תהיו בשוק כשתקראו את זה!!!

הקרע בעם כבר קיים

לא אני יצרתי אותו. אתה צודק בדבר אחד : אני לא רוצה לאחות אותו ולא יכול לאחות אותו. האנשים שיזמו, תיכננו וביצעו את הפשע הנורא של הגירוש אינם אחיי עוד. אמונתם אינה אמונתי, ערכיהם אינם ערכיי, צבאם אינו צבאי ומדינתם איננה מדינתי. אינני יכול עוד להתחבר לסמלים שעד אתמול עוד איחדו אותנו והיום הם מהווים את קו השבר. כאשר חייל , לבוש במדי צה"ל ועליהם דגל המדינה מבצע פשע נורא כמו גירוש יהודים מבתיהם , זה גורם לי לאובדן תחושת ההזדהות והשייכות עם הדגל הזה והמדים הללו. איננו יכולים עוד לחיות עוד תחת אותו דגל, תחת אותה מדינה, אותה מערכת חוקים. איננו יכולים לחיות עוד יחד, מגרשים ומגורשים. איננו אחים עוד. אח אינו מרים יד על אחיו, גם אם קיבל פקודה חוקית מאבא. הגענו לשפל המדרגה לפשיטת רגל לאומית ומוסרית. המדינה הזאת מיצתה את תפקידה ההיסטורי והגיע הזמן להפרד ממנה לשלום.
 
אני מבין את הכאב שלך..

הוא אמיתי. שומעים עד כמה אתה מאוכזב וחסר תקווה.. מה אתה צריך בשביל שהאמונה תחזור בך? מה אתה מבקש בשביל להאמין שוב במדינה מאוחדת?
 
אני לא יודע אם אוכל שוב להאמין

אמור לי אתה - כיצד אוכל לחנך את ילדיי לשרת בצה"ל לאחר שזה הפך לכלי שרת לביצוע פשע? כיצד אוכל להניף בגאון את דגל המדינה על מרפסת ביתי ביום העצמאות לאחר שאותו דגל עצמו התנוסס על מדיהם של האנשים שקרעו ילדים מידי אמהותיהן? מאוחדת? מאוחדת זה רק קופת חולים. אני לא מאמין שהמדינה הזאת תחזור עוד להיות מאוחדת. אולי היא לא תתפרק כמסגרת שלטונית , אבל יש דברים שלא ניתן להשיב לאחור. לאחר שאיש הרים יד על אחיו לא ניתן עוד לבקש סליחה ולהמשיך כאילו לא קרה דבר. נפל דבר בישראל, בין אם זה מוצא חן בעינינו ובין אם לאו. אינני יודע כיצד אפשר להמשיך מכאן יחד . יתרה מזאת - אינני יודע אם אני רוצה בכך. עצוב אבל זאת המציאות.
 
בהחלט עצוב..

אם אתה לא רוצה בכך.. אז בטח שהשינוי לא יבוא ממך! אני שמח שהמדינה שלנו מורכבת מדעות שונות וכולי אמונה, שהקול השפוי יגבר על קול החורבן. להתרכז ולהתמקד בכעס שלך לא יעשה לך טוב.. מתוך אכפתיות אמיתית - נסה למצוא גם קצת חיובי :) מגיע לך, לא? בטוח שלא נמשיך "כאילו לא קרה דבר".. אבל הרגישות והאכפתיות האמיתית היא להתמקד באיך אפשר לשפר.. לא להרוס. איך אפשר לסלוח.. כי משנאה רק חורבן יבוא.
 
אתה אומר שמשנאה יבוא רק חורבן

אבל החורבן כבר בא! הוא כבר כאן! בתוך 5 ימים (!) המשיד והחריב השלטון הישראלי חבל ארץ פורח , מפעל חיים של 30 שנה. אז למה אתה חושב שהחורבן יבוא ממני? והיכן כאן החיובי? היכן נקודת האור ? כל אותם חודשים שלפני הגירוש האמנתי כדבריך שהקול השפוי יגבר על קול החורבן,שמישהו יתעורר ויעצור את האסון הזה בזמן, אך התבדיתי. חורשי הרעה גברו . הרוע ניצח. שום דבר כבר לא יהיה כפי שהיה. צר לי, יש דברים שעליהם אין סליחה ואין כפרה. על דעת עיני שראו את השכול ועמסו זעקות על ליבי השחוח על דעת רחמי שהורוני למחול עד באו ימים שאיימו מלסלוח נדרתי הנדר לזכור את הכל לזכור - ודבר לא לשכוח. דבר לא לשכוח - עד דור עשירי, עד שוך עלבוני, עד כולם, עד כולם, עדי יכלו כל שבט מוסרי קונם אם לריק, יעבור ליל הזעם קונם אם לבוקר אחזור לסורי ומאום לא אלמד גם הפעם. אברהם שלונסקי.
 
