תגידו זה קורה לכם לפעמים ?

hyperlost

New member
תגידו זה קורה לכם לפעמים ?

לפעמים כשאני מרגיש איזה משהו מוזר בגוף כאב או משהו כזה, ישר אני מתחיל לדמיין שאני מקבל מחלה קשה ועומד למות ומתחיל להריץ כל מיני סיטואציות בראש על המוות שלי ועל ההורים שלי, ועל ההלוויה שלי .
זה מכניס אותי למין רצף דפוק של מחשבות, פתאום אני מדמיין שחס וחלילה קורה משהו לאחד ההורים שלי ואז אני מדמיין איך אני מתמודד עם המצב ומה אני עושה ומה אומר.
אני לא מצליח לשלוט על זה

המון פעמים ביום אני מתחיל לחשוב ככה וזה רק יותר מעציב אותי :(

עוד שבועיים אני כבר שנה משוחרר מהצבא ועוד לא הצלחתי לעבוד או משהו כזה. ניסיתי אבל כל הזמן אני בורח מהעבודות בלי לענות למנהלים כי אני מפחד להגיד להם שאני לא רוצה ואני עוזב, זה גם משהו דפוק אצלי אם לא טוב לי באיזה מקום אני מפחד להגיד את זה למנהלים או לאנשים אני תמיד יגיד שהכל טוב ויתבשל בתוך תוכי. ואז אני פשוט בורח בלי להשאיר סימנים ובלי לענות לטלפונים.

מכל דבר אני בורח :(

אני כל הלילות ער וישן בימים (עכשיו קצת קשה מלא הזעקות באיזור שלי מעל 7 ביום זה מטורף! אבל לא מפחד מזה לפעמים אפילו בלי שאף אחד ידע אני נשאר בחוץ ומתפלל שטיל יפגע בי :) נחמד למות בגלל מלחמה)

אני עדיין באותו מצב שאני מפחד לקבל את הטיפול שהרופאים מציעים לי בגלל שאני מתבייש מהתגובה של ההורים.

בנוגע לפגיעה עצמית דיי הפתעתי את עצמי את האמת, לא עשיתי את זה כבר המון זמן אולי 3-4 חודשים. (לפחות משהו)

בקשר לזוגיות, אף בחורה לא תרצה להיות איתי עם כל השיט שלי....
למרות ש-2 בחורות אמרו לי השבוע שאני נראה טוב בהזכרה של דודה שלי והם אפילו ניסו לבקש מבת דודה שלי את הטלפון שלי אבל לא רציתי, אני כבר יודע שכל הקשרים שלי עם בחורות מתחילים כמו חלום ממש טוב מבחינתי ומבחינת הבחורה עד שלאט לאט היא קולטת את השריטה שלי ומבינה את הטעות שהיא עשתה.
לפעמים אני חושב שהבעיה שלי זה שאני לא יודע להיות רע לבחורות, כבר כמה (שההיתי איתן בקשר) אמרו לי שהם לא נמשכות לגבר שעל כל דבר אומר להם כן וכל מה שהם מבקשות עושה... (סמרטוט? אבל מפחד שיעזבו אותי אם לא....)

**לפעמים ההיתי רוצה להראות חנון כזה וחלש... מי שמכיר אותי חושב עליי שאני X ובסוף הוא ממש מופתע כשהוא רואה את ההתנהגות האמיתית שלי כאילו המראה שלי והגוף שלי לא מתאימים לאישיות שלי.
פאקק

**מקווה שההודעה לא ביאסה פה אנשים ואם כן מצטער...

**לא אובדני או משהו אל תזמינו לי משטרה

 

golan2072

New member
אצלי הבעיה בעבודה ובזוגיות היא הפוכה

יש לי נטיייה לנאמנות שהיא לפעמים מוגזמת - אני חושש משינויים (כי תמיד יכול להיות רע יותר) ונשאר גם כשבדיעבד הייתי צריך לעזוב. זה לפעמים גורם לי נזק, למשל כשעבדתי בשירות הלקוחות של חברת "הוט" הארורה וספגתי צעקות מלקוחות (לא באשמתי - החברה לרוב דפקה אותם) עד שבסוף קיבלתי מזה חרדות והפרעה פוסט-טראומטית (כולל רעידות קשות בכל הגוף כשצועקים עליי); אם הייתי עוזב קודם הייתי חוסך מעצמי הרבה צרות...
&nbsp
ואגב הבעיה שלך ניתנת לטיפול. לא בתרופות (אם כי הן יכולות לעזור), אלא בטיפול פרטני\קבוצתי בשיטת DBT, או בטיפול פרטני עם מרכיבים קוגניטיביים. וסליחה על הבוטות, שההורים יקפצו לך - אלו החיים שלך, למה שתסבול? אתה חי בשביל עצמך, לר בשבילם...
 

