תגידו..... שאלה קצת מביכה

no-a-m

New member
שנות גידול ילדים

ממש לא התכוונתי שיש לי כבר 82 שנים של גידול ילדים, אני מחברת את גילאי כל ילדי, אני אמא של כל אחד ואחד מהם ב100% אני לא מפסיקה להיות אמא של בני בכורי כאר אחיו נולדים,, כך שאני מגדלת כבר 82 שנות ילדים נשמע מעניין, ? לא הוספתי כמובן את שנות הגידול של בן זוגי שזה עוד 33 אז עד מיליוני שנים, עוד מעט אוסיף שנות נכדים,, מאחלת לכולם באהבה
 

_גלית_

New member
אף פעם לא היתה לי בעיה עם

דימוי הגוף שלי, ובמיוחד בהריון הוא היה בשיאו
. אבל היום, חצי שנה אחרי....
, אוי... עברנו תקופה של ארבעה חודשים קשים בעבודה של בן זוגי ואני הייתי בבית המון שעות לבד עם תומר, וגיליתי שכשיש קצת "לחץ", האדם הראשון שאני "מוותרת" עליו - זה אני
... בנוסף לכך יש עוד משהו שקשור להנקה
. אני מאוד נהנית להניק ומתכוונת להמשיך בזה עוד זמן רב, אבל... גיליתי שעצם העובדה שהציצים משמשים לכמה מטרות, זה בהחלט לא קל... אני מרגישה שדרוש לי המון כוח רצון (יותר משהיה נדרש פעם) כדי לקחת את עצמי בידיים, ולשנות בעיקר בראש את המצב.. לזכותו של בן זוגי האהוב
, אני חייבת להגיד שהוא אמנם רואה את השינויים שחלו בי (כמו למשל איזה 8 קילו שנשארו עלי מאז הלידה..), אבל לשמחתי, הוא פשוט אוהב את איך שאני נראית בשלבים השונים של חיי, והוא מקפיד להגיד זאת כל פעם
! איכשהו, נדמה לי שזה הולך להשתנות עכשיו, ברגע שיהיה לי יותר זמן לעצמי למרות שלפעמים אני ממש צריכה להכריח את עצמי. נראה לי שזה מספיק חשוב להתאמץ בעניין...
 
אותו הדבר אצלנו...

גם אני פחות מקפידה, גם בעלי מתוק... מחכה ליום שזה ישנה לי, ואז הכל ישתנה...
 

anat30g

New member
זה קורה לכולן... חוץ מלפנינה רוזנבל

זה קורה לכולן... רווקות ונשואות, אמהות ושלא ילדו... באיזשהו שלב בחיים נמאס מהג´יפה שעל הפנים (איפור), נמאס למרוט ולצבוע... וכבר לא שים אודם שיורדים לזרוק את הזבל. מישהי אמרה לי שזה עובר - זה עייפות החומר - ושבאיזשהו שלב אוגרים שוב כוחות וחוזרים לעצמינו... אני כבר אמא 8 שנים... זה עוד לא קרה לי. יש לי חברה בגילי (31 - הנה אתם יודעים) רווקה בלי ילדים שעוברת בדיוק מה שעובר על כולם... אז זה לא רק קורה לנשים נשואות ואמהות (אולי זה קורה בשלב מסויים גם לגברים???) ענת
 
אני מאוד מקפידה...

