תודה רחלילי

[שמופית]

תודה רחלילי ../images/Emo45.gif

אז באמת - באיזה עבודות עבדתן בימי חייכן כדי להתקיים ? אני למשל, מכרתי פעם אופנועי ים

ובחופש הגדול בתיכון, עבדתי במפעל לניירות אלומיניום (הקרטונים עם הסכין המוצמד אליהם, ונייר אלומיניום בתוכו... הייתי מצמידה את הסכינים לקרטון

) חוץ מזה, מילצרתי גם שבוע... והייתי ברמנית ערב אחד (והבנתי ש-8 שעות על הרגלים זה לא בשבילי).

 

[אתי@]

לפני הצבא מילצרתי איזה שנה

ואני מודה לכל מי שצריך להודות

שאני לא צריכה לחזור לזה

בתיכון עבדתי בעיתון העיר - היינו צריכים לסדר עיתונים (להכניס חלקים אחד לתוך השני). וחוץ מזה לא זכורות לי עבודות ממש קטסטרופליות...

 

[רחלילי]

אני...

בתיכון הייתי מדריכה בקייטנות וקיץ אחד הכנתי עגילים מאלפקה ומפימו והייתי עומדת ומוכרת במדרחוב בירושליים עם כל הפריקים, הייתי בת 16 וכמובן הכי צעירה שם והכרתי אנשים מכל העולם שמטיילים ועוצרים בכל מדינה למכור. זו היתה חוויה וזה היה קיץ 86 אם איני טועה. אחרי הצבא מילצרתי. די מהר התחלתי לעבוד באיזה משרד ממשלתי בתור מדריכת מחשבים ונתקעתי שם כמעט 3 שנים במהלכן התחלתי תואר ראשון והחלטתי לעזוב את העבודה שהיתה בתפקיד שהינו מאד כפוי טובה ולא אוסיף. אז התחלתי לעבוד כמדריכה למחשבים (כבר קראו לזה "מרצה") במכללה פרטית לא אקדמית, כל מיני קורסים, מקום שמאד אהבתי ושם צמחתי וצברתי המון נסיון. שם הייתי שש שנים - במקביל ללימודי תואר ראשון וגם שני. במקביל התחלתי ללמד מחשבים למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב (איזה חשיפה) עשיתי זאת למשך שלש שנים, אחלה עבודה. במקביל תקופה קצרה עבדתי בהנחיית קבוצות מיקוד, עבודה סבבית מעניינת שקשורה בשיווק ופסיכולוגיה, וחבל שנפסקה. לקראת סיום תואר שני התחלתי לעבוד בהנחיית קבוצות של הורים לילדים, הכל במקביל להדרכת מחשבים. לאחר סיום תואר שני הפסקתי לעבוד במכללה ובאוניברסיטה-הפסקתי ללמד מחשבים במכללה ובאוניברסיטה וגם הפסקתי להנחות את קבוצת ההורים. התחלתי אז את העובדה הנוכחית שלי ובה אני מתמקדת אבל אני מחפשת עוד משהו במקביל (ראה ערך "כמה משכנתא לקחתם"). זהו. את רוב העבודות שלי מאד אהבתי.

 

[מאי26]

אני זוכרת עבודות שלי מתקופת

האוניברסיטה, אז ככה: באחד הקייצים עבדתי בסקרים - עשיתי סקר למען איזה חברת שיווק שנגע להוצאת אורז חדש או משהו כזה, והיה לי סקר באורך הגלות של מלא עמודים שהייתי צריכה לעבור מדלת אל דלת ולשאול אנשים. כולם היו בשוק מכמה שאלות שאפשר לשאול רק בשביל לקבל תשובות על אורז, וכמובן שהיו מלא אנשים מגעילים שהתחמקו מלתת לי להכנס, ועברתי המון דלתות רק כדי למלא 20 סקרים... באיזה שלב התייאשתי והלכתי לכל השכנים והאנשים שאני מכירה כדי לסיים את כל הסקרים שנתנו לי. היה מזעזע למדי. חוץ מזה היתה לי איזה עבודה סטודנטיאלית מזדמנת בקייטרינג ליום אחד... ובהמשך האוניברסיטה עבדתי במשרדי עורכי דין כטרום טרום טרום מתמחה... וזהו פחות או יותר.

 

[רחלילי]

ידעתי ששכחתי עוד כמה

כנערה: בייביסיטרים. אחרי הצבא: הדרכתי קבוצת נוער אמריקאית בארץ, מטעם הסוכנות. ניקיתי בתים וחדרי מדרגות. והיו עבודות של התנדבות: כילדה: חונכות למשך שנים עם ילדים שהתקשו. עוד כילדה: לעזור למדריכים במרכז לבטיחות בדרכים בי-ם, שם ילדים נוסעים בכבישים קטנים כאלה במגרש... ושם שמעתי את המשפט הכי מפגר ששמעתי מימיי (שרשור חדש). וכמובן התנדבויות בבתי חולים. אני חושבת שזהו.

 

[סרינה]

אלו היו עבודותיי...