hyperlost

New member
בדקתי על ה DBT הזה אבל זה יקר...

והחינם זה רק לבנות או משהו כזה....
&nbsp
בנוגע להורים שלי...
אני מאוד אוהב אותם ובלעדייהם אני לא יודע אם ההיתי יכול לשרוד בעולם אז הדעה שלהם חשובה לי
קשה לי לעשות דברים שהם לא מסכימים איתם...
 

golan2072

New member
אני היתי בDBT בחינם בתחנה לבריאות הנפש ברחובות

קבוצה מעורבת - בנים-בנות.
&nbsp
תנסה לבדוק בתחנות של משרד הבריאות לבריאות הנפש.
&nbsp
אפשרות אחרת היא טיפול קוגניטיבי, או טיפול המשלב בתוכו טיפול קוגניטיבי. אפשר לנסות להשיג דרך משרד הבריאות או קופת חולים.
 
להגיע לחשיבה יותר מאוזנת

שלום hyperlost ,
מתוך מחשבה על הסתכלות יותר מאוזנת
(ולא כחלק מהתנועה של "חשיבה חיובית")
האם אתה יכול לציין 3 דברים חיוביים עליך או על חייך?
 

hyperlost

New member
אני מנסה לחשוב.

אבל לא עולה לי...
&nbsp
שאני מנסה לחשוב על דברים כאלה רק דברים רעים עולים לי בראש...
&nbsp
ההורים שלי ואחותי זה דבר חיובי בחיים שלי וחוץ מיזה אין לי כלום.
כל דבר שהתחלתי בחיים לא סיימתי
מלא פאדיחות
לא הולך לי עם אנשים כמו שצריך
לא השגתי שום דבר משמעותי ...
&nbsp
בזבוז אוויר חחח
 
ההורים שלך ואחותך הם כבר 3 דברים חיוביים

שיש בחייך.
האם יש להם דברים חיוביים לומר עליך?
אתה יודע מה הם חושבים עליך?
 
בגיל ההתבגרות הייתה לי את הבעיה הזו... (אולי
)

הייתי מרגישה כל הזמן כאבים ודברים מוזרים בכלמיני מקומות בגוף והייתי נכנסת לסרטים שיש לי סרטן, קדחת הנילוס, דלקת בלב, דלקת פרקים ומה לא...

כל מחלה ששמעתי עליה ישר הרגשתי את הסימפטומים שלה והייתי בטוחה שיש לי אותה...

קיוויתי שתהיה לי מחלה כלשהי כדי שאני אקבל תשומת לב שהייתה מאוד חסרה לי... אפילו ניסיתי פעם לגרום לעצמי לדלקת בלב

למזלי לא הצלחתי כי הייתי סובלת מזה עד היום...

הייתי הולכת לרופא כל שבוע ואומרת לו שכואב לי במקום אחר ועושה מלא בדיקות, עד שהפנו אותי לאיזה מרפאת של מתבגרים...

עברתי את כל הסיטואציות בראש... טיפולים, אשפוזים, ניתוחים, לוויה...

הייתי מתרחקת מאנשים כדי "שלא יהיה להם קשה כשאני אמות"....

