תהייה:
מדי פעם היא באה לבקר.. קפה.. נישנושים.. שיחת חברות כזו. "מה דפוק אצלי?" היא שואלת.. לא מצליחה ליצור קשר של ממש. לבנות מערכת יחסים שתחיה בה במלאות... הגבר הנכון הופך להיות משהו שלכולן יש ורק היא עוד לא פגשה... ואני כבר עשרים שנה מחכה שהיא תבין שהאושר שלה לא שם, ולא אומרת כלום... לאחרת מהכתה שלנו דווקא אמרתי, מזמן מאד, ההיא לא דיברה איתי שנתיים עד שעיכלה, באה להגיד "תודה" ולבקש שאכיר לה.. את זו שאיתה היא חיה עד היום. אבל, הטלטלות סביב זה עלו לנו בחברות... ששוב לא נדבקה מחדש. ועכשיו הגיל והשנים עשו אותי מעזה פחות... הייתם אומרות משו?