אני עבדתי יום אחד ברפת בקיבוץ

- מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי... עשיתי גם את המקבילה הקיבוצית למלצרות - תורנות חדר האוכל האיומה. שנאתי כל רגע. אחרי הצבא עבדתי שנה שלמה עם ילדים - התחלנו בפעוטון ועלינו ביחד לגנון , ואני חושבת שזאת העבודה שממנה הכי נהניתי. אח"כ עברתי לרגע לת"א, ועבדתי ב"סטימצקי" שברחוב דיזנגוף. זה התחיל כנראה מסורת של עבודות עם ספרים, כי בזמן הלימודים עבדתי בספריית האוניברסיטה ומשם פניתי לעבוד כמובן... בחנות הספרים של האוניברסיטה. שם הייתי כאילו ממונה על הזמנות ספרים בטלפון, ולמעשה למדתי את סודות האריזה, וכמה ספרים אפשר לדחוף למעטפה אחת עד שהיא תתפרק. שיעור לחיים, בהחלט. אח"כ התקבלתי לעבוד בחברת תוכנה, בהתחלה בתור מזכירה ואח"כ שודרגתי לכתבת טכנית, וזה מה שעשיתי עד לא מזמן. עכשיו אני מובטלת מרצון (התפטרתי), אבל בקרוב תתחיל שנת הלימודים ואני אתחיל לתרגל קורס

- זה קצת מפחיד אותי מאוד, אבל אני מקווה שיהיה בסדר.

 

[הילה_והגבר]

העבודה היא חיינו

בואו נראה... בתיכון ובצבא בייביסיטרים, ניקוי בתים ופעם (כפרוייקט למימון הספר מחזור) כמה לילות במאפיית אנג´ל... חוצמזה הרבה פרויקטים של התנדבות - חונכות לילדים, חוגים לילדים, פעילות באגודה להגנת הצרכן וכו´. באוניברסיטה - קיץ אחד במפעל מחשבים על תקן אורזת ומזכירה, קיץ אחד באונ´ ת"א במשרד הדובר, לא מעט חודשים כאחראית שיווק של אנסמבל עיתים בתיאטרון הקאמרי, עוזרת מחקר ומרכזת ועדות (=מזכירה), ובשנתיים האחרונות - מתרגלת. השנה זו השנה האחרונה שלי, מצד אחד זה בעסה כי אני מאוד אוהבת ללמד, מצד שני אין לי זמן יותר... ופה ושם חלטורה כבייביסיטר כי אני אוהבת ילדים. בקיצור, החרטה היחידה היה הניקוי בתים...

 

[נופר 30]

עד כיתה יב לא עבדתי

אבא שלי תמיד אמר שלעבוד יהיה לנו הרבה זמן בכיתה יב´ עבדתי קופאית בקולנוע לפני הצבא עבדתי במפעל ברזים בכל מיני עבודות במשך חודשיים ומאז רק עבודות משרדיות וכאלו

 

[kisses]

וואו הייתי עושה המון עבודות של

קיטרינג ואלו היו העבודות שהכי נהנתי מהן.

 

[רויטל ולירון]

אז ככה

בתקופת התיכון בחופשים הגדולים עבדתי בקייטנת מחשבים שהיתה לאחי. לפני הצבא עבדתי במפעל טקסטיל חודשיים עד שראיתי שאני לא מסוגלת להתחיל לעבוד כבר ב- 6 וחצי בבוקר . ולקפל בגדים כל היום. אח"כ עברתי לעבוד כמוכרת וקופאית ב"מרקס אנד ספנסר" ז"ל בדיזנגוף סנטר - והיה ממש כייף, כל היום ראיתי שם מפורסמים ועזרתי להם, חוץ מפדיחה אחת שהיתה לי ששכחתי להוציא את הזמזם מהחלוק שקנתה יפה ירקוני.... אחרי הצבא עבדתי שנה בחברת מחשבים , כמנהלת רכש. ואז עברתי לחנות שפתחנו אני ושני אחיי , ואני פה כבר ממאי 99 ומקווה שלעוד המון המון שנים . בין לבין כמובן שעשיתי בייביסיטר ונתיי שעורים פרטיים לילדים .

 

[dorlim]

עבודות , עבודות , עבודות....

מגיל מאד צעיר עשיתי ביביסיטר בחופשות בתיכון הייתי מדריכה בקייטנות ופעם אחת עבדתי כשליחה במשרד עו"ד לפני הצבא מילצרתי באולם אירועים (עבודה פיזית קשה מאד ותמורה מגוחכת...

) אחרי הצבא ולפני הטיול - שילבתי שלוש עבודות יחד: מלצרות (עד שאמאבא באו ערב אחד וראו אותי בעבודה והחליטו לשים לזה קץ), מוקד אבטחה (שמאד אהבתי

) ומוקד איתורית (אוסף של חוויות משעשעות...) חוץ מזה חלטורות כמו סקרים (מזדהה עם כל מילה שמאיה כתבה

) ווידוא סקרים (כן, הייתי המניאקית הזו שמתקשרת ומוודא שהסוקרים באמת היו בבתים ולא המציאו תשובות, ותתפלאו כמה שקרנים מצאתי... ) אחרי הטיול ובשנה א´ באוניברסיטה - מוקד אבטחה (ההוא מלפני הטיול...) בהמשך - ניהול סניף ירושלים של חברה לקידום מכירות (רוצות לטעום את הגבינה החדשה שלנו ????

