תהיות על מצב ההתעמלות בארץ, ולא מבחינת רמה

[נעממהה]

תהיות על מצב ההתעמלות בארץ, ולא מבחינת רמה

עלו בי תהיות מסויימות בעקבות הדיון שהיה כאן על אליפות נדיה קומנצ'י הבינלאומית. ראיתי את הסרטון של יובל שמוחה מהאליפות המדוברת- יובל נפלה שם פעמיים מהקורה. פתאום חשבתי, שהרבה מהתרגילים שראיתי של מתעמלות ישראליות על קורה בתחרויות בחו"ל לא היו טובים מבחינת הביצוע,עם הרבה מעידות (wobbles) והסתיימו פעמים רבות בנפילה. המצב של ההתעמלות הישראלית לא בשמים, אנחנו יודעים את זה, וחוץ מאלכס שטילוב (המלך!) אין הרבה נחת. אבל השאלה שלי היא לא על הרמה או ההשגים של המתעמלות שלנו, אלא על המוכנות המנטלית שלהם ודרך הביצוע. אפשר לעשות תרגילים שהם לא ברמה הכי גבוהה ועדיין לעשות אותם בצורה טובה. בשיטת הניקוד החדשה אפשר לראות זאת בבירור, מהו ה Execution score שמקבלות המתעמלות שלנו? תרגיל יכול להיות מרשים גם בזכות הכוריאוגרפיה שלו והזרימה שלו אבל בכל התרגילים שראיתי של מתעמלות ישראליות בשנים האחרונות, לא הייתה זרימה או איזושהי כוריאוגרפיה יפה ומרשימה. נראה כאילו ההתעמלות הישראלית פוחדת מהקורה. אולי הם לא מוכנות מנטלית? אני לא יודעת... גם בסרטון של יובל וגם במכביה, הרבה מהמתעמלות הישראליות ירדו באותה ירידה- בורג לפנים. אני היחידה שחושבת שזו ירידה "לא יפה במיוחד" ? (במילים עדינות, כן?) אני לא שופטת אף אחד. מן הסתם אני גם מגזימה וזו איזושהי תחושה רגעית כזו, אבל מעניין אותי מה דעתכם בעניין...

 

[נועה חורש]

תהיות מעניינות

העלית מס' תהיות מעניינות וחשובות לעין ערוך. קשה מאוד לשפוט את ההכנה של המתעמלות או את שורשי הבעיות שמובילות אותן ליפול מהקורה, מאחר ואיננו יודעים בדיוק אילו אימונים הן עברו, אילו הכנות מנטליות וגופניות הן קיבלו ועוד. יכולות להיות סיבות שונות ומגוונות למצב שציינת. אולי מחסור במתקנים, בהשתלמויות בינ"ל, בתחרויות ובמפגשים בין קבוצות, ניהול לקוי וכהכנה וכהנה. כנ"ל לגבי הכורואגרפיה ובחירת התרגילים: אינני יודעת מהם שיקולי הדעת שהופעלו בהרכבת התרגילים. יכול להיות שבוצעה עבודה מקצועית ובכל זאת משהו השתבש, לא ניתן להצביע על האשם הודאי. במקרה כזה, לא בוחנים רק את התוצאה הסופית, או את השורה התחתונה, אלא יש לבדוק את כל התהליך. לצערי אנחנו לא יכולים לעשות כן, והשאלות והתהיות עדין נותרות בעינן ללא תשובה.

 

[אפרת 314]

