תודה ענקית לחברי הפורום.

noni2222

New member
תודה ענקית לחברי הפורום.

כתבתי פה בערך על כל הבעיות שלי, ויש לי המון חרדות.. אחת החרדות הקשות שהיו לי היה טקס ה"טפו טפו טפו" ועל לכפר על מחשבות רעות במחשבה אחרת- אבל מהפחד המחשבה הטובה הזאת גם הופכת לרעה. בזכות חברי הפורום, ואפשר להגיד שבעיקר בזכות לא רק בלונדינית, התגברתי על זה, ועזבתי את זה. אני יודעת שללא רק בלונדינית היה קשה, ובטח גם היה קשה לשכנע אותי שהטקס מיותר, אבל היא הצליחה ועכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי. אז תודה רבה רבה ענקית!!! גם לה וגם לחברי הפורום! ואל תדאגו אני לא עוזבת, יש לי עוד לא מעט חרדות..):
 
מצטרפת אליך מנחם לשמוע שיש עוד

עם הבעיה שלך וגם אני מנסה לשמוע לעצות הפורום ומקווה להתגבר
(למרות שזה בא בגלים)
 
מזל טוב!!!../images/Emo140.gif../images/Emo49.gif../images/Emo13.gif

ברוכה הבאה לקהילת הנגמלים!!! =] שמחה שהצליח לך- היה ממש קשה?
 

noni2222

New member
חחח אז נקרא לזה..

דברים. אני לא עושה יותר את הדברים האלו כבר יומיים. זה נשמע מעט בשבילי זה המון! ואני מרגישה הרבה יותר טוב... והיה מאוד קשה.. ממש הייתי צריכה להכריח אותי פיזית לא לנקוש עם היד=/ הבעיה הבאה שאני מנסה לטפל בה היא חרדת תאונות דרכים. בכיתה ג' הייתה לי אחת קלה (מצריכה אמבולנס - אבל קלה, ולא ממש נפצענו רק טיפונת..) מאז יש לי סיוטים (פסיכולוגית לא עזרה. וניסיתי 2 או 3 שונים..) וממש לפעמים אני לא מסוגלת להיות במכונית. אולי בגלל שבזמן האחרון כל כך הרבה מתו שאני מכירה בגלל זה. אני גרה ביישוב קטן מאוד וכולם מכירים את כולם, משפחה אחת עברה תאונה האבא מת יישר, הילדה מתה לפני חודש (התאונה הייתי לפני חודשיים-שלושה) האמא במצב קשה והילד בסדר. תאונה אחרת מתה המורה שלי.. מהיישוב. ותאונה אחרת 2 צעירים. התחלתי טיפונת להתגבר על זה, ושלא תבינו לא נכון - אפילו שאבא שלי לא אשם בתאונות דרכים האלו והוא אחד הנהגים הזהירים.. אני מפחדת.. הייתה לי גם תאונה בכיתה ה' עם משאית שהייתי בתוכה והיא התהפכה. נקעתי ת'יד וזהו.. אבל החרדה נשארה. ובדיוק כשהתחלתי להתגבר על זה ביום שבת התנגשו בנו חלש מאוד אבל היה שמן על הכביש והמכונית ממש עשתה סיבוב. לא היה נזק אפילו לא הכי קטן אבל אני מפחדת מזה מאוד!! וסליחה על המגילות.
 
חח יופי../images/Emo13.gif

וכל הכבוד גם אני עושה את הניסיון איתכן כמובן שלא מהכל אפשר להימנע ויש דברים שאני עושה כבר מתוך הרגל אבל כשאני שמה לב אני נמנעת
בקשר לחרדה מתאונות דרכים השאלה כמה זמן היית אצל הפסיכולוגים האלה שהזכרת, כי קודם כל לנסות פסיכולוגים חדשים - אני ממש בעד, ולדעתי זה דבר טוב ,כי הכימיה עם המטפל מאוד חשובה בטיפול. יכול להיות שאת צריכה להיות תקופה ארוכה יותר אצל הפסיכולוג כדי להגיע למשהו שיעזור לך כמובן שיש גם פסיכיאטר שיכול להמליץ לך על תרופות השאלה כמה חמור המצב אבל אני מניחה שכבר פנית אליו. אני חושבת שאמנם בטח יהיה לך מאוד קשה להתחיל ללמוד נהיגה ולנהוג (תקני אותי אם אני טועה) אבל את יודעת יש ערכה של "אור ירוק" למשל ,ואולי כשתתחילי ללמוד נהיגה תוכלי להיעזר בה ,ובכלל מה שאני רוצה להציע זה שבעצם אולי ברגע שאת תעשי את כל מה שאת יכולה כדי לשמור על הבטיחות שלך בכביש ושל אחרים זה יכול אולי לעזור.. ואם לא לחרדה לפחות לקטל בכבישים. ואז מה אם כתבת מגילה? בשביל זה הפורום נועד לא?
במבה.
 

noni2222

New member
במבה

הייתי אצל כל פסיכולוג כתקופה של חודש עד חודשיים.. ופשוט לא יכולתי לסבול את השיתוף עם אנשים אחרים שאני לא מכירה.. לא יודעת באינטרנט זה כנראה שונה אני משתפתבלי בעיה ואפילו יותר מאשר את החברות שלי. אבל אצל פסיכולוג לא עבד=/ מה זאת הערכה של אור ירוק? ואני יודעת שיהיה לי קשה ללמוד נהיגה. גם בלי קשר לזה זה עובר במשפחה.. סבתא שלי לא נוהגת ודודה שלי התחילה בגיל 30.. בכל אופן, אני צריכה ללכת לישון, לילה טוב (או צהריים טובים לכם..)
 
