תגידו לי...

[בוזיקית]

תגידו לי...

מה עושים עם המחנק, עם העלבון, עם גוש הדמעות הכבד הזה שיושב לי בגרון ולוחץ על בית החזה? מה עושים? איך ממשיכים? כמה אפשר לנשוך שפתיים כמו לא היה דבר?

 

[sh kk]

מוציאים אותו החוצה

פשוט פורצים בבכי גדול ומשחרר, אף אחד לא מבקש מאיתנו להעמיד פנים. ועל איזה עלבון את מדברת? למה עלבון?

 

[חומי1]

שומעים מוזיקה

זה מקל עליי לפחות

 

[גילה זילברמן]

עצות טובות

לשחרר, לבכות, לשיר, לרקוד לנסות לשמוח, לדבר על מה שכואב עם חברים אבל גם- להתמודד וכאן יש מקום ללמוד איך לעשות זאת בצורה אסרטיבית ויעילה. מאמר על כך יצורף בהקדם.

 

[בוזיקית]

קודם כל תודה.

אני מתכוונת למשהו אחר: כשאתה עומד מול אדם שעשה לך עוול, סתם מישהו עלוב, אבל אתה זקוק לשירותו מסיבה כלשהיא, אפילו אם אתה לא פוגש בו בתדירות גבוהה, איך עוצרים את הבכי על העלבונות שהטיח בך? איך מחזקים את החוסן הנפשי ועומדים מולו בלי לבכות ולהשפיל את עצמך? הרי אני לא בדיוק יכולה לשמוע מוזיקה כשאני מתעמתת מול מישהו סמכותי שמפיל עלי חתיתו. מתעמתת אמרתי? המממ... יותר נכון שותקת כמו דג מרוב פחד שמא אבכה, מנסה להתרכז בלעצור את הבכי המטופש הזה, ולרוב גם לא מצליחה ובוכה מולם...

 

[nana the first]

אני לא בטוחה שזה יעזור במיידי

אבל כשאני נפגעת ממישהו כזה, לא פגיעה אמיתית, אלא מישהו שאני יודעת שהוא עלוב. מישהו שפגע מתוך כוונה להזיק ולא סתם ביקורת שאמורה לעזור. אז אני מתנחמת שאני רק תחנה בדרך. שאני נפגעתי, אבל יעבור לי. אבל הוא, אאאווווהה. אנשים לא עושים כאלה דברים סתם. אנשים שמחים בחלקם עם ביטחון עצמי לא פוגעים במזיד באנשים סביבם. והוא צריך לחיות עם עצמו כל החיים. ואיזה מין עונש אכזר זה, נכון?

 

[בוזיקית]

תודה נשמה...

אני יודעת שכל מה שאמרת זה נכון, אבל אותם אנשים הם בעלי בטחון עצמי גבוה גם אם זה נראה שהם צריכים לדרוך על אחרים כדי להשיג אותו! יש להם בטחון עצמי גבוה בהרבה משלי, שלעולם לא מעזה להתמרד ותמיד עושה כל מה שמבקשים גם אם זה למורת רוחי... זו גם הסיבה לכך, שאני נמשכת לאנשים שלא מכבדים אותי ולכאלה שמשפילים אותי, כי יש בי איזה משהו מעוות שכנראה מחפש את ההשפלה, אני לא יודעת מהו בדיוק. אבל לעזאזל, רע לי עם זה ואני לא מוכנה יותר לתת לאף אחד לדרוך עלי!!! עכשיו, פה, בפורום, אני חכמה גדולה ומדברת הרבה, אבל במציאות אני עלה נידף ברוח, משקשק מהצל של עצמו, ובטח לא בעל בטחון עצמי כמו שאני מצטיירת כאן...