מאןד חשובה לי ההופעה ודימוי הגוף, לאחר הלידה הראשונה כל הקילוגרמים נשרו לבד, מכל הלחץ של ילד/עבודה/לימודים/הנקה/שאיבה. לאחר הלידה השניה, ידעתי שצפויה לי נסיעה לארץ כשיובל היה בן 3 חודשים, ורציתי להראות טוב, לכן התעמלתי (הליכה על ההליכון), ועשיתי תרגילים לחיזוק שרירי הבטן והישבן, גם אם זה היה לפעמים על חשבון שעות השינה היקרות. ואכן השלתי המון קילוגרים עודפים ונראיתי נהדר כשהגעתי ארצה. בקשר לבגדים, לאיפור וטיפוח, אני פחות קונה לעצמי, אבל תמיד כשאני יוצאת מהבית, מתאפרת איפור מינימלי, שגורם לי להראות טוב יותר, גם כשאני רק מביאה את הילד מהגן אף פעם לא אגיע עם טרנינג ובלי איפור, כי אז אני מרגישה רע עם עצמי. כשאני כל היום בבית אני מלכת הג´יפות- עם קוקו פרוע וטרנינג ישן, אבל גם זה כיף לפעמים - לא?
 
חבל, נירית

האמהות היא לא הכל בחיים - והשאר דורש מידה מסויימת של תחושה טובה עם עצמינו ושל ייצוגיות (בין אם מדובר בקריירה או באהבה). טוב שאת מודעת לעניין וכדאי לפעמים להתחיל לדאוג לעצמינו בבחינת fake it until you make it למרות העייפות וההתכנסות לתוך הבית פנימה.
 

zimes

New member
חנה, אני חולקת עלייך

נתחיל מבמה אני מסכימה - אם מישהי רוצה להתלבש, להתאפר... ולא מוצאת לזה זמן, או מרגישה מסר מהסביבה של "מה את מתאפרת? את אמא", ובגלל זה היא מוותרת ונשארת בטרנינג - כל מילה שלך אמת. אבל אני, אף פעם לא התאפרתי (חוץ מלחתונה שלי, נו...), בגדים אף פעם לא היו מה שעושה לי את זה, רוצה שיהיה לי נוח כשאני מיניקה (בכל מיני פוזות ביזאריות), רוצה שלא יהיה אכפת לי על מה יורדים כתמי נזלת ואוכל של הילדים, לא רואה שום קונספירציה נגדי בלהראות כמו שנירית מתארת. אני לא רואה למה אני צריכה להקיע זמן בלהתלבש כשאני נשארת בבית. אני בטוחה שילדי אוהבים אותי גם כך (בינינו - מה שהם מכירים הכי טוב זה אותי לפני המקלחת), מה שהם הכי צריכים ממני זה חיבוק (ואין לי מספיק לכולם).
 

mom&shaked

New member
ברור שמה שהם הכי צריכים זה ../images/Emo24.gif

אני לא חושבת שמישהו כאן חושב אחרת. בסופו של דבר זה עניין של אופי, אף אחד לא אמר כאן שצריך להשתנות למשהו אחר או למישהו אחר, הכוונה הייתה שנשים לא יזניחו את עצמן בגלל שהן אמהות.הכי חשוב ההרגשה האישית, אם טוב לך ואת מרגישה נפלא בלי להתלבש ולהתאפר זה הכי חשוב, אבל אם את מרגישה שבגלל שהפכת להיות אמא את מזניחה את עצמך זה חבל מאוד
 

mom&shaked

New member
לפי דעתי מראה חיצוני חשוב ../images/Emo68.gif

טוב אז ברור שאני לא מתלבשת ומתאפרת באותה רמה וסטייל שהתלבשתי והתאפרתי בגיל שמונה עשרה.... בעיקר בגלל שכבר אין לי את אותו גוף לצערי
בכל זאת אני די מקפידה על המראה שלי וגם קונה לעצמי, לבעלי ולשקד בגדים בלי סוף (ממחלת הקניות עוד לא נגמלתי ולא נראה לי שאי פעם אגמל ). חשוב לי איך אני נראת וגם כשאני לוקחת ומחזירה את שקד מהגן אני מתלבשת ומקפידה לשים לפחות אודם (זה גורם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי) אני לא מהאמהות שבאות לאסוף את ילדיהם בטרנינג ונעלי בית, גם את שקד לעולם לא אשלח לגן בבגדי בית, אני די מקפידה על הלבוש שלו, שלי ושל בעלי. כשאני נמצאת בבית אני פחות מקפידה על לבוש, אם כי לפעמים אני מפנקת את עצמי וקונה בגדי בית לא רעים. אני חושבת שחבל מאוד להיות לא מטופחת ולהראות כמו סמרטוט וחשוב מאוד לשמור על מראה טוב, אצלי לפחות זה עוזר להרגשה
 