../images/Emo26.gif

כלומר עד עכשיו אף פעם לא טיפלת ב"בעיות" שלך (אם יש לך מילה אחרת את מוזמנת לומר אותה
) באופן רציף? וליותר ממספר חודשים? כי אני חושבת שזה בהחלט מסביר למה לא הצלחת לפתור את זה. זה באמת קשה לספר את כל מה שעובר עליך דברים שלפעמים נשמעים כל כך לא הגיוניים ומוזרים ,ואני מדברת מניסיון. אני חושבת שכמו שאמרת שאת מנסה להתגבר על הדברים האלה חח החלטנו לקרוא להם"דברים" כן? אז את צריכה מאוד להשתדל עם כל הקושי שבדבר לספר כמה שיותר על הדברים שמציקים לך,כמובן שזה דבר הדרגתי ולא תמיד קורה בפגישה הראשונה(בדר"כ לא), ולדעתי ישנם מספר מרכיבים חשובים שאת צריכה לבדוק כדי שתוכלי באמת להצליח לפתור את הבעיה שלך עם פסיכולוג: -קודם כל בררי עם עצמך אם את מעדיפה פסיכולוג או פסיכולוגית -תבדקי אם באמת יש לך כימיה עם אותו פסיכולוג -כמובן שזה לא אומר שעל ההתחלה תצליחי לפתוח בפניו את לבך אבל את צריכה תוך כמה פגישות להרגיש יותר נוח ולהרגיש שאת מצליחה להתחיל לספר לו דברים -אבל הכי חשוב תני לזה הזדמנות(אלא אם כן על הפגישה הראשונה את מרגישה שאת ממש לא מתחברת אליו) -תרגישי בנוח גם להגיד לו אם באותו יום לא כל כך מתחשק לך לדבר על ה"בעיה" ולדבר על משהו אחר.. יש גם פסיכולוגים שמציעים לך לצייר או לשחק(עד כמה שזה נשמע ילדותי) משחקים נחמדים שבאמת לא מתאימים רק לילדים קטנים,וזה יכול לעזור לך להיפתח ולדבר על ה"בעיה" מפרספקטיבה אחרת. כל העצות האלו הן רק מניסיוני האישי בתור מטופלת ולא ממקור מקצועי כלשהו. בקשר לערכה-
-את מוזמנת לבדוק את האתר שלהם: http://www.oryarok.co.il/index.asp (יש גם לינק למטה בהודעה) שינה נעימה חלומות פז!
 

noni2222

New member
במבה

אני לא מסוגלת לעבוד עם פסיכולוג וגם לא עם פסיכולוגית אני פשוט לא מסוגלת לסבול את זה וזה לא עוזר, ואין לנו כל כך הרב הכסף לזרוק על משהו שבמילא לא יצליח. חוץ מזה שאין לי כוח לעבוד עם פסיכולוג באנגלית ואני גרה בחו"ל.
 
אהה עכשיו הבנתי את הכל...

אפשר לשאול היכן את גרה? ייתכן ויש להם שירותים סוציאליים שזה בחינם כמו בארץ "המרכז לבריאות הנפש"... חבל שבגלל כסף לא תטפלי בזה ואל תהיה פאסימית- אם את עם המטפל המתאים(אולי תחפשי אחד דובר עברית) ויש כימיה ביניכם אין סיבה שזה סתם ככה לא יצליח. במבה.
 
טקסים מטפלים וכו'

נוני, שמחתי כמו כולם לשמוע שאת מצליחה להתגבר על טקסים לבד. זו בטח תחושה נפלאה. את אומרת כי את עדיין צריכה לטפל בפוביה שיש לך מתאונות דרכים. האם את יכולה לפרט יותר מה בדיוק את עושה? האם את מבצעת איזשהוא טקס, או משתדלת להמנע כמה שיותר מנסיעה? או אולי יש לך תחושות פיזיות מיוחדות במצב כזה? ככל שתמקדי את הבעיה וסימניה יותר, נוכל לנסות לעזור לך יותר. בעניין הטיפול אני מצטרפת למה שכבר נאמר לך, טיפול זה לא דבר פשוט, ויצירת קשר עם אדם זר היא מוזרה בהתחלה, אבל אם את מרגישה שהחרדות שלך מפריעות למהלך החיים התקין שלך -אולי שווה בכל זאת לנסות ולהתאמץ?? (אני ממליצה לך להעזר בלינק שנמצר בלינקים הנבחרים לגבי בחירת מטפל, אולי זה יעזור)
 

noni2222

New member
נסיעה..

