נא, כמו שאמרו, יש ויש.
נכון, ב'תור הזהב של הקומיקס האמריקאי', משמע, בערך משנת 38 (=השנה עליה מסכימים רוב חובבי הקומיקס וההיסטוריוני מאחר וזו השנה בה יצאה החוברת הראשונה של Action Comics, ובה הופיע סופרמן לראשונה) ועד שנות ה50 המוקדמות, יצאו הרבה חוברות קומיקס שהתאפיינו בתפוצה אדירה, ואיכות עלילה, אומנות והדפסה "לא יציבות". (הרבה מזה בהשפעת מגזיני ה-Pulp, אותן חוברות זולות בכריכות צבעוניות, סנסציוניות ומותחות-משהו, המכילות סיפורי מתח/הרפתקאות/מדע-בדיוני/בלשים/מערב פרוע/וכיוצ"ב רעועים לרוב, ומלאים בסקס, אלימות, וכל מה שמוכר). אבל כ"כ הרבה השתנה מאז, שלא לדבר על החרם החצי-רשמי שנעשה בארה"ב על הקומיקסים, לאחר שהתחילו להאשים את הקומיקס בדרדור הנוער האמריקאי, שפגע רבות בתעשייה (Mad הפסיקו לפרסם קומיקס באותה תקופה. Mad בלי קומיקס!). בשנות השישים התחיל לפרוח הקומיקס המחתרתי, עם קומיקסים כמו Fritz the Cat וGothic Blimp Works, והתעשייה התחילה לחזור לגדולתה, ובשנות ה80 קמה לה תנועת הקומיקס העצמאי והאלטרנטיבי, שהביא לנו המון יצירות גאוניות כמו Maus או Johnny the Homicidal Maniac (וגם בארץ התפתחה לה התנועה בצורה נהדרת, עם 'סטיות של פינגווינים', ואנשים כמו אנגלמאיר, אמיתי סנדי, וכמובן, דודו גבע. כיום יש את 'חבורת דימונה' הנהדרת [אז מה אם אני משוחד, אני עדיין חושב שאלו אחלה קומיקסים], 'פלאן בי', 'חבורת A4', 'ספרות זולה' ועוד). ניתן גם למצוא סדרות מעולות בחברות הגדולות, מן הסתם, כמו Fables של חברת בת של DC, למשל. וכמובן שיש גם מציאות בסדרות היותר מפורסמות, כמו סופרמן או ספיידרמן, בחוברות או סאגות הראויות לשבח. לסיכום, זה כמו להגיד שרוב הספרים, או לפחות סדרות הספרים, הם מסחטות כסף חסרות תוכן.