בתור אמא למתעמלת

ובתור חובבת הענף, אני יכולה להגיד שבאמת אפשר לראות שהרמה בארץ היא לא מאוד גבוהה. לי יותר צרם העיניין שהבנות הכי טובות שלנו הן ברמה בינונית מאוד ביחס לבנות גילן בעולם. הכוריאוגרפיה שלהן גם בקורה וגם על הקרקע לא יפה ולא זורמת לדעתי, ויותר מזה, אם תשימי לב היא כמעט זהה בתרגילי הקרקע. בעבר נהנתי יותר להסתכל על התרגילים של המתעמלות שלנו, הכוריאוגרפיה היתה יותר מושקעת...חבל. אני לא יודעת לגבי ההכנה המנטלית שלהן, אל תשכחי שהן לא נוסעות הרבה להתחרות בחו"ל ואולי זאת הסיבה שהן מתרגשות מדי בזמן התחרות...גם בילדותי התחרתה ישראלית באולימפיאדה ואופס...נפלה לא פעם אחת מהקורה, אלא שתיים והיו המון כותרות בעיתונים על זה. בדפדוף בפורום כבר ראיתי שנכתב בעבר על הרמה הנחותה של הביצועים בתרגילים וענתה על זה מישהי שמבינה שזה בגלל שהדרישות הן כל כך גבוהות והתרגיל עונה על הדרישות האלה. ואני כן בוחרת להאמין שביום מין הימים עוד תהיה לנו מתעמלת בקנה מידה עולמי.

 

[אמא לה3]

הדבר שלי הכי מפריע

זה שבאמת כל התרגילים של המתעמלות הבכירות שלנו הם ממש זהים גם בקרקע, גם בקורה וגם במקבילים. יכול להיות שהרמה של התרגילים בהתאם לחוקה החדשה היא טובה (אני לא כל כך שולטת בחוקה היום), אבל מבחינת הכריאוגרפיה, התרגילים לדעתי, נטולי...נטולי מעוף ונטולי יצירתיות. האם דומה רוני ביכולותיה להדס או לנעמה (בזמנו)? לדעתי יש חשיבות בהבאת ה"עצמי" האישי של כל מתעמלת בתרגיל הקרקע שלה ולא לשיחזור מדוייק אחת של השנייה. מבחינת המוכנות המנטלית, אין לי באמת מושג על דרכי ההכנה המנטלית שעוברות המתעמלות לפני תחרות, אני מניחה שהן כן עוברות הכנה מסויימת אבל שוב, צריך לזכור שאין להן ניסיון בינלאומי כמעט בכלל ביחס למתעמלות בדרגתן בעולם ויש לזה משקל גבוה מאד כשהן מגיעות להתחרות בעולם.

 

[קלי000]

איפה אפשר למצוא את התרגיל של יובל?

איפה אפשר למצוא את התרגיל של יובל כדי לראות? תודה

 

[אמא לה3]

בשרשור של "אליפות נדיה קומנצ'י"

 

[Tammie]

אני בהחלט מסכימה

בתרגילים של מתעמלות בארץ חסר מנוף. בתור מישהי שאף פעם לא התעמלה או אימנה בתחרותי אני לא יכולה להגיד שאני מבינה את התהליך שעוברות מתעמלות בדרך לתחרות. אבל כבר הרבה שנים אני עוקבת אחרי תחרויות התעמלות בעולם ובישראל משהו פשוט חסר. התרגילים בארץ לא מלהיבים אותי כמו תרגילים של מתעמלות בעולם. הרבה זמן לא צפיתי בתרגיל ואמרתי "וואוו" זה אלמנט מיוחד שאני לא מכירה, או זו תנועה ממש יפה. בתרגילי קורה למשל, התנועות הקטנות הן אלו שעושות את היופי שבתרגיל ויש שם מקום ענקי לגיוון וייחוד אבל בארץ פשוט לא רואים את זה. בקשר לתרגיל של יובל- היא באמת נראית לא בטוחה בעצמה. אפילו התרגילים שהיא הצליחה היא לא ביצעה יפה. והיו לה המון טעויות קטנות. שוב, אני לא יודעת איזה הכנה היא עברה, אבל ברור מאוד שהיא התרגשה מאוד וזה השפיע על הביצועים שלה. מצד שני, לא ראיתי אותה מתאמנת על התרגיל באולם שלה, יכול להיות שיחסית אליה הטעויות באלמנטים שהיא הצליחה היו צפויות.

