , כי את של לירון הוספתי .
החתונה. את ליל הכלולות עשינו בדירה החדשה. אז יש שינוי. לא בקשר עצמו אלא בדברים שלומדים להכיר יותר לעומק. ולשם המפחה ממש לא התרגלתי עדיין אבל אני מרשה לעצמי עדיין להשתמש בשלי , כי את של לירון הוספתי .
אצלנו זה ככה......./images/Emo132.gif
לכאורה, חזרנו נשואים לבית שכבר גרנו בו יחד, ולחשבון בנק משותף שפתחנו עם המעבר למגורים משותפים...ככה שהפחד הכי גדול שלי היה שלא ארגיש שום שינוי. האמת היא שיש שינוי, אבל בדברים הקטנים. למשל - זה שכבר לא ממהרים להגיב בכעס ובקיצוניות על כל אי הבנה, יש יותר קרדיט כלפי בן/ת הזוג, יש מין נינוחות כזאת באוויר, והרבה יותר הבנה. משהו באינטימיות מתהדק, שלא לדבר על הרצינות שבה מנתחים נושאים מהזן ה"כבד". אני חייבת להתוודות ולומר שיש גם חסרונות, או אולי אכזבות בנושא הזה. היתה לי ציפייה לאופוריה כללית מתמשכת, אבל גיליתי ששיגרת החיים והמתחים האישיים של כל אחד במערכת הזוגית מסוגלים לפעמים לעמעם את הניצנוצים בעיניים...ופתאום צריך קצת להתאמץ יותר בשביל להרגיש חגיגיות.... אבל אולי זו רק תקופה כזאת, וזה יעבור. אני מניחה שלא טבעי להיות בעננים כל יום, כל היום. אתן כמובן מוזמנות להגג בחזרה, אם בהזדהות ואם בזווית אחרת על הדברים
לכאורה, חזרנו נשואים לבית שכבר גרנו בו יחד, ולחשבון בנק משותף שפתחנו עם המעבר למגורים משותפים...ככה שהפחד הכי גדול שלי היה שלא ארגיש שום שינוי. האמת היא שיש שינוי, אבל בדברים הקטנים. למשל - זה שכבר לא ממהרים להגיב בכעס ובקיצוניות על כל אי הבנה, יש יותר קרדיט כלפי בן/ת הזוג, יש מין נינוחות כזאת באוויר, והרבה יותר הבנה. משהו באינטימיות מתהדק, שלא לדבר על הרצינות שבה מנתחים נושאים מהזן ה"כבד". אני חייבת להתוודות ולומר שיש גם חסרונות, או אולי אכזבות בנושא הזה. היתה לי ציפייה לאופוריה כללית מתמשכת, אבל גיליתי ששיגרת החיים והמתחים האישיים של כל אחד במערכת הזוגית מסוגלים לפעמים לעמעם את הניצנוצים בעיניים...ופתאום צריך קצת להתאמץ יותר בשביל להרגיש חגיגיות.... אבל אולי זו רק תקופה כזאת, וזה יעבור. אני מניחה שלא טבעי להיות בעננים כל יום, כל היום. אתן כמובן מוזמנות להגג בחזרה, אם בהזדהות ואם בזווית אחרת על הדברים
אין ספק ש"אופוריה כללית מתמשכת"
זה לא ! אני לא חושבת שיש מישהו שהחיים שלו הם אופוריה. זה נשמע לי לא אנושי... אבל יכול להיות שבגלל שתמיר ואני חגגנו לפני כמה ימים (רק) שנה וחצי של חברות, הניצוצות שלנו עדיין חזקים. תמיר אומר שמחקרים מראים שאחרי 4 שנים, ההתאהבות יורדת וכבר אין את הפרפרים שבבטן. זה קצת מפחיד אותי לחשוב על זה, כי אני די אוהבת את מצב השמופיות התמידי שאנחנו נמצאים בו...
זה לא ! אני לא חושבת שיש מישהו שהחיים שלו הם אופוריה. זה נשמע לי לא אנושי... אבל יכול להיות שבגלל שתמיר ואני חגגנו לפני כמה ימים (רק) שנה וחצי של חברות, הניצוצות שלנו עדיין חזקים. תמיר אומר שמחקרים מראים שאחרי 4 שנים, ההתאהבות יורדת וכבר אין את הפרפרים שבבטן. זה קצת מפחיד אותי לחשוב על זה, כי אני די אוהבת את מצב השמופיות התמידי שאנחנו נמצאים בו...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.