שוב, דברים על השולחן
במקום לדבר בעיקולים ופיתולים על "מיומנויות שונות "שנרכשות בלימוד תאטרון ותיירות בואי שוב נדבר תכלס. בכיתה ט-י הרבה מאוד קל להתקבל למקצועות התקשורת,חשמל,תיירות,אמנות תאטרון(בתיכון בניגוד לאונברסיטה אין את העניין של היצע וביקוש) זה כבר מעיד על הרמה של המקצועות האלה לעומת מקצועות ריאליים. בכל בית ספר אם תבדקי בחתך גס תגלי שהתלמידים הפחות טובים והפחות משקיעים לומדים בגיאוגרפיה, חשמל, תיירות וכדומה לעומת אלה שלומדים מקצועות ריאליים. אני אהיה יותר מצודק אם אני אניח שהרבה מאלה שלמדו גיאוגרפיה וחשמל וקיבלו שם ציונים טובים היו מקבלים ציונים פחות טובים ואפילו נכשלים אם הם היו לומדים פיסיקה וכימיה. ולא מפני שדרושה מיומנות שונה, אלא מפני שהמקצוע יותר קשה. לא מדובר כאן על מיומנות מדובר כאן על רמת קושי של מקצוע.סה"כ בכל המקצועות כדי להשיג ציון טוב צריך מיומניות אחת: השקעה והבנה. אולי בגלל שאנחנו מדברים על מקצועות כמו מחול ומוסיקה שדרוש להם בנוסף גם כשרון אומנותי אז קשה לך להבין את זה. אבל אין מה להשוות בין פיסיקה לחשמל, כימיה לחינוך גופני וביולוגיה לתקשורת. זאת עובדה,הראשונים מקצועות קשים בהרבה! ולשניהם נדרשת אותה מיומנות פחות או יותר: לשבת על התחת! רק שפיסיקה צריך לשבת הרבה יותר מאשר בגיאוגרפיה וחשמל. ולכן 90 בפיסיקה נחשב הרבה יותר מ90 בגיאוגרפיה. איני אומר שמי שלומד תיירות למשל והוציא 85 לא משקיע זמן, יכול להיות שכן. אבל אם נביא אחד שהוציא אותו ציון בביולוגיה וניתן לו ללמוד תקשורת יהיה לו יותר קל להוציא את הציון הזה וסביר להניח שגם יוציא יותר . וד"א אם מדברים על "מיומנות", אין קשר לדעתי בין מיומנות לפזז בשיעורי מחול ולנגן בפסנתר, ללימודים בפקולטות רפואה ומשפטים למשל, בפקולטות האלה צריך כמה שנים לדגור וללמוד ולהבין נושאים קשים, כמו אלה שלמדו בתיכון מקצועות ריאליים. כך שאם כבר מיומנות, אז גם כאן לפי הצדק וההגיון צריך להיות יתרון ללומדים במסלולים ריאליים.