תוכנית ב

[ויקטור החתול]

תוכנית ב

אשמח לדון קצת בנושא של הרחבת המשפחה בדרכים נוספות.
יש פה נשים שחשבו על אופציות נוספות, פרט ללידה ?
אני מתייחסת בעיקר לאימוץ, אבל כמובן שגם פונדקאות זו אופציה טובה.

אני תמיד חלמתי על לאמץ, החלום לילד ביולוגי, היה של בן הזוג ומשם יצאנו יחד למשא הארוך שאנו נמצאים כרגע בצומת דרכים משמעותית.
חלון הילודה שלנו ממש כבר לפני סגירה.
אולי נסגר ובכלל לא היינו מודעים בזמנו ?
וכעת בן הזוג מתחיל להתפנות ולהיפתח לרעיון.
קראנו וחקרנו קצת, אבל המידע כ"כ מועט והייתי ממש שמחה לשמוע מנשים שאולי עשו זאת, או חשבו ובדקו את הנושא בעצמן.

יש כאן כאלו ?

 

[שירהד1]

שאלה מעניינת וחשובה-

דווקא ככל שידוע לי, יש הרבה מידע על נושא הפונדקאות. אני חושבת שיש פורום של תפוז בנושא, אם אינני טועה.
אני מכירה מספר בנות מהפורום שהביאו תינוק/ת בדרך זו. את גם ותיקה בפורום, אז אולי את יודעת על מי אני מדברת. יש את סנופי, ואת קרן שמש מאוחרת ועוד אחת ששכחתי כרגע את שם המשתמש שלה.

האם תרומת ביצית גם היא חלק מהאופציות שאתם פותחים? כי אם כן- יש פורום של תפוז שעוסק בכך.

לא מכירה מהפורום מישהי שפנתה לאימוץ, אבל מכירה מהחיים מספר מקרים. לא אנשים שאני מכירה באופן אישי ויכולה לקשר ביניכם, אלא כל מיני כאלה שנתקלתי בסיפורי החיים שלהם בשלבים שונים בחיי.

סליחה שלא ממש הצלחתי לכוון אותך. אם את רוצה מידע נוסף לגבי הליך הפונדקאות, אז כדאי לפנות לבנות שציינתי במערכת המסרים וגם לשאול בפורום.

את יודעת מה אני מאחלת לך שתצליחו בכל דרך שתבחרו.
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[שירהד1]

valeta2- שם המשתמש הנוסף.

 

[מרעישה בשקט]

לנו אין תוכנית כזו

אצלנו זה הכל או כלום.
או הריון נוסף מביצית שלי וזרע שלו שיהיה ברחם שלי, או שנישאר הורים לילדה אחת.
אני לא מוכנה לעבור שאיבות נוספות מה שמוריד מהפרק את האפשרות של פונדקאות, ואני לא מוכנה לוותר על הDNA שלי מה שמוריד מהפרק תרומת ביצית ואימוץ.

אני שמחה בשבילך שאתם שוקלים אפשרויות נוספות, שבזמן שחלון אחד בתהליכי סגירה, אתם פותחים חלונות נוספים.
הלוואי שבדרך זו או אחרת, תזכי לקבל את מה שאת רוצה.

 

[מבולבלת ומתוסכלת]

איך מחליטים?

שלום, אני חדשה פה...
לפני שנה ילדתי ילד בריא בלידה שמסתבר היתה לא פשוטה בכלל. נשארה לי רבע מהשילייה ברחם אחרי רביזיו. עברתי שתי היסטרוסקופיות להוצאת השאריות ומסתבר שהן השאירו אותי מצולקת. ביום ראשון הייתי אצל ד"ר גולדשמיט לאבחנתית שאמר שהמצב קשה.
איך מחליטים אם להתחיל עם סדרת ניתוחים שבכלל לא בטוח שיצליחו? הולכים לפונדקאות (יש לי קצת בעיות מוסריות עם העניין)? או מסתפקים במשפחה הקטנה והבריאה שכבר יש לי?