אין לי בעיה להיכנס לאוטו. אני לא חושבת על זה אפילו. כשיורד גשם, כשאבא שלי עייף, כשאבא שלי עצבני, כשהנהג הוא לא אבא שלי - אני מתחילה לחשוש... אין לי הרבה מה לעשות. אחד המצבים האחרונים שקרו לי וממש הפריע לי, זה כשנסענו ב4 בבוקר לשדה תעופה. בתאילנד. נסיעה של שעתיים מאיפה שהיינו. כולם ישנו, הנהג מונית נהג... מישהו שאני לא מכירה - פשוט הכרחתי את עצמי, ממש על ידי איומים (מחשבות) לא להירדם. לא יודעת במה זה עוזר. אבל הכרחתי את עצמי לא להירדם. ככה כל השעתיים. וגם כל הזמן בדקתי אם כולם חגורים, באיזו מהירות הוא נוסע וכו'... ואין לי כוונה לטפל בזה, זה מפריע מידי פעם אבל לא מספיק בשביל ללכת לפסיכולוג - פסיכולוג זה המפלט האחרון שלי. אני שונאת לדבר עם אנשים פנים מול פנים על בעיות שלי - זה לא עניינם. ועוד בטח שלא לשלם על זה כסף.. וכמו שאמרתי אין לנו כסף לזרוק - להחזיק שני בתים - אחד פה ואחד בישראל, וכשעברנו לפה לפני חודש וחצי היינו צריכים לקנות את כל הריהוט מחדש כי לא היה בבית כלום, וביזבזנו על זה הרבה כסף, ומכונית.. והכל.. לא בא לי לזרוק כסף על משהו שאני שונאת. ומישהי שאלה איפה אני - אני באוסטרליה. ושוב, סליחה על המגילות.
 

noni2222

New member
יששש נפתרתי מעוד משו..

לא חרדה - "דבר" (טקס) כל יום בשעה "מתאימה" הייתי מצלבת אצבעת ומבקשת משאלה.. הכוונה לשעות: 01:01 (הייתי ישנה אז לא עשיתי..) 02:02 - כנ"ל 03:03 - כנ"ל 04:04 - כנ"ל 05:05 - כנ"ל 06:06 - כנ"ל 07:07 - שעה רעה - הסביר אחר כך.. 08:08 - מבקשת משאלה 09:09 - מבקשת משאלה 10:10 - מבקשת משאלה 11:11 כנ"ל 12:12 - כנ"ל 13:13 - שעה רעה. 14:14 - מבקשת משאלה 15:15 - כנ"ל 16:16 - כנ"ל 17:17 - שעה רעה 18:18 - מבקשת משאלה 19:19 - כנ"ל 20:20 - כנ"ל 21:21 - כנ"ל 22:22 - כנ"ל 23:23 - ישנה 24:24/00:00 - ישנה בדרך כלל... בטח תחשב ושאני מפגרת.. ולא יודעת למה עשיתי את זה.. שעה רעה - הכוונה לשעה עם המספר 3 או 7.. סתם מספרים של מזל רע בשבילי. ונפתרתי מזה!!!
 

noni2222

New member
ה"דבר" המוזר

איזה חודש בלי.. ה"דברים" האחרים בסביבות השבוע! וטנקס בהצלחה גם לך.. איך הולך לך בנתיים? ובלי קשר- שלשום בבוקר חשבתי "מה יקרה אם השכן ימות..." והיום לקחו אותו באמבולנס לבית חולים!!! יאאא אני מקווה שזה לא יגרום לי לעשות את הדברים מחדש, ואני מקווה שהוא יהיה בסדר..
 
אין לי ocd אבל יש לי פחדים אחרים

אני כל הזמן חושבת ומנתחת דברים וניכנסת ללחץ מכל דבר קטן שזה ממש מציק יש ימים שהכל סבבה ויש ימים שזה חוזר בבום ונגיד שהכל בסדר אז הכל ניראה לי מוזר ואני חושבת על זה שאיזה כיף התפתרתי מהלחץ והכל ואז זה חוזר שוב בעע
 
האם את יודעת מתי זה סתם לחץ

ומתי זה לחץ "מציאותי", כלומר כזה שבאמת צריך לדאוג לגביו ?
 
רוב הפחדים שלי

זה ממחשבות שעולות לי בראש שהם דמיוניות אבל אני אני מפחדת מהם ואני גם מפחדת שיקרו
 

noni2222

New member
דווקא לזה אין לי עצה..

הייתי לי את הבעיה הזאת בכיתה ה' וו'.. הייתי מנתחת כל הדבר קטצ'יק.. אבל באמת כל דבר, מנתחת שעות..! זה פשוט עבר עם הגיל.. אחד שהדברים שעשיתי - אני לא יודעת אם זה עוזר או לא זה להגיד לעצמי שאני טיפשה כל פעם שהתחלתי עם זה... אז זה לא חינוכי.. ובטח יהיה מתנגדים לשיטה.. אבל זה אולי יעזור.. ובהצלחה!
 
למעלה