תגידו לי...

הנה העתקתי שוב-

שאת אוהבת את העבודה שלך, מאד חשוב, את צודקת, אם טוב לך שם שנני לעצמך שוב ושוב מהן הסיבות שאת עובדת שם, העונג שבדברים שאת אוהבת בעבודה, כמובן שאת בוחרת להיות שם, למרות כל הקשיים את זו שבוחרת, והעבודה משרתת אותך ולא להפך, ואכן בכל מקום לצערי ניתן למצוא יצורים צרי רגישות ופלצנים שכמותו, לכן, את מתמודדת, אם לדעתך הוא לא יקבל נכון את מילותיך במקרה של שיתוף רגשותייך אז לכי עם תחושות הבטן שלך, תקשיבי להן, אין סיבה להרעיש במקום שאין בו יצור שומע, אבל לעצמך תשמיעי אהבה, חזקי את החלקים הרגישים שבך, לאט לאט תתמודדי עם כל מה שזה מעיר בך ותתנקי, וכך מעבר לשכר ולעונג שבעבודה בלי משים תקבלי ממנו את המתנה הגדולה של השתחררות המ"צרבת" שאנשים כמוהו מעבירים לך..
 
נכון

אבל שווה!!!!! יקח כמה שיקח, זה לא משנה, "הדרך...." כך אומרים , חשובה לא פחות מהתוצאה" לא?!? :) החיים שלנו מלאים בכל סוגי האנשים, לשנות אותם בלתי אפשרי, להבין אותם גם מיותר, לשחרר עצמנו מהשטויות שלהם- חשוב! הולכת להכין קפה :)
 
גם אם לא עושים כלום, זה לא ימשך לנצ

לנצח זה יוצא בסופו של דבר אני גם ככה מחפש תירוץ מחפש משהו שידחוף אותי לבכות ולשחרר הכל היום קצת בכיתי לאמא אבל כשקיבלתי את הפטור מהצבא פתאום הרגשתי כל כך הקלה
 
בוזייייייייייי

סתם הרגשתי צורך לשלוח לך....
 
למעלה