 

[chuch1]

חייבת להוסיף

אם אני הייתי המתעמלת יובל- הייתי נפגעת מהדברים... נכון שאין פה אצבע מאשימה ישירות עליה אבל יש הרבה האשמות וכן יש פה סוג של משפט שדה שהמתעמלת עוברת, וממי? מאיתנו- קולגות למקצוע ... עכשיו יש לי יותר אומץ להגיד את מה שאני באמת חושבת: תמיד טענתי שהענף הזה הוא ענף של אנשים "עם אף למעלה" (במילים עדינות, כן?)- נכון, אני גם חלק מהענף אבל ההרגשה של ההתנשאות תמיד ליוותה אותי גם בתחרויות ,גם בקורסים שעברתי ובכלל... החינוך שמתעמלות מקבלות בימינו הוא חינוך לקוי, איפה הערך העליון של להיות בן אדם? של לכבד אדם ורעיהו? של לפרגן לחברה שלך שהצליחה אלמנט ולא לשבת עם פרצוף חמוץ ולקנא ברשעות? הכל מתגמד לטובת הבאת מדליה או הצלחת אלמנט נורא קשה. אני לא אוהבת את הדרך הזו- אם רוצים למתוח ביקורת על רמת ההתעמלות הנמוכה שיש לנו בארץ- בבקשה,בי מיי גסט! אני בעצמי חושבת שיש עוד המון לאן לשאוף ולהשתפר אבל אין שום צורך להזכיר שמות ספציפיים של אף מתעמלת ואף מאמנת בייחוד שזה לא במוד של פירגון. אני באמת מאמינה שזה לא הוגן ושזה לא צודק וכמו שבפורום כל אחת יכולה להישאר אנונימית ולהגן על שמה, כך אנחנו צריכות לדאוג שאף אחת שלא מעורבת פה ולא בוחרת עצמאית להחשף- לא תחשף. אנחנו יודעים לפרגן רק למי שמצליח להביא מדליה או תואר, אבל למי שהגיע לאליפות וייצג אותנו- אנחנו לא יודעים לפרגן ולזרוק מילה טובה- ישראלים טיפוסיים, חבל לי ועצוב לי . כשנכנסתי לפורום רציתי להאמין שהסטיגמה שהייתה לי על הענף ועל המעורבים בענף הייתה שגויה-אבל התחוור לי אחרת, שצדקתי לאורך כל הדרך...הצביעות חוגגת. אני לא מתכוונת לפגוע באף אחת אישית, זו ממש לא כוונתי, רק חשוב לי להבהיר שיש גם צד שני שקורא את התגובות ואת ההודעות שלנו וכדאי לחשוב עליו.בין אם אלו אמהות למתעמלות עתיד שלנו , מתעמלות בעצמן או סתם אנשים פשוטים מן השורה. למאמנות שביננו- תחרותיות או עממיות: קודם כל, חשוב שמתעמלות ומתעמלים יאהבו את המקצוע ויאהבו את הדרך שלנו ואפילו יעריצו אותה וירצו להיות בדיוק כמונו,אח"כ הן יטפסו ויטפסו ויגיעו לפסגה(כל אחת ואחד לפסגתו שלו). רק לפרוטוקול: אצלי באימונים- כשאחת הבנות מצליחה לבצע אלמנט- שאר הקבוצה מוחאת כפיים- לא אני, לא המאמנת השנייה-אלא המתעמלות האחרות.

 

[אמא לה3]

שלום צ'וצ'

בהרבה ממה שכתבת את צודקת.. אבל... יש כאן שני דברים, ראשית, אף אחד כאן לא "לא פירגנה" לנועם, נועם נערה מקסימה ומתעמלת טובה. הביקורת היחידה שיש כאן זה על הכנה מנטלית כזו או אחרת שעוברות/לא עוברות מתעמלות בארץ. לא תמיד הדבר תלוי במתעמלת או במאמנות, הרבה פעמים זה בהתנהלות האיגוד או התנהלות בירוקרטית, אבל תמיד זה בגלל כסף. לו היינו איגוד מצליח ומרוויח (יה רייט), אז אולי היינו יכולים לשלוח את המתעמלות שלנו ליותר תחרויות בינ"ל שיצברו ניסיון רב, כמו כל בנות גילן/רמתן בעולם ואז אולי הן היו מצליחות הרבה יותר. הדבר השני, מבחינת פירגון (גם אצלי באימון, הבנות מוחאות כפיים אחת לשנייה (אני לא אגיד שאין קינאה לעיתים בין הבנות) אבל מתמודדים עם זה.... נכון שאין בארץ, בהתעמלות התחרותית, עודף פירגון, אבל אני מאוד רוצה שזה ישתנה, הדבר האידיאלי הוא מבחינתנו שיהיו כמה שיותר מתעמלות לכמה שיותר מאמנים כדי שכן תהיה תחרות בריאה שתקדם ותפתח את הענף. אם היו יותר מעודדים מאמנים להשקיע בתחרותי - אולי זה כן היה.