 

[מרעישה בשקט]

לכל אחת יש את ההיסטוריה ואת מערך השיקולים שלה

ההיסטוריה שלי:
הריון ראשון הדופק פסק בשבוע 8, ציטוטק
הריון שני הסתיים בידיים מלאות
הריון שלישי לידה שקטה יזומה בשבוע 21 עקב ממצא בצ'יפ (מיד אחרי הלידה בוצעה גרידה כדי לוודא שהכל יצא)
חודש אח"כ גילינו שהממצא מורש ממני
הריון רביעי גרידה יזומה בשבוע 13 עקב ממצא בצ'יפ, שארית, היסטרו ניתוחית
PGD - עברתי 4 שאיבות, 2 החזרות, 0 הריונות
הריון חמישי הדופק פסק בשבוע 9. גרידה, שארית, היסטרו ניתוחית
הריון שישי הדופק פסק בשבוע 7, ציטוטק, שארית, גרידה
הריון שביעי גרידה יזומה בשבוע 13 עקב ממצא בציפ
חצי שנה אח"כ התגלו הידבקויות, היסטרו ניתוחית.
מאז הניתוחית עברו 5 חודשים, הרחם שלי מתקשה להתאושש.

אני בת 41.
כל ההריונות היו בטווח של פחות מ-6 שנים. כל ההריונות ספונטניים.
לולא הנסיון שלי בPGD, כנראה הייתי שוקלת פונדקאות.
אין לי בעיה עקרונית שאישה אחרת תישא את ההריון בשבילי, אין לי בעיה לשלם המון כסף בשביל זה.
יש לי בעיה של מיעוט ביציות, מיעוט הפריות ומיעוט עוברים ששורדים עד לבדיקת הPGD.
יש לי בעיה לקחת הורמונים נוספים ולהגדיל את הסיכון שלי לחלות בסרטן בזמן שבכלל לא מובטח לי שהתהליך יוביל לעובר תקין. למעשה במקרה שלי די מובטח לי שאם אנסה לעבור שוב PGD, אסיים את התהליך בידיים ריקות.

אני חושבת שבמצב שלך, אם יש רופא שיכול להציל את הרחם שלך, זה גולדשמיט.
ואני מאמינה שאם הוא חושב שאין סיכוי, הוא יגיד את זה ולא יוליך אותך שולל.
עריכה מאוחרת - מסייגת - אין לי מושג מה נכון עבורך. לא יודעת אם אני הייתי נכנסת לסאגה של ניתוחים.

 

[שירהד1]

אני לא יודעת איך מחליטים...

בסופו של דבר כל אחת מחליטה על עצמה, בהתאם למגוון שיקולים, תחושות, רגשות, מחשבות, ערכים ואמונות.
אודה לך אם תוכלי לפרט יותר- מה זה אומר שהרופא אמר שהמצב קשה? באיזה מובן? מה הוא הציע?- האם סדרת ניתוחים? מאיזה סוג?...
בעיניי קודם כל צריך לעשות סדר בהיבט הרפואי ולהבין עד כמה שניתן את כל התמונה הרפואית קודם כל.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[אובדתעצות1]

נולד לי אחיין מפונדקאות לפני עשרה ימים

פונדקאות בארץ. אני יכולה לענות על מה שתרצי.

לגבי אימוץ, בסופו של דבר זאת דרך לא פשוטה במציאות של היום. תציצי קצת בפורום אימוץ בתפוז. בארץ יש מעט מאוד ילדים ברי אימוץ (אם אתם שוקלים אומנה אז המצב שונה) ומחכים בתור שנים. יש תור שונה לילדים עם צריכים מיוחדים שזה כולל גם ילדים גדולים. לא יודעת אם זה מתאים לכם או לא. אימוץ בחו״ל היום למיטב ידיעתי הוא גם מועט מאוד כי כמעט כל האופציות נסגרו. יש את עמותת טף ילדים ואת יכולה לברר דרכם.

יש לי שתי קרובות משפחה מתוקות מאוד שהן מתרומת ביצית מאוקראינה. הן אהובות בדיוק כמו כל ילד אחר במשפחה. ואף אחד לא מתעסק בגנטיקה שלהן.
אני זוכרת שיש לכם איזו בעיה גנטית אבל לא זוכרת אצל מי. אז אם אתם פתוחים לקבל תרומה ביצית/זרע וללכת על פונדקאות יש לכם סיכוי טוב לתינוק.


