תהיית שפה - ללומדים בחו"ל

[פלפל אנגלי]

תהיית שפה - ללומדים בחו"ל

דיסקליימר - האנגלית שלי מצוינת. באמת, ובלי להצטנע. ולמרות האמור לעיל, למרות החיים כאן ולמרות הלימודים כאן, חסר לי הערך הנוסף שיש בשפה שהיא שפת אם. בעברית אני יכולה לעבור בין רבדים שונים של השפה, להשתמש במילים ולהפעיל אותן כרצוני. באנגלית - זה הולך לאט יותר, קשה יותר, ולפעמים מחייב השענות על תזאורוסים. מאחר והתחום שבו אני עוסקת קשור קשר הדוק לשפה, והכתיבה היא רחבה ועמוקה יותר מ(נניח) מדעי החיים, זרימה קלילה ונינוחה של כתיבה היא לא ממש בלקסיקון. וזה מביא לי את הג'ננה. נמאס לי להשתמש באותם משפטים שכבר שחקתי עד דק, נמאס לי שעולם המושגים, הדימויים והגמישות התחבירית שלי מוגבל. אני מוצאת את עצמי יושבת ומנסחת מחדש משפטים כדי שיזרמו באופן חלק יותר, מחפשת מקבילות לשוניות ומבזבזת על זה זמן יקר. איך אתם מתגברים על הקושי הזה?

 

[פלפל אנגלי]

נכון שזה מתאים ל"לומדים בחו"ל" אבל פה מרגיש

יותר "בבית"

 

[mummy]

מחכה לשמוע תשובות חכמות ומחכימות

זה נושא שמטריד אותי מאד. את הדוקטורט כתבתי בעברית אבל עכשיו מאמרים חייבת באנגלית. מהניסיון המועט שהתנסיתי בו עד עכשיו מדובר בסיוט נוראי בדיוק בגלל הפער הזה, והתחושה שאני לא מצליחה לבטא את עצמי כמו שהייתי רוצה. מסתובבות ברשת כל מיני תוכנות שמתיימרות להציע פתרון לכתיבה כזו (נדמה לי שאחת כזו היא whitesmoke או משהו כזה?). אני תוהה באמת אם זה עוזר - אולי יש כאן מישהו שהתנסה בהן. נראה לי בילט אין שהכתיבה בשפה שהיא לא שפת אם תקח הרבה יותר זמן באופן משמעותי ותהיה כרוכה בתסכול עמוק - אלא כמובן אחרי הרבה תרגול והתנסות, שאז אני מניחה שזה קצת משתנה. אפשרות אחרת שראיתי מסביבי אנשים שמשתמשים בה היא מראש לנסח את הדברים בלי יומרות להצטיין ולהבריק בכתיבה, ואז לתת לעריכה מקצועית - אבל זה כמובן עולה הרבה כסף ולא תמיד אפשרי.

 

[MissScotland2004]

תקראי כמה מאמרים באנגלית

שדומים יחסית למה שאת עושה. תשאבי משם רעיונות לאיך מנסחים דברים בתחום, קצת אוצר מילים רלוונטי וכו'. אני מציעה להתחיל כמה שיותר מוקדם, לאט לאט, ולשפר ניסוחים עם הזמן. במקום עריכה מקצועית אני הייתי פונה לחבר או קולגה (רצוי באקדמיה) שיכול לעשות לזה proof-reading ואולי אפילו לעבוד על העריכה יחד איתך. מה שכן, צריך להמאמר יהיה ברמה הכי גבוהה שיש. לא לזלזל, לשפה יש השפעה גדולה על סיכויי הקבלה לפירסום. בגדול, ככל שתכתבי יותר כך גם תשתפרי. זו כתיבה מסויימת מאד וזה פשוט עניין של הרגל ונסיון.

 

[22ק ו ס ם]

אל תשתמשי בתוכנות

אין ספק שזה מאוד קשה במיוחד כשעושים את זה ממדינה שאינה דוברת את השפה. הדרך הכי טובה היא פשוט לכתוב ישר באנגלית. לתרגם מאמר מעברית לאנגלית זה מסע מפרך כי הוא קוטע את חוט המחשבה שלך. לא חייבים לתת את המאמר לעורכים מקצועיים. אני מניח שיש לך מנחים שמנוסים באנגלית שיוכלו לתת לך עיצות, כמו גם סתם אנשים שאת מכירה שדוברים אנגלית מצוינת. אל תשכחי גם שכשמאמר מתקבל לכתב עת הוא עובר עריכה לשונית אם צריך, ויש מגיה שזה כל תפקידו. רצוי מאוד להימנע משגיאות כתיב, אבל עורכים בכתבי עת מודעים לזה שלא כל הכותבים שולטים באנגלית ברמה אבסולוטית.

 

[d a p h n a]

הממ...