ayeletba

New member
הי נירית

יכול להיות שזה באמת קשור לזה שאת עוד בבית כי כשתצאי לעבודה מיד יבוא גם החשק להתאפר ולהתלבש. לגבי שערות וכו´.. מודה שבחורף גם אני מתעצלת..וחוצמזה אני מתעצלת לעשות דיאטה ואני בעודף של 8 ק"ג מהמשקל הרצוי שלי לפני הלידות. אוףף.
 

דיאנה1

New member
אני מודה שלא קראתי את כל הדיון ההוא

אבל האם הבהילות הזו לחזור למידות של לפני ההריון, כביכול להכחיש אותו, להתלבש יפה, להתאפר, היא לא איזושהי השלמה עם הציפיות של החברה מהנשים להשקעה בחיצוניות שלהם, ציפיות שלא קיימות באותה מידה מגברים ומבטאות את הגישה השונה של החברה לגברים ולנשים, או במילים אחרות את השוביניסטיות שלה? נראה כי מצפים מהנשים ללדת ילדים ומצד שני להראות כאילו מעולם לא עשו זאת. אין כאן ביקורת על נשים שעושות זאת, נהפוך הוא, הערכה בלבד, ואני מסכימה עם כל מי שאמרה שבסופו של דבר הכל נקבע על ידי הרגשתה של האשה, אם היא מרגישה שהיא מוזנחת ורע לה עם זה היא צריכה להשקיע ולטפח את עצמה, ואם טוב לה להשקיע פחות בחיצוניות שלה בתקופה הזו אז היא לא צריכה להכריח את עצמה לעשות את זה. עם זאת, הקריאה להשקיע בסממנים החיצוניים לפי ציפיות החברה בלי קשר להרגשה האישית נראית לי מנוגדת לפמיניזם.
 
כשתחזרי לעבודה ...

ניריתי של יותם שלום, רציתי לומר לך שזה רק בגלל שאת עוד בבית, כשתחזרי לעבודה גם החשק להראות במיטבך כלומר איפור וכו´ יחזור. תאמיני לי שבעלך לא מסכן עשית לו את הדבר הכי מוצלח בעולם את יותם. ביי
 

מיכל153

New member
גם אצלי כשחזרתי לעבודה זה השתנה,

אבל אחרי כמה זמן יש בעיות אחרות ששמות אותנו במקום אחרון. צריל לזכור לא לשכוח את עצמינו!!! ואת זה אני צריכה גם לזכור. ביי מיכל153
 
אני דווקא הקפדתי על איך אני נראית

מההתחלה לאחר הלידה. ובטח שהיום שאני עובדת שוב, אני מקפידה להתלבש ולהתאפר לגבי קניות- המצב אפילו החמיר אצלי אחרי הלידה, אני קונה לעצמי ולשירה בכל הזדמנות
 

anat30g

New member
ניריתי - עייפות החומר

במהלך השבת חשבתי על השאלה שלך... אני חושבת שהתשובה היא עייפות החומר. אנחנו פשוט עייפות כל כך מ"הכל" שאין כוח ל"התאמץ" בשביל "שטויות"... ואני שמה הכל המרחאות... כי זה לא שטויות ולא מאמץ... כל יום אנחנו עושות דברים הרבה יותר קשים מלשים אודם ולהתלבש... וכשאמרתי שאני רואה את זה גם אצל לא אמהות ולא נשואות... זה בגלל שגם אצל אחרים יש עייפות החומר - רק שאצל אמהות השחיקה יותר גבוהה.
 
למעלה