 

[Tammie]

זה מאוד נכון מה שאת אומרת

והכוונה ממש לא הייתה לפגוע. אני מאוד שמחה ומפרגנת לשלושת הבנות שנסעו לתחרות, שלושתן מתעמלות מקסימות ומוכשרות ואני מאחלת להן רק הצלחה. הדיון פה מבחינתי הוא יותר משהו כמו בדק בית. לנסות להבין יותר לעומק למה המתעמלות שלנו לא מגיעות לרמה גבוהה בעולם. נכון, אמרנו דברים על הביצוע של יובל, אבל שימי לב שרוב הביקורת לא הייתה מופנת דווקא אליה אלא לכוריאוגרפיה ולאופי התרגילים עצמם. בנוסף, כשמתעמלת או מאמנת בוחרות בענף תחרותי הן צריכות לדעת שידברו עליהן, ולא תמיד יגידו דברים טובים. כמה ביקורת מתעמלות ברמה עולמית מקבלות? צריך לחלק מחמאות כשהן מגיעות, ומה לעשות לפעמים גם יש ביקורת, במיוחד בספורט כמו התעמלות שכל דבר נשפט בשבע עיניים כחלק מהספורט עצמו.

 

[Tammie]

ועוד משהו

גם אצלנו בקבוצה כשמתעמלת או זוג מצליח אלמנט חדש מוחאים להן כפאיים. אני מאוד בעד, אני חושבת שזה הרגל מקסים. מצד שני, אני בתור מאמנת צריכה להגיד למתעמלת איך היא ביצעה את האלמנט. כמובן שתמיד אני אברך אותה אבל אחר כך אני גם אתן לה פידבק, בין אם טוב ובין אם לאו.

 

[נעממהה]