עם כל זה נותרו שתי בעיות. זה יקר.... מספרים במסר פרטי. ובנוסף אי אפשר תרומה כפולה, אחד ההורים חייב להיות הביולוגי של הילוד.

יכולה לענות עוד כמיטב יכולתי אם תשאלי.




שיהיו ידיים מלאות בכל דרך שתבחרו.

 

[אובדתעצות1]

מוסיפה עוד משהו

סליחה אם זה נשמע קר ופרקטי..... אני מנסה לענות לעניין ולא להיכנס לקושי הרגשי הגדול שבוודאי יש.

הסתכלתי אחורה וראיתי שהבעיה הגנטית היא בזרע. ואם ככה ואת צריכה תרומת ביצית בגלל גיל אז השאלה אם יכולים להקים לכם מערכת pgd לבחירת עוברים בריאים.

במידה וכן אז תרומת ביצית (יש המון מסלולים, בניהם מסלול לקבלת
תורמת שלמה וכך לקבל יותר ביציות) בשילוב הזרע של בעלך וpgd יכול להגדיל מאוד את הסיכוי לקבל עובר תקין.

זה באמת קשה והרבה לעכל ולא מעט כסף. כי למיטב ידעתי הקמת מערכת pgd וכל סבב בדיקה עולה כסף.

חיבוק גדול ובשמחה תפני אלי במסר אם את רוצה לשאול משהו ואענה כמיטב יכולתי.

 

[איןאריותכאלה]

ויקטור היקרה

הלוואי שתצליחו להרחיב את המשפחה! מקווה שההיפתחות לאפשרויות חדשות תצליח וכמה שיותר מהר. טוליתי ואיילה סליי מפורום פוריות הפכו לאמהות בתהליך פונדקאות, מציעה לך לשאול גם שם. ואת יכולה גם לקרוא את האמהות בתרומת ביציות, טוויטי עכשיו בת 52 בהריון לילד שלישי (השני בערך בן שנתיים). אצלה הראשון מתרומת זרע, השני מתרומה כפולה, והשלישי, נדמה לי, בהרכב גנטי שונה (נגמרו המנות של התורם/תורמת), והבעיה העיקרית שמטרידה אותה היא מתי תחזיר את חמשת העוברים המוקפאים שנותרו.... מבחינת מחירים צריך לעשות סקר שוק מקיף, אבל מדברים על סדר גודל של כ- 250 אש"ח לפונדקאות, לפני החזרים על בדיקות ותשלומים נוספים. בהצלחה בכל דרך בה תבחרו, והלוואי שתסתיים בידיים מלאות.

 

[אנאעי]

בהצלחה!

לא מבינה בזה בכלל
אבל מחזקת אותך. בסוף הכי חשוב (לדעתי) זה ילד שרץ אליך ואת מחבקת ולא בהכרח איך הגיע אליך. החום והחינוך שאת תתני לו יהיה הרבה יותר משמעותי מהסיפור לידה שלו...
ואני בטוחה שתהיי אמא מדהימה, כי את נשמעת אישה גדולה מהחיים שמסוגלת להכל...

 

[בשדרת האיזדרכת]

אני עוד לא שם אבל זאת אפשרות

תוכנית המגירה שלי היא תרומת ביצית, כדי להתגבר על גילי המתקדם. כרגע זה ממש לא מתאים לי, ולכן אני יושבת על הגדר ולא עושה כלום. מפחדת להיכנס להריון ספונטני שיפול ומפחדת לחשוב על האלטרנטיבות שהן - לשמוח בחלקי ולוותר או כאמור, תרומת ביצית.
היתרון בתרומה, שהיא מנטרלת את הלחץ מהגיל ואז לא דחוף שהחליט בקרוב.

 

[קונטרפונקט]

לאחרונה התחלתי לחשוב

כל כך ראשוני שאפילו לא שיתפתי עדיין את בן הזוג..
בעקבות החדשות המדכאות עד עפר - שבנוסף לקושי להחזיק הריון יש לי עכשיו גם בעיית פוריות ושאולי בכלל לא אצליח יותר להכנס להריון, אני מעודדת את עצמי שאולי נאמץ יום אחד ילד/ה.

