בתפילת יום כיפור ישנו קטע
בו האנשים כורעים ברך ואומרים תפילה מסוימת. זקן אחד שהתפילה נעלמה ממנו, שאל מהי אותה כריעה ותפילה. ענו לו חלק מליצני הקהל שבזמן שכורעים (יום כיפור רבותי...) כולם אוכלים בצנעא מין ביסקוויטים קשים. בכיפור הבא, כולם כרעו להתפלל וגם הזקן מיודענו. לאחר שכולם קמו כבר על רגליהם, נשאר אותו זקן ועדיין היה כורע. שאלוהו מדוע אינו קם כבר. ענה להם: גיבורים גדולים, לכם יש שיניים..." והנמשל - כולם הקדימו אותי בתודות ובהעברת ההתרשמות החיובית ביותר מהאירוח, מהצגת הנושא ע"י צביקה, מחדר העבודה המצויד (והצפיפות רק מוסיפה תיאבון). רבותי - לי אין שיניים כמו לכם!!! אני ישנתי לי את השלאףשטונדה שלי, קמתי וסידרתי את משתלת עשב החיטה שלי ורק אז התפניתי לכתוב. צביקה, קשה לי לתאר את ההנאה שקיבלתי מהמפגש בביתך. הארוחה הטעימה (אז מה אם לא טעמתי, אין לי עיניים? אין לי אף?), ומעל זה ההסברים המדויקים שלך - ממש תיאבון לא רק לגבינות אלא גם לעבודת הסגמנטים. הלוואי ירבו מפגשי העשרה מעין אלה - תפילה פרטית: הלוואי ואוכל לקחת בהם חלק! ותודה לכל אלה שהדו את המפגש הזה והבאים אחריו - רק שירבו הנאות אשר כאלו... וכמובן תודה גם ליהודה הבלתי נלאה שלנו... .
בו האנשים כורעים ברך ואומרים תפילה מסוימת. זקן אחד שהתפילה נעלמה ממנו, שאל מהי אותה כריעה ותפילה. ענו לו חלק מליצני הקהל שבזמן שכורעים (יום כיפור רבותי...) כולם אוכלים בצנעא מין ביסקוויטים קשים. בכיפור הבא, כולם כרעו להתפלל וגם הזקן מיודענו. לאחר שכולם קמו כבר על רגליהם, נשאר אותו זקן ועדיין היה כורע. שאלוהו מדוע אינו קם כבר. ענה להם: גיבורים גדולים, לכם יש שיניים..." והנמשל - כולם הקדימו אותי בתודות ובהעברת ההתרשמות החיובית ביותר מהאירוח, מהצגת הנושא ע"י צביקה, מחדר העבודה המצויד (והצפיפות רק מוסיפה תיאבון). רבותי - לי אין שיניים כמו לכם!!! אני ישנתי לי את השלאףשטונדה שלי, קמתי וסידרתי את משתלת עשב החיטה שלי ורק אז התפניתי לכתוב. צביקה, קשה לי לתאר את ההנאה שקיבלתי מהמפגש בביתך. הארוחה הטעימה (אז מה אם לא טעמתי, אין לי עיניים? אין לי אף?), ומעל זה ההסברים המדויקים שלך - ממש תיאבון לא רק לגבינות אלא גם לעבודת הסגמנטים. הלוואי ירבו מפגשי העשרה מעין אלה - תפילה פרטית: הלוואי ואוכל לקחת בהם חלק! ותודה לכל אלה שהדו את המפגש הזה והבאים אחריו - רק שירבו הנאות אשר כאלו... וכמובן תודה גם ליהודה הבלתי נלאה שלנו... .
