ככה:
1) הכלכלן לא מנסה להתמודד עם כל המידע, אלא להסביר מה התוצאות של קיומו:
"הכלכלה האוסטרית לא מנסה להחליט האם הבחירה שלנו באשר לאילו תכליות להשיג היא נבונה. היא לא מנסה להגיד לנו שאנו טועים אם אנחנו מעריכים כמות מסוימת של נופש יותר מאשר כמות מסוימת של כסף. היא לא רואה באנשים יצורים שרק דואגים להשיג כסף. אין שום דבר "לא-כלכלי" אצל מישהו שמוותר על הון או משרה מכניסה כדי להיות נזיר.
שאלת קיומם של ערכים אובייקטיביים בכלל אינו מעניינה של הכלכלה. ושוב, אין פירושו של דבר כי הכלכלה האוסטרית עוינת לדת או מערכת אתית כשלהי. אני באופן אישי מכיר כלכלנים אוסטריים שהם נוצרים קתוליים, אתאיסטים, יהודים אורתודוקסים, בודהיסטים, אובייקטיביסטים, פרוטסטנטים, אגנוסטיקנים, ולו רק הכרתי עוד כלכלנים , אני בטוח שיכולתי להזכיר מוסלמים, הינדואיסטים וכו'. הכלכלנים צריכים, ובצדק, להשאיר השוואת ערכים לאתיקה, דת ופילוסופיה. כלכלה אינה תאוריה של הכל, אלא רק תאוריה של תוצאות של בחירה. בלימודי כלכלה אנחנו לוקחים תכליות אנושיות כנתונים מוחלטים. אנשים, באופן זה או אחר, בוחרים תכליות ופועלים להשיגן. מטרת המדע שלנו היא לחקור את התוצאות של העובדות הללו ... יתרון נוסף בהבנת הכלכלה הוא שהדבר חיוני להערכת שאלות של מדיניות ציבורית. האם להעלות את שכר המינימום, לא לשנות אותו או אולי אפילו להעלימו לגמרי? האם נוכל להעלות את רמת החיים שלנו על ידי הגנה על תעשיות מקומיות? מה יהיו התוצאות של הפרטת ביטוח לאומי? כל אל שאלות כלכליות".
(מתוך: כלכלה לאנשים אמיתיים
http://armchairpraxeologist.blogspot.co.il/2011/04/1.html )
2) בדיוק בגלל מה שאתה מתעלם ממנו - יזמות. ההנחה שהשוק מגיע לשיווי משקל ומתאזן לא נכונה. תמיד יש יזמים שחולמים על רעיונות חדשים. תמיד יהיה את מי שיהפוך משהו שעד היום לא נחשב למשאב, למשאב ויצמצם את הביקוש למה שפעם נחשב משאב - הפעילות האנושית כרוכה במושג השינוי באופן הדוק:
"אנחנו יכולים לדמיין מצב בו כל השינויים במידע הרלוונטי לשוק נפסקו. שוק כזה יגיע למחיר הסופי (final price) , או למצב המנוחה הסופי (final state of rest). זהו מצב דמיוני, אשר לעולם לא יוכל להתממש בכלכלה אמיתית. תמצית הפעילות האנושית היא הנסיון להחליף את מה שיש במה שצריך להיות, בעיני מבצע הפעולה. כל עוד הכלכלה מאוכלסת על ידי בני האדם ולא על ידי רובוטים, לעולם לא נראה את התהוות המצב המנוחה הסופי".
(שם, פרק 6:
http://armchairpraxeologist.blogspot.co.il/2011/10/6.html )
אני אתן לך דוגמא לסיפור אמיתי: בעבר הלא רחוק כמעט כל התאורה בעולם התבססה על שמן שהופק מלוויתנים. בשלב מסויים בעקבות הציד המרובה הלוויתנים התחילו להיות נדירים, והמחירים עלו לרמות מאוד גבוהות. נניח שאנחנו במצב הזה, ויש בידינו שני תרחישים:
א. הממשלה מחליטה להתערב כדי למנוע קטסטרופה. היא יכולה לעשות אחד משני דברים: (1) לאסור על ציד של לוויתנים, ובכך לגרום להפסקה מיידית של הזרמת אותו "משאב", באופן זמני עד שיימצא משאב אחר. מליונים ירעבו כנראה בעקבות החלטה כזו, אבל היא זמנית. (2) להכריז על מחיר מקסימלי לשמן לוויתנים שאותו אי אפשר לעבור. דבר זה יגרום לכך שאנשים שהיו קונים כמות מסויימת במחיר גבוה יותר, ירשו לעצמם לקנות יותר, וכך החלשים בחברה דווקא נשארים בלי שמן בכלל - מחסור שעולה על החסר האמיתי במשאב (לדוגמא: זו עובדה מוכרת ומאוששת שפיקוח על מחירי דירות גורם לעלייה עצומה של מחוסרי דיור). פיקוח על מחיר מינימלי, אגב, גורם לאפקט ההפוך - עודפים עצומים שנשפכים לים או נקברים (לדוגמא: חלב בארץ).