אני דוברת אנגלית כשפת אם אז קצת קשה לי לעזור עם הבעיה, אבל כשאני חושבת על זה אחת מהסיבות שיחסית נוח לי "לשחק" עם אנגלית היא שקראתי ואני קוראת הרבה מאוד באנגלית - ולא רק ספרות מקצועית. כלומר, אמנם למדתי אנגלית בארה"ב כילדה בת 5 ולכן היא יותר "טבעית" לי מאשר למישהו שלומד אותה בבית הספר, אבל שימרתי ושיפרתי אותה לאורך השנים בעיקר על ידי הרבה מאוד קריאה. אני כמובן לא יודעת מה את עושה בהקשר הזה, אבל יכול להיות שחלק מהפתרון להגיע לרמת נוחות גבוהה יותר עם השפה היא באמת לקרוא ספרות יפה באנגלית וכך להכיר את השפה על רבדיה השונים וצורותיה השונות.

 

[אבן ניר ומספרים]

גם מאלו שקשיי השפה מטריפים אותם

הפתרון שלי בשלב זה זה להיעזר הרבה בעריכה לשונית. שבוע שעבר ברגע של משבר כמעט קניתי את White smoke אבל כיוון שיש להם רק אנגלית עסקית ואנגלית יצירתית ואקדמאית זה איפה שהוא באמצע, מרוב התלבטות לא קניתי. מנסיון עם הגראמר צ'ק של וורד, זה גם הרבה פעמים יותר מבלבל ממועיל למי שלא מכיר מספיק טוב את השפה, אז אני גם סקפטית לגבי הוויט סמוק. מבחינה זאת, גם יש יתרון עצום לעריכה על-ידי בני אדם - שכשאני לא בטוחה לגבי תיקון, אני פשוט שואלת את העורכת. מהניסיון המוגבל שלי יש גם כמה מלגות מחקר שמכסות בין השאר הוצאות כמו עריכה לשונית (למזלי, קיבלתי אחת כזאת השנה). הבנתי שלפעמים באוניברסיטאות בארה"ב יש מרכז לתלמידים שאנגלית שפה שנייה שלהם, שיכול לעזור עם ניסוח. לגבי קריאה - חוץ מקריאה בפורומים, כל הקריאה שלי כמעט היא באנגלית (אולי לא יפה, אבל בכל אופן לא קלוקלת), ולכן זה מאוד מתסכל שאני לא באמת רואה אצלי שיפור, ולא מצליחה להשתחרר מחוסר הביטחון לגבי האנגלית הכתובה שלי. לא נראה לי שעזרתי, אבל קצת שחררתי...

 

[אבן ניר ומספרים]

ועכשיו פתאום שמתי לב שהתכוונת ללומדים בחו"ל

אז בכלל יצאתי

 

[פלפל אנגלי]

האמת? זה לא ממש משנה

כמו שכתבה מאמי - כולם נתקלים בסוגיה הזו במוקדם או במאוחר. נדמה לי שהלימודים בחו"ל מועילים להשתפשפות בשפה עוד בטרם מגיעים לשלב המאמרים, אבל ההשתפשפות הזו יכולה להכאיב

 

[MissScotland2004]

דפנה נתנה עיצות טובות

גם אני הגעתי עם אנגלית מעולה ונתקלתי באותן בעיות. מעבר למה שדפנה הציעה, בעיני זה בעיקר קשור ללעבוד על זה באופן אקטיבי. להקיף את עצמך בשפה, וברמה הכי גבוהה שאפשר. למשל לקרוא עיתונים (נגיד המקבילה להארץ במדינה בה את נמצאת), לראות חדשות מקומיות, סרטים, תוכניות טובות בטלויזיה, להסתובב עם חבר'ה שמדברים אנגלית כשפת אם או ברמה גבוהה מאד. יסלחו לי הזרים, אבל בשנתי הראשונה כאן הסתובבתי בעיקר עם סטודנטים ממדינות שאינן דוברות אנגלית. ברוב בפעמים הם דיברו פחות טוב ממני והרגשתי איך לאט לאט אני מסתנכרנת איתם. לשנן מילים חדשות שנשמעות לך מועילות. לכתוב אותן אפילו על דף בצד, אחרת שוכחים. בקיצור, לעבוד על זה

 

[פלפל אנגלי]

מקבלים נקודות על השתדלות? ../images/Emo13.gif

כל מה שתיארת אני כבר עוברת, למעט עניין ההקפה העצמית - יש לנו משפחה, ילדים, חברים של ילדים וכו' - וחלקם הגדול דובר עברית. וזה נכון, ככל שהחברה ישראלית או זרה יותר, ההתאמה השפתית גדלה...

 

[פלפל אנגלי]

אז זהו, שגם אני דוברת אנגלית מהבית

וקוראת במקביל אנגלית ועברית מגיל כלום, ובכל זאת - שפה שהיתה שגורה בפי במשך שנים, שהשתמשתי בה לצרכי עבודה, לימודים ואינטראקציות חברתיות, שונה מאד משפה נקראת בלבד.

