תודעת הלא-יודע
תודעת הלא יודע (dont know mind) על פי הזן בודהא-דהארמה: קודם כל אתחיל בזה שזהו מונח שטבע (כנראה) זן-מאסטר סונג-סאן סונים, ולפי מיטב ידיעתי המונח במילים האלה (dont know mind) לא מופיע אצל אף מורה-זן שמוכר לי. ובכל זאת אני יודע למה מאסטר סונג-סאן סונים מתכוון בהשתמשו במונח זה. והוא מתכוון לדבר הבא: לתודעה לפני שנוצרה בה ולו תנועה אחת של דימוי, מחשבה, רגש, הרגשה או תחושה. בזן-בודהיזם אנו מבחינים בחמש דרגות (או מצבים) ואלו הם: אורח בתוך אורח-- זהו המצב בו אדם מזדהה לחלוטין אם מחשבותיו, או אם תירצו המחשבות מזדהות עם עצמן. אורח מתבונן במארח-- אדם שעוסק במדיטציה מבחין במשהו שמופרד ממחשבותיו ואשר בתוכו ומתוכו ואל תוכו הן מתהוות שוהות ונעלמות. מארח מתבונן באורח-- אותו "משהו" מתבונן וחש את המחשבות מתהוות, שוהות ונעלמות מתוכו, בתוכו ואל תוכו. מארח בתוך מארח-- המארח חש ב"עצמיותו" והמחשבות אינן מובחנות עוד על ידו (או שהן באמת נעלמו, ויש כמה מחלוקות בעניין זה-- האם באמת המחשבות נעלמות או שהן ממשיכות להתרחש אבל מחוץ לשדה-התפישה של המודעות). אורח ומארח הם אחד-- המודט יודע שה"משהו" שמארח את מחשבותיו ומחשבותיו עצמן הן למעשה אותה "מהות", באותה הצורה שהגלים והים הם אותה מהות (מים). במצב זה, שהמודט חווה בידיעה ישירה את מהותם הבלתי נפרדת של האורח והמארח הוא אינו חושש לתת ביטוי לתודעתו, או כפי שאומר הבודהא בסוטרת היהלום חותך הספק: "מבלי להיצמד לדבר, אפשר לתודעתך לפעול". על פי מיטב הבנתי תודעת הלא-יודע כפי שאומר מאסטר סונג-סאן סונים היא התודעה במצב של "מארח בתוך מארח", והיא לא המצב הסופי שיש לשאוף אליו. אכן, אם מודט בכלל מסוגל להגיע למצב התודעה של מארח בתוך מארח-- זוהי כבר דרגה גבוהה, אולם עדיין רבה הדרך, ולמי שנתקע המצב זה ללא יכולת להמשיך הלאה אנחנו קוראים לו "אדם שמשתכשך במים עומדים". ברכות, שנטידווה
תודעת הלא יודע (dont know mind) על פי הזן בודהא-דהארמה: קודם כל אתחיל בזה שזהו מונח שטבע (כנראה) זן-מאסטר סונג-סאן סונים, ולפי מיטב ידיעתי המונח במילים האלה (dont know mind) לא מופיע אצל אף מורה-זן שמוכר לי. ובכל זאת אני יודע למה מאסטר סונג-סאן סונים מתכוון בהשתמשו במונח זה. והוא מתכוון לדבר הבא: לתודעה לפני שנוצרה בה ולו תנועה אחת של דימוי, מחשבה, רגש, הרגשה או תחושה. בזן-בודהיזם אנו מבחינים בחמש דרגות (או מצבים) ואלו הם: אורח בתוך אורח-- זהו המצב בו אדם מזדהה לחלוטין אם מחשבותיו, או אם תירצו המחשבות מזדהות עם עצמן. אורח מתבונן במארח-- אדם שעוסק במדיטציה מבחין במשהו שמופרד ממחשבותיו ואשר בתוכו ומתוכו ואל תוכו הן מתהוות שוהות ונעלמות. מארח מתבונן באורח-- אותו "משהו" מתבונן וחש את המחשבות מתהוות, שוהות ונעלמות מתוכו, בתוכו ואל תוכו. מארח בתוך מארח-- המארח חש ב"עצמיותו" והמחשבות אינן מובחנות עוד על ידו (או שהן באמת נעלמו, ויש כמה מחלוקות בעניין זה-- האם באמת המחשבות נעלמות או שהן ממשיכות להתרחש אבל מחוץ לשדה-התפישה של המודעות). אורח ומארח הם אחד-- המודט יודע שה"משהו" שמארח את מחשבותיו ומחשבותיו עצמן הן למעשה אותה "מהות", באותה הצורה שהגלים והים הם אותה מהות (מים). במצב זה, שהמודט חווה בידיעה ישירה את מהותם הבלתי נפרדת של האורח והמארח הוא אינו חושש לתת ביטוי לתודעתו, או כפי שאומר הבודהא בסוטרת היהלום חותך הספק: "מבלי להיצמד לדבר, אפשר לתודעתך לפעול". על פי מיטב הבנתי תודעת הלא-יודע כפי שאומר מאסטר סונג-סאן סונים היא התודעה במצב של "מארח בתוך מארח", והיא לא המצב הסופי שיש לשאוף אליו. אכן, אם מודט בכלל מסוגל להגיע למצב התודעה של מארח בתוך מארח-- זוהי כבר דרגה גבוהה, אולם עדיין רבה הדרך, ולמי שנתקע המצב זה ללא יכולת להמשיך הלאה אנחנו קוראים לו "אדם שמשתכשך במים עומדים". ברכות, שנטידווה