אתה מעוניין לשקוע בכאב ובחורבן?

מה דעתך על שמחת תורה ובנייה במקום כאב וחורבן? מה עם הגליל והנגב, הגולן וגוש עציון? האם הם לא מקומות ראויים להתישבות? הכאב והקרע של אנשים מאדמתם ומקהילתם הוא אכן קשה ונורא.. אבל אתה לא משכיל להבין - אנחנו כבר לאחר מעשה. תאמר לי, מה עושים עכשיו? האם הפיתרון מבחינך הוא מלחמת אחים? האם לפרק את המדינה הזאת ליהודה וישראל? אולי בדעתך לטרנספר את כל מי שאינו עולה בקנה מידתך ואמונתך? נ.ב. סלח לי על החלחלה שאני חש כאשר אתה מצרף להודעה שלך שיר על השואה.
 
עם ישראל והעם היהודי הם עם אחד

איננו שני עמים, ולא מכל מה שקשה ניסוגים. אז אולי עם "ישראל", הוא זה שגלה ראשון, ותפיסתו היא אינה התפיסה ה"יהודית". אבל אין זה אומר שזה לא יהיה.... ואנחנו חייבים לעשות את ההשתדלות.
 
מומלץ לקריאה

ותחשבו על זה......
 

One Echoe

New member
איכס.

אתה מראש קובע מלחמה ורוצה אותה? פשוט גועל נפש. "העם שישב בבתי קפה ושמח לאידם " אתה פשוט מגעיל. רק בגלל שאמרת בתי קפה מראה שאתה כולך מושתת על סטראוטיפים. עלק העם הירושלמי והעם התל אביבי... יש פה עם אחד. אל תבלבל לי את הביצים.
 
יש אנשים שלא רוצים לאחות.. לא קרעים

אני בספק אם אתה בכלל מעוניין שיהיה טוב.. יש גם כאלה שאוהבים שהכל שחור וכואב מסביבם. שאוהבים לסבול. אני מצטער שלא ירדתי לגוש קטיף בזמן הפינוי.. אבל לא מצטער על הדמעות הרבות שהוזלתי בזמן צפייה בטלויזייה - או סתם כשחשבתי כמה קשה היה המעשה. אה, גם ישבתי בבית קפה ביום שני השבוע.. אני לא מתנצל על כך. הייתי חייב להיות נוכח בבית הקפה לנוער שאני מנהל (מרשת "הפוך על הפוך") דרך אגב, באותו בית קפה, ישבו חילוניים ודתיים ובכו את ששידרו בטלויזייה. ביחד. בני נוער שהקשיבו אחד לשני, בסבלנות, בדרך ארץ, באכפתיות ובהבנה - הבנה שאם לא נחכים לסלוח ולהמשיך הלאה, לעד נשאר במקום.
 
אנחנו יכולים לסלוח אחד את השני

אבל אלהים לא סולח למי שמחלל שם שמים ברבים. כל האנטישמים בעולם נהנו לראות איך שוטרים יהודים תוקפים יהודים אחרים ומגרשים אותם מהבית. עכשיו הם יהנו לראות יהודים משמידים בתי כנסת ומחללים קברי אנשים שנרצחו על קידוש השם. איך נבוא בדרישה למדינות בעולם למנוע מאנטישמים מלתקוף יהודים, להחריב בתי כנסת, ולחלל קברי יהודים אחרי שהם ראו מראות כאלה?------------->
 

Che guevera

New member
אלמד לסלוח רק לאחר שאגרש את אלה

שגרמו לגירוש הבזוי הזה-מביתם. לסלוח?? ממש לא לשכוח ממש לא לא נסלח ולא נשכח,
 
תסלח רק לאחר שתגרש?

נראה לי שפספסת את המהות האמיתית של הסליחה.. סליחה באה מהלב.. מתוך צעקה מוסרית של אי צדק. ברגע שאתה מדבר על סליחה ומבקש לפגוע, באותו משפט.. ברגע שאתה "מתכנן" מתי לסלוח ובאלו תנאים.. אתה לא באמת מבקש צדק. אתה מבקש להיות צודק. ואלה שני דברים שונים לחלוטין. מכיוון שאתה בוחר להשאר שבויי בעמדה מבוצרת של אגו,לעולם לא תקשיב באמת לצד השני. ובמלחמה, כמו במלחמה - אין מנצחים.
 
למעלה