לעומת זאת, מה שבפועל קרה הוא שהממשלות לא התערבו בהתחלה. הנפט פתאום תפס מקום מכובד, כשיזמים גדולים (כגון רוקפלר:
http://chickenman.radish.co.il/?p=1419 ) הגיעו למסקנה שיש כאן פוטנציאל רווח עצום והפכו את השוק הזה לשוק המשגשג ביותר שהיה קיים עד אז. עשרות שנים אחרי שכמעט אף אחד לא השתמש בשמן הלוויתנים, אסרו ממשלות שונות על ציד הלוויתנים. היום הסיבה היחידה שרוצים לשמור על אוכלוסיית הלוויתנים היא סיבה בעיקר מדעית-אסתטית ולא כלכלית-משאבית.
3) המחיר נהיה המלך? מאיפה הבאת את הקשקוש המקושקש הזה? זו רטוריקה ריקה. אני רוצה שכל אדם יחליט מה לעשות בחייו כל עוד הוא לא פוגע באחרים, מבלי שיחליטו בשבילו "לטובת הכלל". המחיר הוא פשוט איך שכלכלה עובדת ומאפשרת שיתוף פעולה שאינו אלים. זה אפילו לא מנגנון, זה תהליך. עבודה של אנשים והשגת רווח הן לא תכליות, אלא האדם רוצה להשיג משהו עם הכסף הזה - לפעול למען הרצונות שלו ומה שהוא חושב שראוי ונכון. הערך של הכסף אף הוא נקבע ע"י הרצונות וההעדפות הסובייקטיביות של אנשים - הוא לא דבר אובייקטיבי (עוד על הערך של הכסף, שם, פרק 5:
http://armchairpraxeologist.blogspot.co.il/2011/10/5.html ).
השוק החופשי, בו כל עסקה מתבצעת בין גורמים שמסכימים לה ללא כפייה ומתוך אמונה שזה יפעל לטובת הרצון שלהם יותר מהמציאות הנוכחית הוא המסגרת היחידה שמאפשרת את זה מבלי אלימות ושעבוד. כפי שמיזס ניסח ב"פעילות אנושית":
"פעילות אנושית היא התנהגות תכליתית. ואפשר גם לומר: פעולה היא רצון שבא לידי מימוש, היא חתירה לעבר מטרות ויעדים, היא תגובתו המשמעותית של האני לגירויים ולתנאים של סביבתו, היא הסתגלות מודעת של אדם למצב היקום שקובע את חייו... בחירה קובעת את כל ההחלטות האנושיות. כאשר אדם מקבל החלטה הוא בוחר לא רק בין חפצים ושירותים שונים. כל הערכים האנושיים מוצעים לבחירה. כל המטרות וכל האמצעים, עניינים חומריים וגם אידאלים, הגבוה והנמוך, האצילי והנבזי, כולם נערכים בשורה אחת ונתונים להחלטה הבוחרת דבר אחד ופוסלת אחר. שום דבר שהאדם שואף לו או מבקש להימנע ממנו לא נשאר מחוץ לסידור הזה לפי סולם ייחודי של דירוג והעדפה. תורת הערך המודרנית מרחיבה את אופקי המדע ומגדילה את תחום הלימודים הכלכליים.”
4) אני לא הנחתי מעולם דבר כזה. אני מניח שמליארדי בני אדם כשכל אחד פועל בהחלטתו "טועים" בממוצע פחות מאשר פקידים בממשלה שנתונים ללחצים פוליטיים ומחזיקים כוח אלים בידיים. שים לב שגם המושג "טועים" מניח שיש איזו תכלית שאליה כולם שואפים, והרי ברור שאין תכלית משותפת כזו - האנשים הם שקובעים את התכליות לעצמם, לא הפוליטיקאים. דווקא בגלל שלא ניתן להכווין את הכלכלה בידי המיעוט הנאור, אסור לנסות.