 

[d a p h n a]

מעניין....

טוב, במקרה שלי בנוסף לקריאה וצפייה בטלוויזיה באנגלית, גם חייתי כמה פעמים בארה"ב כילדה (כל פעם לתקופה של כמה חודשים), אז היתה לי חשיפה מתמשכת לשפה כשפה חיה. בנוסף, אולי זה ישמע מוזר, אבל מגיל 14 בערך הייתי מאוד פעילה באינטרנט וחברה בהרבה מאוד רשתות חברתיות דוברות (או כותבות) אנגלית, כך שבעצם היה לי הרבה ניסיון עם אינטראקציה בשפה האנגלית, בכתב, שלא בקונטקסט אקדמי. אז אולי יעזור לשבת קצת בחדרי צ'אט?

 

[פלפל אנגלי]

סתם לשם השעשוע ../images/Emo8.gif

נדמה לי שמעטים פה גלשו כשהתחלתי לגלוש (אמצע 1992, דיאל אפ מקרטע במהירות של צב חולה שחפת, קבוצות דיון שמסתיימות ב-.alt ובראוזר פרימיטיבי בשם מוזאיק קצת אח"כ - והכל על מחשב שהיה פסגת הטכנולגיה באוניברסיטה באותה עת, ושיכולות החישוב שלו שוות למחשב הפנטיום הביתי שלנו לפני שלוש שנים בערך

). לשם הקוריוז - גם הבעל ואני נפגשנו לראשונה באמצעות משהו שהיום אולי היו קוראים לו אינטראנט. ב-1990.... וברצינות, אני חושבת שלקריאה והתבטאות בשפה זרה יש משקל רב מאד בפיתוח היכולת ללהטט בשפה. יחד עם זה, שפה שאינה בשימוש יומיומי, של יום חול, היא קצת כמו שריר שלא מגיע לחדר הכושר. היא קיימת, היא יכולה לשמש היטב, אבל לא באופן מושלם (גם אם לצרכים שונים מהחולין, במקרה הזה - אקדמאים). את השלמות הזו אני מחפשת, את הנינוחות המוחלטת, ואותה כנראה רק הזמן ואימוני הכושר של השפה (כמו השרירים) יביאו. אין קיצורי דרך - בדיוק כמו ששרירי הבטן שלי מנסים לרמוז

.

 

[22ק ו ס ם]

אין שום ספק בזה

רוב הישראלים הם צרכנים פאסיביים של אנגלית ולכן יכולת הקליטה וההבנה שלהם עולים פי כמה על יכולת הכתיבה או ההבעה בעל פה. זה דווקא יתרון בלימודים בארה"ב (או בכל ארץ דוברת אנגלית) כי מה שחשוב בהתחלה זה לדעת לקרוא הרבה ולהבין את השיעורים. כתיבה באה מאוחר יותר, ולדבר מתרגלים מהר מאוד פשוט כי אין ברירה.

 

[d a p h n a]

אני גם התחלתי לגלוש

בערך באותו הזמן. ליתר דיוק, בכיתה ו' (1992, אם אני לא טועה) אבא שלי נתן לי להכנס לאינטרנט, שהיה אז פחות או יותר קישור בין אוניבריסטאות שונות. כתבתי כתבה לעיתון בית הספר שלי על הדבר הנפלא הזה שמאפשר לי לחפש שמות של ספרים בספריות של אוניבריסטאות באמריקה ואירופה וכמה זה מדהים. כמובן שברגע שזה הפך למשהו מסחרי עם אתרים הייתי מראשונות המשתמשות, ולמען האמת כאשר פתחתי את האימייל המסחרי הראשון שלי (באחת מהחברות הבינלאומיות) יכולתי לבחור בניק daphna, כי עוד לא היתה אף אחת אחרת.

 

[tulkin]

אני התחלתי להשתמש באינטרנט ב1991

עם כניסתי לאוניברסיטה לתואר הראשון.... אחרי פחות משנה כבר הייתי משתמש כבד - בעיקר לצורך משחקי שח באינטרנט. ושימוש בניוזגרופס למיניהן.

 

[פלפל אנגלי]

אח, אנחנו חבורה של דינוזאורים

אני זוכרת שאי שם ב-97 סיפרתי למישהו על פגישה עם מישהי שהכרתי באינטרנט הוא הסתכל עלי במבט המום ושאל "איפה?!" ו"יש שם אנשים נורמליים?!".... ימים טובים היו כשהאינטרנט היתה פעוטה (יחסית).

 

[tulkin]

אכן....

אגב, בסופו של דבר אכן הכרתי את אשתי דרך האינטרנט.

 

[פלפל אנגלי]

et voila

הנה עוד סיבה לחקור ממשקי אדם-מחשב