הצטערתי לקרוא

האמת, היה לי קשה וכואב לקרוא את התגובה שלך.... לא התכוונתי לפגוע באף אחד, או לבקר ברשעות, ממש לא!!!! עלו בי תהיות ולא ידעתי אם הם נכונות או שרק אני מרגישה ככה. יכול להיות שלא הייתי צריכה להזכיר את השם של יובל, אבל באמת שלא הזכרתי אותה כדי להגיד - "תראו, התרגיל שלה ממש לא טוב...", או משהו כזה. זה היה התרגיל שעורר אצלי את הנושא, ורציתי לחלוק איתכם את הגיגי ולהסביר מאיפה זה הגיע. לא ביקרתי אותה או את מאמניה אלא העליתי נושא לדיון על ההתעמלות בארץ בכלל... תראי, בכותרת של מה שכתבתי כתוב "תהיות". כן, לא משפט שדה ולא ביקורת... זה הגיע מתום לב מוחלט! לא שלחנו חיצי האשמה כלפי אף אחד, רק העלנו את הנושא וניסינו למצוא סיבות למצב... אמרת שהתעמלות זה ספורט עם "האף למעלה". ברור שיש אנשים כאלה בספורט, גם אני נתקלתי בהם, אבל מה שנכתב פה ממש לא הגיע ממקום כזה- מי אני שאגיד דברים כאלה, באף מורם, על מתעמלת או מאמנת מסויימת שאני לא מגיעה לקרסוליה?? זה הגיע מתוך מקום אחר לחלוטין!! מפרגן, אוהב,תומך, אך גם מתבונן. בכלל, אני חושבת שלא כולם כאלה, "צבועים" עם האף למעלה, כמו שכתבת. אני לא חושבת שהחינוך שרוב המתעמלות מקבלות הוא חינוך לצרות עין. כשצריך לפרגן, אין לנו בעיה לעשות את זה! ובשמחה! אצלנו תמיד מעודדים ותומכים כשמישיהי מצליחה אלמנט חדש, גם אם זה "רק" רגל רגל לאחור... לפעמים כולם מוחאים כפיים ומעודדים בשביל לעזור למישהו לעשות אלמנט. גם בפורום זה ככה, יש פירגון ותמיכה, ככה אני מרגישה לפחות. שימי לב שכשפתחו דיון על אליפות נדיה קומנצ'י הבין לאומית, כולם איחלו בהצלחה והתרגשו שיש יצוג ישראלי בתחרות בינלאומית, לא משנה כמה יצליחו או לא בסופו של דבר. התוצאות של המתעמלות שלנו זה לא מה שיגרום לנו לפרגן להם או לא, לאהוב אותם או לא... אבל כשיש מקומות שבהם אפשר להשתפר, מותר להצביע עליהם וכמו שאמרת, לשאוף למעלה. אני מקווה שאפשר לשנות את הרושם שקיבלת ולהצליח להחזיר אותו בחזרה. ועוד דבר, כתבת ש"הכל מתגמד לטובת הבאת מדליה או הצלחת אלמנט נורא קשה", אבל הדיון היה יותר על הביצוע, הזרימה הכוריאוגרפיה, המוכנות, ולא על הכשלונות וההשגים בלבד. זה אולי הוכחה שלא הייתה כאן ביקורת וחוסר פירגון בגלל השגים ותארים... אני מתנצלת אם מישהו נפגע !!!!! זו באמת באמת באמת לא הייתה הכוונה!!! אני מקבלת את הביקורת שצריך יותר לשים לב למה שכותבים, לכתוב יותר בעדינות כשיש ביקורת ולחשוב על הצד השני. שוב, יכול להיות שזו הייתה טעות להזכיר שמות ספציפים ושאולי הדברים היו צריכים להיכתב ביותר עדינות, אבל אני מקווה שעכשיו הכוונה והמקום ממנו נכתבו הדברים מובנים יותר. פורים שמח!!

 

[אמא לה3]

נעממהה יקרה

קראתי שוב את הדיון, לראות שמה לא הבנתי היטב או שאולי קראתי לא נכון, אבל את צודקת, אין בדיון שום ביקורת על מתעמלת זו או אחרת, גם אני בתגובתי וגם תמי ונועה התייחסנו לביקורת על התרגיל עצמו ולא על המתעמלת/מאמנת. (הרי אם מישהו מחפש הוא ימצא פגם בכל מאמן באשר הוא). לדעתי גם אם יובל או מי ממכריה יקראו את השרשור, אני מניחה שהם לא יעלבו, שוב, חלילה אין פה ביקורת על המתעמלת הנהדרת הזו שמשקיעה ימים ושעות באימונים מפרכים.

 

[נועה חורש]

