מקבל
אני לא מת על האלבום, והסרט נחמד בעיני, אבל לא לקחתי אותו קשה כל כך, הוא סתם בתור משהו שפינק פלויד עשו, ואני אוהב. אני במיוחד אוהב את האנימציות בסרט שהם מדהימות, לא פחות. כל דבר הוא בר חלוף, כמובן. אבל זה ששמעת (ראית את הסרט) את החומה בילדותך, עדיין לא אומר שהוא לא רלוונטי, ועדיין לא אומר שאי אפשר להתייחס אליו (בעיקר אל האלבום) מעבר לנוסטלגיה ול"קאלטיות" שלו. ולסיכום, יצא לי שם של איש ווטרס, ואני רק רוצה להבהיר שווטרס הוא גדול, לדעתי, אבל יש המון דברים אחרים שאני אוהב, מלבדו, ואולי יותר. אבל, חשוב לי שאנשים ייתחסו אל האיש (וגם אל אחרים, פשוט הוא הבולט בעניין הזה) כאל עוד כותב ומוסיקאי לגיטימי, ולא כאל מישהו אופנתי שכל מי שרוצה להראות חכם, מתחיל להשמיץ אותו, כאילו אין מחר (כמו שאופנתי להשמיץ את הביטלס למשל). לא חסרות לו מגרעות, אבל צריך להתייחס אליו ואל פינק פלויד, בפרופורציה. זהו