זו בדיוק הנקודה...
פסוק ב' מתאר אירוע בחיי דוד שנתן השראה למשורר, ואז מובא מזמור שלא קשור לדוד. ולמה ששיר השירים יהיה על שלמה? נהפוך הוא, יש בשיר השירים רמזים עבים על כך שלא מדובר על שלמה. הנה לך שלושה כאלה: הראשון... "אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת--אֲבַקְשָׁה, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו. מְצָאוּנִי, הַשֹּׁמְרִים, הַסֹּבְבִים, בָּעִיר: אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, רְאִיתֶם." (פרק ג', פסוקים ב'-ג') הדמות הנשית מתארת את חיפוש אהובה ברחבי העיר והיתקלות בשומרים. אילו היה מדובר בשלמה אין שום הגיון לחפש בעיר. שלמה חי בארמונו. השני... "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--מֵעֲצֵי, הַלְּבָנוֹן. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן; תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם. צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ." (פרק ג', פסוקים ט'-י"א) המלך שלמה מוצג בגוף שלישי כאדם זר, ולא בגוף שני כפי שהדוברת הנשית מדברת בשיר השירים על אהובה. יותר מכך... מוזכרת חתונתו של שלמה. אומנם באותה תקופה היה מותר לשאת כמה נשים ולכן מותר להתאהב באדם נשוי, אבל ספק אם זה היה המודל שהיה מוכנס לתנ"ך. וכי הפואנטה היא שאשה צעירה חולמת להיות אשתו השנייה של מישהו? השלישי... "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת-הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים: אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ, אֶלֶף כָּסֶף. כַּרְמִי שֶׁלִּי, לְפָנָי; הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת-פִּרְיוֹ. הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ--הַשְׁמִיעִנִי." (פרק ח', פסוקים י"א-י"ג) בקטע מופיעות שלוש דמויות: 1) שלמה ("כרם היה לשלמה") 2) הדמות הזכרית המדברת ("כרמי שלי") 3) דמות נשית ("היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך השמיעני") לכן ברור שהדמות הזכרית (האהוב) אינה שלמה. --- אפשר להתווכח האם מחבר שיר השירים הוא שלמה או שמא "שיר השירים אשר לשלמה" מציין רק הקדשה של היצירה לשלמה. אבל מתוך התוכן ניתן ללמוד שהיצירה אינה עוסקת בשלמה.
פסוק ב' מתאר אירוע בחיי דוד שנתן השראה למשורר, ואז מובא מזמור שלא קשור לדוד. ולמה ששיר השירים יהיה על שלמה? נהפוך הוא, יש בשיר השירים רמזים עבים על כך שלא מדובר על שלמה. הנה לך שלושה כאלה: הראשון... "אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת--אֲבַקְשָׁה, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו. מְצָאוּנִי, הַשֹּׁמְרִים, הַסֹּבְבִים, בָּעִיר: אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, רְאִיתֶם." (פרק ג', פסוקים ב'-ג') הדמות הנשית מתארת את חיפוש אהובה ברחבי העיר והיתקלות בשומרים. אילו היה מדובר בשלמה אין שום הגיון לחפש בעיר. שלמה חי בארמונו. השני... "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--מֵעֲצֵי, הַלְּבָנוֹן. עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן; תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם. צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ." (פרק ג', פסוקים ט'-י"א) המלך שלמה מוצג בגוף שלישי כאדם זר, ולא בגוף שני כפי שהדוברת הנשית מדברת בשיר השירים על אהובה. יותר מכך... מוזכרת חתונתו של שלמה. אומנם באותה תקופה היה מותר לשאת כמה נשים ולכן מותר להתאהב באדם נשוי, אבל ספק אם זה היה המודל שהיה מוכנס לתנ"ך. וכי הפואנטה היא שאשה צעירה חולמת להיות אשתו השנייה של מישהו? השלישי... "כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן, נָתַן אֶת-הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים: אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ, אֶלֶף כָּסֶף. כַּרְמִי שֶׁלִּי, לְפָנָי; הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה, וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת-פִּרְיוֹ. הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ--הַשְׁמִיעִנִי." (פרק ח', פסוקים י"א-י"ג) בקטע מופיעות שלוש דמויות: 1) שלמה ("כרם היה לשלמה") 2) הדמות הזכרית המדברת ("כרמי שלי") 3) דמות נשית ("היושבת בגנים, חברים מקשיבים לקולך השמיעני") לכן ברור שהדמות הזכרית (האהוב) אינה שלמה. --- אפשר להתווכח האם מחבר שיר השירים הוא שלמה או שמא "שיר השירים אשר לשלמה" מציין רק הקדשה של היצירה לשלמה. אבל מתוך התוכן ניתן ללמוד שהיצירה אינה עוסקת בשלמה.