יש פה קצת הגזמה

ואולי גם יציאה מפרופורציות. אף אחד לא עשה משפט שדה למתעמלת ואף אחד לא האשים אותה. יתר על כן, מעולם לא שמעתי מישהו שאומר שהבעיה של ההתעמלות בישראל היא המתעמלות. אני חושבת שיש קונצנזוס על כך שהמתעמלות שלנו מוכשרות ומדהימות. אני לא מבינה למה את טוענת שהמתעמלות מקבלות חינוך לקוי ללא ערך של להיות בני אדם. המתעמלות שלנו יודעות להיות בני אדם והן מחונכות היטב. כמו-כן, לא יודעת מאיפה הבאת את המתעמלת שיושבת בפרצוף חמוץ ומקנאה ברשעות. זאת איננה תופעה נפוצה בכלל, בייחוד לא בישראל. האזכור של שם המתעמלת בהקשר השלילי של ההודעה אינו רלבנטי לתוכן ההודעה עצמה. תאמיני לי שאני גם כן רגשה לנושא הזה, ואם מישהו היה כותב בפורום הודעה כגון המתעמלת X היא מתעמלת עלובה, הייתי מוחקת מיד את ההודעה ואולי אפילו חוסמת את הגולש. ואילו כאן, הקשר בין שם המתעמלת לסוגייה הנידונה נוצר סובייקטיבית אצלך. כמו-כן, אני מסכימה עם תמי, שמתעמלות הדרגה הלאומית של המדינה שלנו, הן סוג של סלבריטי, כלומר לא ממש אנונימיות, בטח לא בקהילה שלנו. יחד עם זאת, אין שום סיבה שהן תיפגענה, בטח שלא מקולגות כמונו או מאחרים. ובכלל, למה אם מישהו מותח ביקורת על משהו/מישהו אחר זה אומר שהוא מתנשא מעליו ומרים את האף?? נהפוך הוא, לפעמים זה שמעביר ביקורת מעמיד את עצמו באור שלילי ונחות! ביקורת כשלעצמה, הנה לגיטימית במדינה שלנו, בהתעמלות וגם בפורום הזה, ויש לקבל אותה ולא לסלוד ממנה רק בגלל שהיא ביקורת. כמובן שיש דרך ויש צורה (הקלישאה הרגילה של כל מי שלא יודע לקבל ביקורת...), וגם פה יש כל מיני דרכים וצורות, תלוי באופי, אולי את או אחרים היו כותבים את הביקורת הזאת אחרת, אבל כמו שזה נכתב אני לא חושבת שזה עבר את הגבול. כשאת רואה הודעה כזאת, שלא מוצאת חן בעינייך, את מוזמנת להגיב עליה ולאמר את דעתך, כפי שעשית. הפורום מקבל את דעתך והשקפתך, ואינו פוסל אותה, כפי שמצפים שאת תקבלי דעות והשקפות שונות משלך מבלי לפסול אותן.

 

[chuch1]

איני

חושבת שפסלתי בצורה חמורה את ההודעה שאינה לרוחי, בסה"כ הגבתי ואמרתי שאיני מוצאת לנכון לנסח בצוורה כזו את ההודעה,, גם אם הכוונה לא הייתה להעביר ביקורת על המתעמלת. אני עדיין מאמינה שהניסוח לא היה נכון: "בקשר לתרגיל של יובל- היא באמת נראית לא בטוחה בעצמה. אפילו התרגילים שהיא הצליחה היא לא ביצעה יפה. והיו לה המון טעויות קטנות. שוב, אני לא יודעת איזה הכנה היא עברה, אבל ברור מאוד שהיא התרגשה מאוד וזה השפיע על הביצועים שלה. מצד שני, לא ראיתי אותה מתאמנת על התרגיל באולם שלה, יכול להיות שיחסית אליה הטעויות באלמנטים שהיא הצליחה היו צפויות" לא אישית נגד תמי, אבל אם אני או הבת שלי (לצורך העניין) היינו קוראות את זה וזה היה עלינו- הייתי נפגעת. נועה, אני מחשיבה את עצמי כאחת שיודעת לקבל ביקורת, אך כשהיא אינה מנוסחת בצורה נעימה ובונה- קשה לי לקבל אות ואני מאמינה שכך כל בן אדם, ההבדל בין ביקורת לבין "קטילה" הוא דק מאוד ולכן הניסוח הוא קריטי. אני כמו כולכן, לא חושבת שהמתעמלות שלנו ברמה נמוכה בכלל, להפך! אני כן חושבת שהענף נמצא במקום נמוך וזה חורה לי בדיוק כמו שזה חורה לכן. לא חושבת שיצאתי מפרופורציות, לא המצאתי שום דבר ולא "הבאתי" שום דבר, סך הכל "שפכתי " לפורום את מה שעל ליבי בעקבות השירשור הנ"ל, כן- יש לנו קבוצות שהבנות יושבות עם פרצוף חמוץ- ראיתי וחוויתי,כן- יש לנו בארץ מתעמלות שלא קיבלו חינוך ראוי מהמאמנות שלהן וגם את זה ראיתי וחוויתי, לא המצאתי פה שום דבר! אני לא התכוונתי להכליל ואני חושבת שמדבריי הקודמים לא ניתן למצא טון מכליל.(אם מישהי נפגעה אישית- אני מתנצלת) סלבריטי או לא- גם הן בנות אדם וגם אם לא "ירדו" עליהן אישית (לדעתך) אני כן רואה פה מקום לחציית קווים ולא, אני לא חושבת שיצאתי מפרופורציות.