 

[nana the first]

אני מוכנה לבוא איתך היום בלילה

לפנצ'ר לו את כל הגלגלים (טוב, נו - רק שניים. אני אתן לך לבחור איזה). נשאיר לו איזה פתק על הוישר. משהו כמו "האגודה נגד אנשים גועליים שמרשים לעצמם". שם גרוע קצת.. טוב, אני פתוחה להצעות לשם אחר לאגודה. אני חייבת להודות שמקריאת ההודעות שלך כאן את מצטיירת אחרת לגמרי

בוזיקית, נראה לי שאת קצת קשה עם עצמך. אני מתקשה להאמין ששום דבר מזה לא מחלחל גם החוצה, לחיים "האמיתיים".

 

[בוזיקית]

גחגחגחגח (= צחוק משתנק)

את ממש משעשעת אותי (וזו משימה לא קלה, שתדעי לך...) אם הייתי יודעת מה סוג הרכב בו הוא נוהג הייתי באה בכיף... אני מוחמאת מכך שקראת את ההודעות שלי, אבל הכתר היחיד אותו אני נושאת בגאווה הוא הכתר השייך למזל אליו אני משתייכת - מזל אריה - שמה הקשר בינו לביני רק אלוהים יודע... אבל זה כבר לפורום אחר. תודה נשמה יקרה, ההומור שלך מזכיר לי את זה שלי, והוא תורם לי להסחת הדעת מהמנוול (ומרבים שכמותו)...

 

[nana the first]

שמחה לשמוע ../images/Emo24.gif

עכשיו ברצינות - אני חושבת שהומור זה הכלי הכי מדהים שיש לנו. הוא תמיד עזר לי בעבר במשברים (שנראים לי כ"כ קטנים עכשיו, לעומת כל הבלאגן החדש הזה - התקפי החרדה). בקיצור, כשהיה לי ההתקף הראשון הגעתי למיון עם חברה. אחרי שבדקו אותי והיה כבר ברור שמדובר בהתקף חרדה, ישבתי שם אומללה על המיטה כולי בכי והשתנקויות. חברה שלי ניסתה לנחם אותי ובכיתי לה בהיסטריה שלא מספיק שאני נהיית משוגעת, אז אני גם גוררת אותה למיון ותוקעת אותה שם שעות. היא אמרה לי שזה שטויות ושבגלל זה יש חברים ושברור שגם אני הייתי עושה את זה בשבילה, נכון? הסתכלתי עליה, כולי רטובה ובוכיה ואמרתי לה "השתגעת, מה פתאום?" הייתה שניה של שקט ואז היא התחילה לצחוק ואפילו אני הצלחתי לחייך לשנייה. בוזיקית, שרק תחייכי היום.

 

[בוזיקית]

תודה חמודה!!!

הומור הוא אכן כלי הנשק הכי יעיל שבו אני משתמשת, ותמיד מצאתי בו מזור לחולשותי... אני מקנאה בך שיש לך חברה כל כך טובה, שעל כתפיה את יכולה לבכות ולהתפרק, ולסמוך עליה שתמיד תהיה שם בשבילך. אני אומרת את זה בתור מישהי שאין לה אף חבר קרוב, או חברה...

 

[בוזיקית]

תודה חמודה!!!

הומור הוא אכן כלי הנשק הכי יעיל שבו אני משתמשת, ותמיד מצאתי בו מזור לחולשותי... אני מקנאה בך שיש לך חברה כל כך טובה, שעל כתפיה את יכולה לבכות ולהתפרק, ולסמוך עליה שתמיד תהיה שם בשבילך. אני אומרת את זה בתור מישהי שאין לה אף חבר קרוב, או חברה...