 

[קונטרפונקט]

ולגבי פונדקאות

אני ממש לא יודעת מה לחשוב.
מצד אחד - יכול להציל אותי.
מצד שני - חשוב לי שהפונדקאית תעשה את זה מתוך רצון אמיתי לעזור, לא מתוך קשיים כלכליים (לא סותר את העובדה שמגיע לה המון כסף). אני באמת לא יודעת מהם המניעים של הפונדקאיות בארץ.
מצד שלישי - יתכן ובכלל לא יהיו לי ביציות מופרות להחזיר.

 

[אובדתעצות1]

הפונדקאית של אחותי

היתה אישה רגילה לגמרי, מקסימה, משכילה, עובדת. אישה מיוחדת מאוד.
אף אחד לא הכריח אותה. כששאלתי היא אמרה שיש לה הריונות ממש קלים. מה שהיה נכון, אפס הקאות, אפס חולשות, אפס בצקות.... אמרה שלפעמים היתה טיפה יותר עייפה. הם משפחה עם ילדים משל עצמה כמובן, ברור לי שהכסף יעזור להם אבל הם לא מה שהיית מגדירה משפחת מצוקה.

אחותי עבדה עם מישהי שמתווכת בין הזוגות לפונדקאית והיא מוצאת לך משהי שמתאימה לך. וגם אז נפגשים הצדדים ובודקים אם מתאים. אין כאן אלמנט של כפיה.

 

[קונטרפונקט]

טוב לשמוע

את יודעת אם יש תור לזה?
אם מקבלים גם זוגות שיש להם ילד?

 

[אובדתעצות1]

עונה ממה שאני מכירה

אין תור אחד לכולם. את מתקשרת עם מרכז תיווך והם מוצאים לך מישהי מתאימה. מניחה שלפי תור פנימי ואיזו התאמה אישית. זה לקח לאחותי כחצי שנה. לפני כל זה צריך לעבור וועדה ארצית שמאשרת לך להשתמש בפונדקאות. זה היה תהליך מהיר יחסית שלקח כחודש.

מקבלים זוגות שיש להם ילד. כלומר את יכולה לקבל אישור לפונדקאות גם אם יש לך ילד. השאר זה תהליך פרטי לגמרי.

 

[אובדתעצות1]

מצטערת לשמוע על החדשות המדכאות.

אם תחליטי באמת לשקול אימוץ, אפילו רק לשקול תרשמי מהר לשירות למען הילד. התור בארץ הוא של שנים (5-6)
ואם יש לך כבר ילדים ביולוגים שלך אז הסיכוי לאמץ תינוק הוא ממש קטן. אז שווה להרשם ולהתחיל את ההמתנה עוד כששוקלים כי תמיד אפשר להגיד שלא מעוניינים.
אימוץ חו״ל היום הוא בתכלס רק רוסיה, מחכים 3 פלוס שנים, ואין ילדים מתחת לגיל שנתיים.

אני חלילה לא מנסה לדכא. לדעתי תמיד עדיף להכיר את העובדות ואז יש אפשרות לתכנן את צעדנו.

אם את שוקלת תרומת ביצית (אם החדשות המדכאות יתגשמו) אז בפונדקאות הסיכוי שלך לסיים עם ידיים מלאות הוא גדול מאוד.

 

[איןאריותכאלה]

מוסיפה סיפור על אימוץ

מכירה מאד מקרוב זוג חשוך ילדים שעבר גיהנום של טיפולי פוריות ובסוף פנה לאימוץ. הם אימצו שני אחים, בן 2.5 ובת 1.5. ובבת אחת הפכו למשפחה. הם אנשים מדהימים כל אחד בפני עצמו והם זוג נהדר, ונתנו ונותנים לילדים מעל ומעבר. לאורך השנים הלך ונגלל סיפור חייהם של האחים, והוא לא היה פשוט. החיים בבית היתומים לא היו קלים. האח ה'גדול' גונן כמיטב יכולתו על האחות הקטנה. ובכל זאת נצרבו בהם המון משקעים. ההורים מאד רצו תינוק, אבל לא היתה שום אפשרות כזו. אני חושבת שאז עוד לא היתה תרומת ביצית בארץ (הילדים בשנות העשרים). הם לא מתחרטים או משהו כזה, אבל הגידול של הילדים היה ועודנו מורכב.

 

[אובדתעצות1]

וזה עוד היה לפני כמעט 20 שנה....