תגידו , על מה בעצם מסופר ב-Hey you

HelterSkelter1

New member
אני? השוואתי?

עופר, לא השוואתי בין השניים, וגם אין מה להשוות, בלי קשר למי טוב יותר.
 

CaerBannog

New member
דרעקסייד זה סתם שם מצחיק

אבל את האלבום עצמו אני מאוד אוהב תשמע, יש לי הערכה לווטרס ככתוב, הוא מאוד מוכשר, רק שהנושאים שלו ודרך ההסתכלות שלו על העולם מאוד טיפשיים ולא בוגרים לטעמי, יש לי גם הערכה אליו כמוזיקאי, למרות הפשטות בנגינה שלו, יש לו כמה קטעי באס מאוד מוצלחים, ובכלל העבודה שלו כנגן היא לא רעה כמו שכולם עושים ממנה
 
משליך את הקקי שלו

אבל מה לעשות שהקקי שלו טעים...
 

נימרודל

New member
אוקיי.

אני מודה אין לי עדיין את החומה, אבל רציתי לקנות את זה ממש בקרוב, אבל אני צריכה לדעת, שווה לי? מבחינת המילים אני מבינה שכנראה שלא. ואולי האלבום לא עמוק, אבל מה עם המוסיקה באלבום? ואולי שוו לי לקנות אותו רק בגלל שהוא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של פינק פלויד? הלפ!
 
כן מילים לא מילים

כן מוסיקה לא מוסיקה, החומה זה אלבום חובה בכל בית יהודי (ולא יהודי) כשר, נדמה לי שלא מקבלים תעודת זהות בלי זה.
 

HelterSkelter1

New member
וואלה, אתה מוזר ../images/Emo13.gif

אחרי קטילות כאלה, הייתי מצפה לקטילה נוספת. הפתעת אותי
 
מוזר זה רע?

תראה, בעיני החומה זה מין טקס התבגרות כזה, משהו כמו בר מיצווה, רק בלי הפדיחה של לשיר מול החברים שלך, צריך לעבור את זה, זה טוב לזמנו וזה עובר. יש שני סוגים של דברים ניצחים יש את הדברים שאתה שומע ונשארים איתך לנצח, ויש דברים, כמו החומה למשל, שלנצח יהיו להם מאזינים, כל עוד יש בני נוער בעולם וכל עוד העולם דפוק (שני דברים שיהיו לנצח), תמיד יהיו מאזינים לחומה של פינק פלוייד ותמיד יהיו ילדים עם חולצות של החומה ונערות צעירות שיצרו pink floyd the wall בשער של מחברת ספרות שלהם במקום להקשיב למורה. זה מאוד טוב לזמן מאוד מסויים בחיים ומתאים להמון אנשים באופן הזה, אז בסך הכל, בכל זאת יש בה (בחומה) משהו ניצחי.
 

HelterSkelter1

New member
מקבל

אני לא מת על האלבום, והסרט נחמד בעיני, אבל לא לקחתי אותו קשה כל כך, הוא סתם בתור משהו שפינק פלויד עשו, ואני אוהב. אני במיוחד אוהב את האנימציות בסרט שהם מדהימות, לא פחות. כל דבר הוא בר חלוף, כמובן. אבל זה ששמעת (ראית את הסרט) את החומה בילדותך, עדיין לא אומר שהוא לא רלוונטי, ועדיין לא אומר שאי אפשר להתייחס אליו (בעיקר אל האלבום) מעבר לנוסטלגיה ול"קאלטיות" שלו. ולסיכום, יצא לי שם של איש ווטרס, ואני רק רוצה להבהיר שווטרס הוא גדול, לדעתי, אבל יש המון דברים אחרים שאני אוהב, מלבדו, ואולי יותר. אבל, חשוב לי שאנשים ייתחסו אל האיש (וגם אל אחרים, פשוט הוא הבולט בעניין הזה) כאל עוד כותב ומוסיקאי לגיטימי, ולא כאל מישהו אופנתי שכל מי שרוצה להראות חכם, מתחיל להשמיץ אותו, כאילו אין מחר (כמו שאופנתי להשמיץ את הביטלס למשל). לא חסרות לו מגרעות, אבל צריך להתייחס אליו ואל פינק פלויד, בפרופורציה. זהו
 

rainbow demon

New member
את רוצה להגיד שלא שמעת את החומה?

תתביישי :) רוצי לקנות.. זה אמנם עולה קצת יותר יקר מדיסק רגיל כי מדובר בדיסק כפול, אבל זה שווה את זה. אמנם זה לא וויש יו או אנימלס או דארק סייד אבל זה חובה בהחלט
 

meandmeandme

New member
תקני תקני..

זה בדיוק בגיל שלך ועם ההשקפה שלך שאנשים הכי נכנסים לאלבום הזה. אל תתיחסי לכל מה שנאמר פה ותבואי אליו בראש פתוח. את הוכלת להנות.
 

נימרודל

New member
תודה!

כן אני אלך לקנות. תודה לכם. לגיל שלי? אני לא בטוחה שאני אזדהה כי כן אני בת 13 אבל ומתוסבכת אבל אני לא שונאת את אמא שלי, אין מישהו שמוצץ לי את הדם וכל זה. אבל אני בטוחה שאני אוהב. מוווואה!
 
למעלה