 

[חלודה סגולה]

אולי תנצלי ת'מצב

נסי להגיע עם עצמך אל המקום המוכר הזה, הכואב, נעלב, מרגיש עלוב ומושפל, לכי איתו במקום להלחם בו, מה הוא מנסה לומר לך?? מה באמת כל כך מציק לך באיש הנ"ל, לאיזה מצב הוא מביא אותך או מחזיר אותך?? אולי פשוט במקום לנסות לשלוט או ליצור מצב אחר תני לך להיות את, תאמרי לו מה את מרגישה , לדעתי זה יחזק אותך... עימדי מולו גם אם יש בך דמעות, גם החלקים הכואבים שבנו זקוקים למקום.. כל כמה שניתן להם מקום כך הם פחות ידרשו.. זו דעתי

 

[בוזיקית]

סגולה יקרה (או שמא את מעדיפה חלודה)

השאלות שלך נוגעות וכל כך חכמות... אני צריכה זמן להרהר בהן, לא יכולה לשלוף ככה תשובות מהמותן. אכן שאלות כדורבנות... אחד מהאנשים האלה, עליהם דיברתי, הוא הבוס שלי. המצב קצת מסוכן: אם אומר לו כיצד הוא פוגע בי אני עלולה לאבד את מקום העבודה שלי, משום שהוא טיפוס כזה (אני בפירוש רואה אותו מתנהג ככה גם לחלק מהעובדים האחרים), ואז אשאר ללא עבודה... אני לא יכולה להרשות לעצמי להיות בלי עבודה משום שאני בודדה ומפרנסת את עצמי ואת החיות שלי, ואין מי שידאג לנו בכלל, ואת זה אני עושה גם תוך התמודדות עם בעיות בריאותיות רבות ומגוונות, ותוך כדי אבל על אמי... תודה חמודה, אני אחשוב על השאלות שלך... שווה בחינה מקרוב...

 

[חלודה סגולה]

ראשית..

צר לי לשמוע על האובדן

אני מכירה מקרוב את האבל, יודעת שאין הרבה מילים שיכולים להעניק נחמה, והבדידות היא לא מה שיכול לעזור להכיל את הכאב, וטוב שיש פורום כזה, עם אנשים נפלאים כמוך ושכמותך, שולחת אליך חיבוק ענק, והחתולות שלי שולחות אליך מיאו אוהב כן אני מודעת לביש המצב שאת נמצאת בו, מצד אחד את אמורה לחייך לומר "כן אדוני" כשמאידך רק בא לך להוריד לו .. אוזן, בלשון המעטה. את יכולה לבחור בכל דרך לפיתרון הבעיה, אתן לך כמה הצעות ולבטח לך יהיו עוד כמה, למשל, את יכולה להשאר באותו מצב, לזכור שאת שם מסיבות ברורות ולצרכים אישיים, לכן חלק מה"עבודה" שלך היא להקשיב כל יום לגרגמל הנאלח הזה, כשאת חוזרת לביתך זיכרי עם חיוך את הבורות שהוא נמצא בה, כשאת והחיות המקסימות שאיתך מכרסמות מעדן... למשל... את יכולה לקחת את ההימור שאם תדברי יתכן והוא יקשיב ויתנצל, יתכן ויתנצח איתך, מתקשה להאמין שיסלק אותך אבל.. אין לדעת, מה שבטוח שתרגישי טוב עם עצמך, למרות שיש קשיים במציאת עבודה, אפשר למצוא עבודה, אין סיבה להשאר במקום שהרע שולט בו, אמנם אנחנו לא הכרנו מספיק אבל בין שורות הכתיבה שלך גיליתי נפש רגישה ומקסימה, בטוחה שלא תהייה לך בעיה למצוא מקום אחר, מי יודע אולי זו תהא מתנה בשבילך... אפשר לנסות לדבר עם חלק מהצוות שאיתו את מרגישה נוח יותר.. תתיעצי איתם ושוחחי על התחושות שהוא מעלה בכם... במקביל את מוזמנת ל"שחרר" עליו פה כעס כמה שבא לך תעשי לך "סדר" בראש, חישבי מה חשוב יותר, מה נכון לך ומה כדאי, לפי זה ביחרי את הדרך... אסיים בינתיים כי אני מתחילה להתבלבל, מקווה שתרגישי את החיבוק....

 

[בוזיקית]

תודה על כל המילים החמות והחכמות...