) ומאז.... בעבודתי הנוכחית (כמובן, תוך התקדמות בתוך העבודה)

 

[שמופית]

אפרופו מילצורים....

נזכרתי שעבדתי באמריקה גם קצת... רציתי לעבוד בתור מלצרית ואמרו לי לגשת בברוקלין למסעדות של ישראלים, ויש שם המון, אבל הם כאלה נצלנים מגעילים - לא נותנים משכורת וצריך להתחלק בטיפים. בקיצור, בסוף מצאתי עבודה במסעדה טורקית !!! של טורקים (שכנראה התלהבו מהבלונדינית העגלגלה) שהיו ממש נחמדים ולימדו אותי להכין קפה טורקי אמיתי וממש נהנתי איתם (עד שפרשתי אחרי 3 ימים בלי אפשרות לדרוך על הרגלים בכלל) אבל מאז אני חולה על אוכל טורקי. עבדתי באמריקה גם בחנות צילום של יהודים מרוסיה, שהעזיבו אותי אחרי שהם עיכלו שכל הלקוחות שלהם מדברים רק רוסית ולא אנגלית !!! והעבודה הסופית שלי היתה במשרד של יהלומנים ושם הייתי שליחה והסתובבתי ברחובות ניו יורק עם יהלומים בשווי מליוני דולרים עלי... לפחות המשכורת היתה חביבה

וקיבלתי אחלה בונוס בכריסמס...

 

[צילולה]

אז מה היה לנו כאן..

האמת אני חושבת שלא היו לי יותר מידי עבודות מוזרות לפני הצבא טיפלתי בשתי הבנות של השכנים, הייתי מחכה להן שהן חזרו מבית הספר ונשארת איתן עד שההורים חזרו אחרי הצבא מילצרתי קצת בבית מלון (ובדרך שברתי להם מלא כלים..) ואח"כ תידלקתי בתחנת דלק בשביל המענק ובתחילת הלימודים הייתי כמה פעמים בספירות מלאי בסופרמרקטים. אבל כל אלו לא היו לגמרי עבודות בשביל להתקיים...

 

[צילולה]

אני לפחות עשיתי סקרי מחירים בין

כל הסופרמרקטים שספרתי בהם בספירות מלאי בבאר שבע. אח"כ ידעתי איפה עדיף לי לקנות ומה..

 

[ayush]

../images/Emo6.gif אני חושבת שניצחתי

באחד מהחופשים בתיכון עבדתי ב- מיון זרעים !!!! (לא מה שאתן חושבות..) הביאו אותנו, כ- 10 נערים/ות לחדר אפל במפעל "הזרע", ושם קיבלנו שקי זרעים והיינו צריכים להפריד את השחורים מהלבנים !!!!! כשאני חושבת על זה עכשיו אני מזדעדעת..

..ממש ריפוי בעיסוק ! סה"כ החזקתי שם מעמד 4 ימים !

 

[צילולה]

אהבתי..../images/Emo6.gif../images/Emo118.gif

 

[סרינה]

גם אני חושבת שניצחת ../images/Emo5.gif

זאת לא היתה אחת מהמשימות שהאחיות הרעות נתנו לסינדרלה?

 

[ayush]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif בזמנו זה לא נראה כ"כ גרוע...

 

[fila]

נקרעתי../images/Emo6.gif ניצחת ועוד איך!

 

[מאיה ובעלה]

היו לי מספר עבודות מגוונות...

בתקופת התיכון עבדתי בגלידה של בלו מון, זה היה חביב למדי וגם משמין כל היום לעמוד ליד המקרר ולטעום מהגלידה

בסיום כיתה יא´ עבדתי בקייטנה בקיבוץ שפיים והיה לי חניך אחד שהיה חולה בתסמונת דאון זה היה קשה בהתחלה אבל מהר מאוד למדתי להתמודד איתו וקיבלתי פידבקים וגם בסיום הקייטנה אמא שלו באה לבקר אותי בבית ורצתה לשמור על קשר זה היה כיף לשמוע שהילד שלה השתפר מאוד בהתנהגות

שנה לאחר מכן בסיום כיתה י"ב עבדתי בעבודות מעצבנות שדורשות לעמוד על הרגליים באוניברסיטה הפתוחה להכין את הקורסים ששלוחים לתלמידים להכניס כל היום ספרים לקופסאות מאוד מעצבן

וגם במיון כותנה, עד ההתגייסות לצבא עבדתי במפעל של מהנדסים ולי סידרה האחראית לעבוד במחלקה של המהנדסים בעבודה משרדית כל מיני צילמוי העתקות שמש והיה כיף

לאחר השתחררות מהצבא ועד היום עבודה בהנהח"ש ועזבתי ועד היום עובדת במקום עבודתי הנוכחי עבודה משרדית