לגבי עבודות: גם אני מפחדת מאוד להגיד שאני עוזבת עבודה, אז נשארתי במקומות אפילו שהיה לי רע...
וגם לי קשה בדר"כ בעבודות (הכי הרבה שהחזקתי בעבודה של כמעט משרה מלאה זה ארבעה חודשים...) אבל בשנה שעברה מצאתי עבודה עם תנאים נורמלים ועם צוות ממש מפרגן שנותן תחושה טובה, אז החזקתי אבל לא עבדתי כל יום אלא רק מתי שהיו צריכים אותי (מילויי מקום), אני אמשיך שם כנראה גם בשנה הבאה, זה מתאים לי שאני לא חייבת לעבוד כל יום... וזה רק משרה חלקית...
אני אומרת שאל תתייאש ואולי תמצא עבודה במשרה חלקית ועבודה שבמשהו שתאהב ויעשה לך טוב, במקום עם אנשים טובים...

אני בהתחלה התחלתי במפעל מוגן ואז עברתי לעבודה רגילה עם עזרה וליווי של תעסוקה נתמכת (דרך סל שיקום)

אני עשיתי שירות לאומי והייתי במקום שהיה לי ממש קשה וממש רע, הייתי במצב נפשי לא טוב ובלי טיפול חוץ מנוגדי דיכאון...
יום אחד פשוט לקחתי כל מה שהצלחתי וברחתי משם ולא עניתי לטלפונים ולא כלום...
אבל בדר"כ אני לא עושה את זה...

לגבי ההורים - אני מבינה את החשש שלך... גם אני פעם התביישתי וחששתי והם גם לא רצו שאני אלך לאשפוז יום ולמסגרות שיקומיות...
בהמשך הם הבינו שאני זקוקה לזה וראו שזה לא כזה נוראי כמו שזה נשמע, והאמת שהקל עליהם הרבה שקיבלתי עזרה בסופו של דבר...

מקסימום אל תשתף אותם שאתה הולך לטיפול, תדרוש שישמרו על הפרטיות שלך ולא יעבירו הלאה!! אל תוותר על העזרה שאתה זקוק לה בגללם!!

מבאס אותי שהורים לא קולטים שהילד שלהם חייב עזרה, למרות שזה שקוף...


אני מאוד לא מסכימה עם הסברה שבנות רוצים גברים רעים... מכירה את הטענה הזו והיא מעצבנת אותי...

גם בתחום הזוגיות יכול להיות שתמצא מישהי שתבין אותך ותקבל אותך כמו שאתה, אל תתייאש, אני בטוחה שחוץ מהבעיות שלך יש בך עוד המון המון דברים טובים!!


לא ביאסת חלילה!! אני מאוד שמחה שאתה משתף פה

תמיד תמיד אתה מוזמן


גאה בך על החודשים שלא חתכת!!
 

hyperlost

New member
תודה שביל!

קראתי את כל מה שרשמת תודה על הפירוט.
&nbsp
קשה לי לחשוב על עוד דברים עכשיו אחריי שכתבתי את שתיי התגובות למעלה...
&nbsp
&nbsp
 
שמתי לב

שהסצנריות שאתה מריץ בראש מערבות את ההורים שלך, אותך חולה במחלה קשה ואף מת ואיך הם מגיבים לזה. אתה כותב גם שאתה מפחד לקבל טיפול מחשש של מה ההורים יגידו. קשה להבין מה הדינמיקה של הקשר שלך ושל ההורים שלך מהודעה בפורום אבל לפי דעתי כדאי לך לדבר עם מטפל על הדברים האלה, לשוחח על הקשר שלך עם ההורים. לפעמים הם עושים דברים טובים עבורך, אבל יחד עם זאת יוצרים תלות שלך בהם או יוצרים בך חוסר ביטחון וחוסמים אותך בכל מיני תחומים. כדאי לך לדבר על זה עם מישהו מקצועי.
 

Heroine01

New member
גם אני

תמיד הכאב ראש הכי קטן גורם לי לפחד שאני חולה במשהו ועומדת למות.
אני מפחדת מכל מה שקורה לי או קורה לקרובים לי.
גם בקשר לבריחה...לא מזמן הציעו לי עבודה, לא רציתי אבל אמרתי ״בסדר״.
הוא אמר לי ״אז תצלצלי אליי או היום או מחר״
לא היתקשרתי אליו...פשוט ברחתי.
גם בזוגיות, בשלב מסויים אני בורחת. אני מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת לזה. ואני בטוחה שהם חושבים שאני איזה מוזרה.
מבינה אותך לגמרי...
תישאר חזק.
יום טוב שיהיה לך :)
 
למעלה