למצוא עבודה קשה מאוד כשאין לך השכלה פורמלית, וחוץ מזה אני מאוד אוהבת את העבודה שלי (רק לא את הנפשות הפועלות...) בטח שהרגשתי את החיבוק שלך, יקירה, ואני שולחת לך אחד בחזרה!!! וגם בוזיק שלי מוסר לך מיאווווווו בעברית תיקנית (כן, הוא ממש עושה מיאו ששומעים כל אות והברה, לא סתם מיילל... האמת שהוא לא מרגיש טוב בזמן האחרון - מקיא ומחרבן איפה שבא לו, בעיקר על השטיחים שלי... שוב, אני מתקשה לענות לך כרגע על השאלות המדובבות שלך, אבל הן מספקות לי בהחלט חומר למחשבה. נגעת מאוד לליבי יקירה, ואני מקווה שתצליחי לקבל מאיתנו יחס חם ואוהב כמו זה שאת עצמך מעניקה פה! ישר כוח!!!

 

[מלאכית בקריז האחת]

מתוקה אחת...

בהחלט כן קשה למצוא עבודה כשאין לך השכלה פורמלית, אבל גם לאף אחד לא מגיע שיתיחסו אליו בצורה כזו זה מתקשר מעט לענין של כמה אתה אוהב את עצמך, כמה אתה מוכן לסבול לא??. תאזרי כוחות תכנסי אליו תשוחחי איתו שאת לא מוכנה שיתחסו אליך בצורה כזו שאת לא שק אגרוף של אף אחד, ואם זה לא יעזור יש לי קשרים במאפיה הרוסית תגידי לי טלפון אחד ותראי את הענין מסודררר!!!

 

[בוזיקית]

הוי מלאכית, ככה לעשות לי על הבוקר?

הרסת לי את שרירי הבטן הרופסים שלי מרוב צחוק... אני טיפוס שאפילו כשאני תופסת אותם בטעות במשכורת אני לא אומרת כלום... יש לי פחד מעימותים ואני נורא סובלת מזה. הבוס שלי כל כך מתוחכם ומפולפל ותמיד מוציא את עצמו נקי וזך ואין לי יכולת ואומץ לעמוד מולו. אני מאד סגורה במציאות, אל תראי אותי ככה פתוחה כמו פה בפורום... במציאות נולדתי בלי המילה לא בלקסיקון...

 

[מלאכית בקריז האחת]

בוזי נשמתי את חייבת להקשיב לשניה

מה זאת אומרת תופסת טעות במשכורת ולא אומרת למה?????????? זה לא מגיע לך לא עבדת מספיק קשה כדי לקבל את השכר הזה??? ומה יקרה אם תגידי יצעקו עליך, יכעסו עליך, ילעגו לך, הם מצידם קולטים את הענין ומנצלים אותו אל תתני להם פשוט זה לא פיירררררררררררר!!! אני כל כך מבינה את הקושי בלהיפתח אני גם לא חכמה כזו גדולה גם לי מאוד קשה לפעמים לומר את מה שאני חושבת ואני שותקת והלב שלי נשרף מכעס, את חייבת לנסות טיפה לצעוד צעד אחד קטנטן למשל: אותה טעות שהם עשו לך במשכורת תלכי אליו ותראי לו אותה תגידי לו ששמת לב שהם טעו ואת מבקשת שיתקנו את הטעות, בוזי בכסף שהם יחזירו לך תזמיני אותי לקפה העוגה עלי, אני כאן בשבילך מחזיקה לך אצבעות בבקשה תנסי לא יקרה כלוםםםםםם!!!

 

[מלאכית בקריז האחת]

../images/Emo6.gifבוזי עוד משהו חשוב...

במידה והוא לא יסכים, תגידי לבוס שלך שמחר בבוקר שהוא מתניע את הרכב שתצפה לו שם הפתעה מה זה נעימה ואני כבר אצור קשר עם החברים שלי, שיבין שמי שמתעסק עם בוזי מתעסק גם איתנו!!!!!! הוא בטוח יפחד