מהי תובענה ייצוגית
עודד שלום,
ראשית אני מתנצל על העיכוב במתן התשובה שנבע מחופשה קצרה.
חוק תובענות ייצוגיות חוקק בשנת 2006, מתוך מטרה ליתן מענה למקרים בהם עומדת לפרט עילת תביעה, ברם לא יהא זה יעיל או כלכלי מבחינתו לנקוט בהליך פרטני לאכיפת זכויותיו.
המדובר לרוב במקרה בו נגרם נזק וקל לכל אחד מיחידי הקבוצה, אשר כשלעצמו אינו מצדיק פניה לערכאות, ברם ערכם המצטבר של הנזקים שנגרמו לקבוצה מעשיר באופן משמעותי את הגורם המעוול ומצדיק את ניהול התביעה.
מצב דברים זה, כך סבר המחוקק, מאפשר לגופים גדולים נותני שירות לפגוע באזרח, מבלי שקיים אצמעי יעיל לתבוע את הפסקת הפגיעה ואת הנזקים הנגרמים.
לפיכך, נוצר בחוק הליך אחר, "ייצוגי", במסגרתו מתאפשר לפרט לנקוט בהליך בו הוא תובע, בנוסף לנזקו האישי, גם את נזקם המצטבר של כלל חברי הקבוצה אשר נפגעו באופן בדומה לו. זוהי "תביעה ייצוגית".
עילות התביעה בגינן ניתן להגיש תביעה ייצוגית נקבעו על ידי המחוקק במסגרת החוק וכוללות, בין היתר, עילות מכח חוק הגנת הצרכן, נושאים הקשורים לביטוח, בנקאות, איכות הסביבה, הגבלים עסקיים, ניירות ערך ועוד.
לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בגין עילה שלא נקבעה מפורשות בחוק, על כן נדרשת בדיקה מקצועית האם אכן ניתן לתבוע בגין הנזק שנגרם (בכך עוסק לרוב פורום זה).
נוכח ייחודו של ההליך הייצוגי, המנוהל ע"י אדם בודד בשמם של תובעים פוטנציאליים רבים - אשר כלל אינם מודעים לדבר קיומה של התביעה בזמן אמת, ולא נתנו הסכמתם להיכלל בה, יקפיד ביהמ"ש על זכויותיהם.
כך, ומאחר ופס"ד שיינתן יהווה "מעשה בי-דין" ולא יאפשר לאלו לשוב ולתבוע את נזקיהם באופן פרטני, יבחן ביהמ"ש בטרם יאשר התביעה כייצוגית, כי עילותיה מבוססות וכי יש סיכוי סביר שתתקבלנה. עוד ידרוש ביהמ"ש בטוהר כוונותיהם והתנהלותם של התובע ובאי כוחו, ויכולתם לנהל ההליך.
בכפוף לכל אלו, ומשישוכנע כי התובענה ראויה לכך- יורה ביהמ"ש על בירורה כתביעה ייצוגית.
מאידך, אם יסבור ביהמ"ש כי נפלו בתביעה פגמים שאינם מצדיקים כי התביעה תישמע בשם רבים, ידחה הוא את הבקשה להכיר בתביעה כ- תביעה ייצוגית, ויאפשר לתובע להישמע בעילתו האישית בלבד.
בסופו של דבר, וככל שיוכרע ההליך לטובת חברי הקבוצה- יורה ביהמ"ש על הסעד לו יזכה כל אחד מן החברים בה,
ובנוסף, על התגמול לו יזכו התובע ובאי כוחו בגין המאמצים שהשקיעו לטובת הכלל.
יוער, כי לרוב רואים הנתבעים באישור התובענה כייצוגית מעין 'הבעת אמון' של ביהמ"ש בטענות המועלות במסגרתה (שכן, כאמור לעיל, החלטה כזו תתקבל רק אם יסבור ביהמ"ש כי סיכוייה להתקבל גבוהים), ולפיכך ייטו לגבש הסדר מוסכם.
חשוב לדעת, כי גם הסדר כאמור יהיה נתון לפיקוח אדוק של ביהמ"ש, ויהיה כפוף לאישורו. זאת על מנת להבטיח את זכויותיהם של כלל חברי הקבוצה.
הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית אינה כרוכה בתשלום אגרה, וזאת על מנת לתמרץ את הפרט לעשות שימוש בכלי שהעניק לו המחוקק לטובת הציבור. יחד עם זאת, רצוי להימנע מהגשת בקשות סרק שאינן עומדות בתנאי החוק, וזאת מאחר ולבתי המשפט סמכות לחייב התובע בהוצאות הנתבע- מקום בו ימצא שיש הצדקה לעשות כן.
מטבע הדברים, הסקירה דלעיל הינה כללית ואינה ממצה את כלל האספקטים הנוגעים להליך הייצוגי. אשמח להשיב לשאלות נוספות, ככל שישנן.
כמו כן, אתכבד להפנותך לתשובותיי לשאלות שונות שנשאלו בפורום זה, העשויות לשפוך אור נוסף על טיבו של ההליך.
בברכה,
עו"ד אייל קוצ'ינסקי
