לצערי, בדברים האלה קשה ללמוד או לנבא על סמך ניסיונם של אחרים
כי הרבה תלוי במזל, והחוויות של גולשים שונים פה שונות ומגוונות. אני במקרה אימצתי עם עמותה שעדיין פעילה כיום, והיה לי תהליך חלק ומהיר ביותר, אך זה היה מקרה פרטי והוא היה מזמן, כשהכל היה פשוט יותר. על כל סיפור כמו שלי תשמעי כנראה לא פחות סיפורים שונים ואף הפוכים, עם בעיות, קשיים ועיכובים. יש לזכור שחלק מזה לפחות בלתי צפוי ואינו תלוי בעמותה, אלא בגחמות וחוקים של מדינות היעד, המשתנים ללא הרף. למשל, שעריהן של מדינות כמו רומניה נסגרו לאימוץ בזמן שאנשים היו באמצע תהליך האימוץ, או שהתנאים שונו או הוקשחו (כמו שקרה ברוסיה עם סגירתה לאימוץ על ידי יחידניות). היו תקופות (בזמן האינתיפאדה) שבהן חלק מהשופטים ברוסיה, למשל, עיכבו אימוצים לישראל בשל המצב הביטחוני, וכד'. זה היה בדיוק בתקופה שאימצנו ולמזלנו לגמרי במקרה השופטת שלנו לא עיכבה אימוצים, ואילו שופטים אחרים במחוזות אחרים כן עיכבו - עניין של מזל טהור.
ככלל, מצב האימוץ הבינלאומי הוא די רעוע כיום: יש רק מדינה אחת שממנה ניתן לאמץ, שכל הזמן מאיימת (וגם עלולה לקיים, חלילה) להפסיק אימוצים לחו"ל לגמרי ויש רק עמותה או שתיים שדרכן ניתן לאמץ, כך שהאפשרויות מראש מאוד מוגבלות וכל דבר קטן עלול להשפיע ולשנות.
יחד עם זאת, האימוצים עדיין מתנהלים ויש הורים מאמצים שחוזרים עם ילדיהם לארץ, כך שבהחלט יש מקום לשמור על אופטימיות. אני גם מציעה לעשות שיעורי בית, כלומר את כל מה שניתן מצדכם כדי לתרום להצלחת התהליך. אכן, העצה לדבר עם מאמצים טריים כעצתה של חייכנית היא מצוינת, וגם אנחנו עשינו זאת בזמנו. בנוסף, צריך לברר כמה שיותר פרטים על המצב הבריאותי של הילד ולהשתמש בשירותיו של רופא מומלץ שיבדוק אותו, כדי לוודא עד כמה שניתן שהילד אכן בריא (וגם את זה לא תמיד ניתן לגלות בשלב האימוץ). ובעיקר להתאזר בהרבה סבלנות ואורך רוח, ולזכור שבדרך כלל הם משתלמים ובמוקדם ובמאוחר הופכים להורים.
יש גם לזכור שהחלק החשוב, כפי שציינה דניאלה, הוא מה שקורה אחרי האימוץ. לא יודעת באשר לסטטיסטיקה, אבל כן - כנראה שבקרב מאומצים יש בסך הכל יותר ילדים עם מאפיינים מהסוג שדניאלה ציינה. בתור אמא גם ל-3 ילדים ביולוגיים ומניסיוני המוגבל, אני לא חושבת שגידול ילדה מאומצת יותר מאתגר מבחינתי מאשר גידול הביולוגיים, אבל אני רק אדם אחד.
מתנצלת שיצא ארוך. מאחלת לכם הצלחה רבה ותהליך כמה שיותר מהיר וחלק.
כי הרבה תלוי במזל, והחוויות של גולשים שונים פה שונות ומגוונות. אני במקרה אימצתי עם עמותה שעדיין פעילה כיום, והיה לי תהליך חלק ומהיר ביותר, אך זה היה מקרה פרטי והוא היה מזמן, כשהכל היה פשוט יותר. על כל סיפור כמו שלי תשמעי כנראה לא פחות סיפורים שונים ואף הפוכים, עם בעיות, קשיים ועיכובים. יש לזכור שחלק מזה לפחות בלתי צפוי ואינו תלוי בעמותה, אלא בגחמות וחוקים של מדינות היעד, המשתנים ללא הרף. למשל, שעריהן של מדינות כמו רומניה נסגרו לאימוץ בזמן שאנשים היו באמצע תהליך האימוץ, או שהתנאים שונו או הוקשחו (כמו שקרה ברוסיה עם סגירתה לאימוץ על ידי יחידניות). היו תקופות (בזמן האינתיפאדה) שבהן חלק מהשופטים ברוסיה, למשל, עיכבו אימוצים לישראל בשל המצב הביטחוני, וכד'. זה היה בדיוק בתקופה שאימצנו ולמזלנו לגמרי במקרה השופטת שלנו לא עיכבה אימוצים, ואילו שופטים אחרים במחוזות אחרים כן עיכבו - עניין של מזל טהור.
ככלל, מצב האימוץ הבינלאומי הוא די רעוע כיום: יש רק מדינה אחת שממנה ניתן לאמץ, שכל הזמן מאיימת (וגם עלולה לקיים, חלילה) להפסיק אימוצים לחו"ל לגמרי ויש רק עמותה או שתיים שדרכן ניתן לאמץ, כך שהאפשרויות מראש מאוד מוגבלות וכל דבר קטן עלול להשפיע ולשנות.
יחד עם זאת, האימוצים עדיין מתנהלים ויש הורים מאמצים שחוזרים עם ילדיהם לארץ, כך שבהחלט יש מקום לשמור על אופטימיות. אני גם מציעה לעשות שיעורי בית, כלומר את כל מה שניתן מצדכם כדי לתרום להצלחת התהליך. אכן, העצה לדבר עם מאמצים טריים כעצתה של חייכנית היא מצוינת, וגם אנחנו עשינו זאת בזמנו. בנוסף, צריך לברר כמה שיותר פרטים על המצב הבריאותי של הילד ולהשתמש בשירותיו של רופא מומלץ שיבדוק אותו, כדי לוודא עד כמה שניתן שהילד אכן בריא (וגם את זה לא תמיד ניתן לגלות בשלב האימוץ). ובעיקר להתאזר בהרבה סבלנות ואורך רוח, ולזכור שבדרך כלל הם משתלמים ובמוקדם ובמאוחר הופכים להורים.
יש גם לזכור שהחלק החשוב, כפי שציינה דניאלה, הוא מה שקורה אחרי האימוץ. לא יודעת באשר לסטטיסטיקה, אבל כן - כנראה שבקרב מאומצים יש בסך הכל יותר ילדים עם מאפיינים מהסוג שדניאלה ציינה. בתור אמא גם ל-3 ילדים ביולוגיים ומניסיוני המוגבל, אני לא חושבת שגידול ילדה מאומצת יותר מאתגר מבחינתי מאשר גידול הביולוגיים, אבל אני רק אדם אחד.
מתנצלת שיצא ארוך. מאחלת לכם הצלחה רבה ותהליך כמה שיותר מהיר וחלק.