 

[אמא לה3]

או קיי

אני מסכימה עם חלק ממה שכתבת, בעיקרון ברמה הכללית, את צודקת, ביקורת יכולה הרבה פעמים להגרר לפסים אישיים ולא נעימים, שוב אני אומרת, הדיון הספיציפי הזה, לא נגרר לפסים האלה, אין ולא היתה שום ביקורת על יובל כמתעמלת. כשאימנתי קב' שיצאה לתחרויות כן נתקלתי בקב' שהבנות התנהגו בצורה לא נעימה כלפי בנות מקב' אחרות, ראיתי מאמנים שמזלזלים בשופטות, יש, זה קיים בכל מקום בכל חברה, לצערי. אני בוחרת שלא להגיע למקומות האלה. אני מאחלת הצלחה רבה לכל המתעמלות בכל הרמות ובעיקר למאמנות שבחרו לאמן התעמלות תחרותית עם כל ההשקעה והטירוף והוויתורים האישיים שמתלווים למיקצוע הזה.

 

[נעממהה]

שאלה...

אני לא יודעת אם זה בסדר לשאול את זה, אם לא, תמיד אפשר להתעלם ... האם האכזבה מהפורום נשארה בעינה? אני שואלת מהתעניינות כנה, כי אני לא חושבת שהוא כזה וחשוב לי לדעת... .

 

[chuch1]

נעמה יקרה

האכזבה הייתה גדולה, לפני יומיים. דברים שקעו, תגובות נוספות נרשמו ואני את החושבים שלי עשיתי. למרות הכל- אנחנו בני אדם ומותר לנו להביע דעה, לי היה חשוב להבהיר כמה החוט דק והכל עניין של ניסוח. לא התכוונתי להלכליל ואני מאמינה שכל השותפות והשותפים לפורום אינם אנשים רעים עם "תחביב" לקטול אחרים. מובן לי שההודעה הראשונית לא הייתה במטרה לחוות דעה אישית על המתעמלת. אני יותר מאשמח להמשיך ולקחת חלק בפורום וגם להביע את דעתי פורים שמיח לכוווולן/ם

 

[משקפיים2]

התעמלות כמסע חינוכי

הבת שלי מתעמלת בהפועל עמק הירדן. האימונים, הדרישות וחוויות ההצלחה והחיזוקים מהקבוצה, כמו גם הרגעים של כאבים גופניים ודמעות, הם דרך להתעצב כבן אדם והספורט האמיתי הוא בחוזק במנטלי. לביתי מאמנות מסורות מאד ומצוינות, שהמפגש איתן מלמד על החיים. לכן אני שמחה שהיא במסגרת של ליגה. הפעילות נעשית עם מיעוט משאבים וחסר בהבנה כמה הספורט תורם לילדים מבחינה חינוכית ורגשית. ילד ספורטאי לא יהיה אלים ולא יתדרדר למקומות לא טובים (בדרך כלל) כי ההצלחה בספורט היא כלי אדיר להעצמה אישית ולבניית דימוי עצמי חיובי. הייתי רוצה שישקיעו במאמנות, שהן תעבורנה השתלמויות ויתפתחו בצד החינוכי רגשי של המקצוע והמפגש עם המתעמלות. צריך להפנות משאבים לפיתוח מיומנויות גם אצל מאמנות ותיקות ולטפח את מוסד המאמנת. מאמנת טובה היא המפתח לכל!

 

[chuch1]

../images/Emo45.gif