לשבת שם כן.. וגם יש שם כבר בסביבות
ה-5-6 מליון יהודים (פלוס מינוס). אבל אי אפשר להקים שם
מדינה עצמאית. אף אחד לא יסכים לזה גם ככה.. לא אנחנו ולא הם. אמריקה זאת מדינת הגירה. כל הקטע זה להטמע שם ולאמץ את התרבות, המנטליות, והדת הראשית שם, שהיא הנצרות. (למרות שיש גם מיעוטים מדתות אחרות). ברור לכולם שזה לא יילך.. אני חושב (ומקווה שגם רוב רובם של האנשים חושב כמוני) שאסור לברוח מהבעיות, צריך להתמודד איתם. זאת המולדת ההיסטורית שלנו. גם אלה שלא מאמינים באלוהים יכולים להוציא את עצמותם של אברהם, שרה, יצחק, רחל, יוסף ולהווכח שהטיעונים של היהודים נכונים, ואכן חיו פה אבותינו ההיסטורים. ואם נלך קצת פחות רחוק, הערבים הפסידו במלחמת 48. כל ה"פליטים שמיטים" (סליחה, הייתי חייב..
בן גוריון אמר את זה באחד מהרעיונות עמו). שלהם ברחו מפה כאחוזי אמוק מחשש מנחת זרועם של הציונים. אחר כך הם הספיקו להפסיק עוד 4 מלחמות, שבכולן הן התחננו להפסקת אש, ובעצם גם נכנעו. רק שצה"ל לא ימשיך לדהור ולכבוש. (סתם בשביל הידע.. במלחמת יום כיפור(73) צה"ל (אחרי כיבוש פסגת החרמון) היה כבר בפאתי דמשק, והיה רחוק 100 ק"מ בלבד מהבירה הערבית הכי גדולה בעולם (קהיר). למעשה צה"ל כבר היה באפריקה, וכבש שטחים ממנו. רק בזכות ברז'נייב (ותאמיני לי שאני יודע את זה מקרוב. כל ברית המועצות ידעה על כך), שאמר לעמיתו האמריקאי, שאם ישראל עושה עוד צעד אחד, הוא יפגיז אותה (המטוסים הסובייטים כבר ממש היו ב"היכון" להמראה לכיוון ישראל) וישראל נאלצה להסכים להפסקת אש. ואפשר כמובן גם להוסיף את הטכנאים, הטייסים, והחיילים הסובייטים שנלשחו למצרים ולסוריה כדי להלחם לצידם נגד ישראל (אבי עבד עם אחד שאביו (שהיה טייס) נשלח למצרים כדי לעזור להם במלחמתם נגד ישראל). ככה שאחרי כל זה.. (ואפשר עוד להוסיף המון.. כי זה היה רק על קצה המזלג, למרות שקצת נסחפתי..) אין להם שום זכות לדרוש שום דבר..