תגידו מה זה כל הסיפורים האלה על

[אמא ל חמישה]

עצרנו במפרץ

 

[debby12]

חטף על "כך שהוא הסכים"?!

וכי מה ציפה אותו פרמדיק ראשי ירום הודו? שהנהג יקשור אותך בכוח על הגב כמו שצריך:

גם אני נהניתי מהסיפור - אחלה סיפור. מאחלת לך שהלידה הבאה שלך תהיה לידת בית מוצלחת ומעצימה (לא שנראה לי שחסרה לך עוצמה גם ככה!)

 

[תבשיל קדרה]

חשבתי

שמכתב תודה (שממוען לבוס שמעל הנוזף) יחד עם מחמאה לנהג האמבולנס + הפניה למחקרים שמדברים על לידה שאינה על הגב יכול להיות יעיל.

 

[valeta]

בפורום הריון ולידה התפרסם סיפור

לידה מאוד עגום, לטעמי (ולטענתה), שעיקרו אישה שכל מאוויה היו ללדת בבי"ח לידה טבעית (ולהיעזר בחדר הטבעי), ולטענתה כל זה סוכל ע"י הצוות הרפואי שהפגין כלפיה אטימות, ניכור ביורוקרטי והמון התנשאות. היא כ"כ הותשה, שבסוף היא מצאה את עצמה מבקשת קיסרי בהרדמה מלאה! וכך היה. יש שם גם שרשור על השתלשלות מהלך העניינים בלידה. כמעט אין שם מישהי שלא סבלה בשלב מסוים מהפחדות של הצוות או מטרטורים מכאיבים ולא נחוצים. אז תשאלו למה אני עדיין אלד בבית חולים? אני שואלת את עצמי את השאלה הזו המון לאחרונה. המסקנה שלי כרגע היא שאני לא בוטחת עד הסוף בגופי וביכולותיי הנפשיות לעמוד בלידה טבעית מהתחלה ועד הסוף. עצוב, לא מחמיא, אבל נכון. ובכל זאת אני מנסה להגיע מוכנה ככל האפשר כדי לנסות להתמודד. נראה לי שאצלי זה יהיה תלוי במשך הלידה. ובאשר לאמבולנס-מה בדיוק הוא יכול היה לעשות? להרביץ לך? להכריח אותך לשכב בתנוחה המתאימה לו? אני דווקא לוחמנית במקרים כאלה, מכתב תלונה. זה הדבר.

 

[תבשיל קדרה]

../images/Emo10.gif הסיפור ההוא באמת נורא עצוב

אשה מגיעה ללידה, חושבת שהיא מוכנה, ונופלות עליה עוד ועוד הפתעות (רעות).

 

[אמא ל חמישה]

זה נשמע סיפור קלאסי לאיך בי"ח יכול

לסבך לידה

 

[1אילת2]

זה לא רק זה.

הם לא היו מוכנים ללידה. אני מניחה שלא נעשו פגישות קודמות עם הדולה (או לא מספיק פגישות) ושבן הזוג לא השתתף בהם. אם היו, ואני מסופקת בכך, לא דובר בהם על מה יהיה בלידה. היא לא קראה מספיק סיפורי לידה, וגם בן זוגה לא (גם הרופאים לא, אבל זו כבר בעיה אחרת). אם היו קוראים יותר היו יודעים לזהות את התחושות, כמו את תחושת הבעיה בפי הטבעת, ואת שלב ה"אני רוצה למות". אני לא יודעת אם האישה היתה יכולה לעמוד על כך, אבל הבדיקות הוגינליות הכ"כ רבות מיותרות. לשם מה? חוץ מאשר להלחיץ את היולדת, כמובן. אני לא באמץ מצפה מכל יולדת בפעם הראשונה לעשות הכנה כזו, אבל אם כבר עושים הכנה, אז כדאי.

 

[mise]

אפשר לצרף קישור לסיפור?

כי אני קוראת את השרשור וחסרים לי המון פרטים.

 

[debby12]

אני מניחה שהכוונה היא לזה

פה

 

[debby12]

אופס...

כלומר פה

 

[מבשלת בבטן]

עצוב לקרוא סיפור כזה...

לא כ"כ נעים לי להתייחס למקרה הפרטי הזה, כי היולדת לא ביקשה את מעורבות הפורום הזה, אך יש כ"כ הרבה סיפורים כאלו שאפשר לדבר באופן כללי. בהרבה סיפורים כאלו (הכוונה ב"כאלו" היא יולדות המעוניינות בלידה טבעית לגמרי ובסוף לא זוכות לאחת כזו), רואים בבירור שבתחילת תהליך הלידה, כאשר היולדת עוד בביתה, היא מאוד נינוחה ומחוברת לגופה ולאינסטינקטים שלה. ברגע שעוברים לבי"ח רואים בבירור את השינוי. פתאום כבר אי אפשר לעשות מה שהגוף דורש. אי אפשר להתחבר לעצמך ולתחושותיך, אי אפשר כלום אם לא מאפשרים לך וזה ממש כלא! אין טיפת חופש בזמן שהכי צריך חופש. עצוב לי מאוד על היולדת הפרטית הזו, כי נראה לי שבאמת יכלה להיות לה לידה מדהימה (בגלל החלק הראשון של סיפורה) ומורידה בפניה את הכובע שהחליטה לשתף בסיפורה הכואב. מקווה שתתאושש במהרה מהחוויה ושתדע רק ימים יפים.

 

[מבשלת בבטן]

ועוד דבר

זה רק הזכיר לי עד כמה חשוב ללדת בבית כבר את הלידה הראשונהולא להגיד "אני אלד עכשיו בבי"ח ובבית בפעם הבאה..." אם באמת רוצים ללדת בבית, אין שום סיבה לחכות.

 

[שָׂרָה]

אז בית חולים מאיר, להתרחק ממנו

 

[כרמית מ.]

יחסית, הוא דווקא נחשב לתומך

 

[שָׂרָה]

עם סיפור כזה ומאיר נחשב ל'תומך'

עם 'תמיכה' כזאת מי יודע מה הולך בבתי החולים האחרים

 

[כרמית מ.]

זה עניין של מזל. רולטת בית חולים.

 

[mise]

כבר את הלידה הראשונה!

גם לדעתי. הכי קריטי, הלידה הראשונה. קראתי את הסיפור ונעצבתי. איזו חויה איומה ללידה ראשונה. הלידה הראשונה זה השעור והבסיס ואח"כ, לתקן, צריך אומץ רב והמון השקעה.

 

[mise]

גם עם הכנה, בלידה ראשונה זה אחרת.

אני חושבת שרוב היולדות פחות מצליחות לנהל את הלידה הראשונה שלהן, גם אם עשו הכנה מספקת ולכן (מתקשר להודעה של מבשלת בבטן למטה), קריטי שהלידה הראשונה תהיה בבית.

 

[תבשיל קדרה]

נכון.

 

[אמא ל חמישה]

רעיון לא רע.

אני רק מפחדת שזה יסבך אותו עוד יותר...