תופעות לוואי של הכימותרפיה

[דגנילי]

תודה חמודה, מאחלת לך רק טוב

 

[מיליתו]

אני סיימת מזמן

עברתי השתלת מח עצם לפני קצת יותר משנה. אחרי כמה חודשים התחלתי לקחת אינטרפרון כי נידבקתי בהפטיטיס סי ממנת דם... ותפקודי הכבד שלי היו גרועים והיתה בכל הידרדרות שלו. הבעיה היא שהאינטרפרון דיכא לי את מח העצם והיה לי יותר קשה איתו מאשר עם הכימו - הגעתי לספירות דם אפסיות. לפני כחודש - התייעצתי עם עוד מומחה שאמר שחבל על הזמן והטיפול הזה מזיק לי מאוד והסיכוי שאחלים בעזרתו הוא אפסי. מאז התחלתי לקחת פורמולה אחרת של צמחים סיניים (בנוסף למה שלקחתי קודם), והשבוע ראיתי שיפור אדיר בבדיקות דם כפי שלא נראה אצלי כמה שנים!!! בעניין ההריון, אני מחכה עוד חודש-חודשיים לפני תחילת הניסיונות כדי לראות עוד עליה בטרומפוציטים ולהתרחק עוד מהתרופות הרעות. הלוואי וזה יצליח בדיוק במועד הנכון.

 

[doritg1]

היי מיליתו !

שלום , אני מקווה שאת מרגישה טוב ומצבך משתפר.אני מרגישה שאני לא מבינה עד הסוף את מצבך הבריאותי .אני אספר לך בקצרה את מה שהבנתי ותשלימי לי את החוסרים או שתעמידי אותי על טעויותי במידה ותמצאי.את סיימת את הטיפולים הכימותרפיים ,אח"כ עברת השתלת מח עצם ואח"כ בעקבות הדבקות בצהבת קיבלת תרופה שהורידה לך בצורה דרסטית את הלוקוציטים. רציתי לדעת האם את כבר לא חולה,האם הבעיה שעומדת בפנייך היא אך ורק עלייה של ספירת הדם ? בכל מקרה רציתי להוסיף מילות עידוד - את צעירה מאוד,יש לך שנות פוריות רבות לפנייך.וגם אם תלדי במקרה הגרוע עוד אפילו - חס וחלילה -ארבע שנים עדיין תחשבי אם צעירה ותחשבי נורמטיבית מבחינת גיל. מה שבמקרה שלי למשל לעולם לא יהיה,אני אוכל אולי לנסות להיכנס להריון רק בגיל 33 וחצי - מה שאומר שאני אולי אלד בסביבות גיל 34 וחצי עד 35 בפעם הראשונה.שזה אותי ואת בן זוגי מאוד מעציב.אני לא רוצה להישמע מרירה וצינית.כתבתי את זה רק כדי להכניס אותך לפרופורציות.וכמובן זה מאוד פשטני מה שכתבתי,מעורבים ברצון להרות המון היבטים,רצונות,חלומות וממש השתוקקות,שאני ממש לא מבטלת אלא מאוד מבינה. טוב,כתבתי הרבה. ביי - דורית

 

[מיליתו]

הי - את בסדר גמור

אצלי הבעיה היא לא רק ליקוציטים (יש עוד כמה מרכיבים בספירת הדם...) הבעיה העיקרית היא תפקודי הכבד. כרגע הם מאוזנים על ידי הרפואה הסינית. רופאי כבד קונבנציונאלים די הרימו ידיים. אמרו שהכבד שלי במצב קשה ואין להם שופ דרך לטפל בו כרגע. הדבר היחיד שהם יכולים לעשות זה מעקב אחרי סיבוכים ולטפל נקודתית בכל סיבוך, דהיינו טיפול תומך. אם יש דימום פנימי - עוצרים את הדימום, אם יש כאבים - משככי כאבים, אם יש לחץ בטני גבוה - מנקזים אותו... הרפואה הסינית דווקא מצאה פתרונות, ובזכותה אני מרגישה מצויין עכשיו בניגוד לתחזיות הרופאים. לגבי הריון - שוב, רופאים קונבנציונאלים אומרים שהסיכוי קלוש כי השחלות נפגעו מאוד מהכימו, ושאולי רק עם תרומת ביצית. ועדין יש חששות. אצלי הסרטן חזר בזמן הריון (הייתי בהריון ואיבדתי אותו בחודש שביעי בגלל הכימו - שלטענת הרופאים לא אמור לפגוע בעוברים בשלב מתקדם של ההריון), כך שזה מוסיף מימד נוסף. בכל אופן, גיליתי שהרופאים אומרים דברים שגויים לפחות אותו מספר פעמים שהם צודקים, כך שאני לוקחת אותם בערבון מוגבל ומתייחסת לתחושות שלי עכשיו ולגוף שלי ספציפית בלי להתרגש מהם יותר מדי (משתדלת, כמובן, לא תמיד זה מצליח). וככה אני חיה...

 

[doritg1]

מליתו היקרה - דורית ../images/Emo23.gif

מליתו ! ממה נפגע לך הכבד ? מהמחלה - (תסלחי לי שאני לא יודעת בוודאות -אבל את חלית בהודג'קין או בנון הודג'קין) ? מהכימותרפיה או בשל סיבות אחרות ? מה המשמעות הרפואית של הפגיעה בכבד ,במקרה שלך ? אם את יכולה תכתבי לי תקציר של ההיסטוריה הרפואית שלך,כי יש לי הרבה חוסרים שמקשים עליי להבין לעומק את הדברים. מתי חלית בפעם הראשונה ? ומתי בפעם השנייה ? האם את גרה באיזור חיפה ? אני ממש אשמח לנסות לעודד אותך,או להיות עבורך אוזן קשבת - במידה ותרצי דורית -

 

[מיליתו]

אהההה

חליתי ב1993 בגיל 14. עברתי המון כימו, הקרנות והשתלת מח עצם עצמית. אז קיבלתי מנת דם נגועה בהפטיטיס סי, וזה התחיל את הצרות עם הכבד, אבל הן היו איכשהו מווסתות כמה שנים. הייתי ברימיסיה מהנון הודקינס עד לפני כשנה וחצי. אז, כשהייתי בהריון, הלימפומה חזרה. קיבלתי כימו בהריון (זה כבר היה חודש חמישי, ולא רציתי לאבד את ההריון, והכימו לא היה אמור לפגוע בעובר לטענת הרופאים), העובר שרד חודשיים ומת בסוף בגלל דלקת בשיליה. הוא נולד בזירוז בתחילת חודש שביעי, ראיתי אותו לרגע, ומשם לקחו אותו לנתיחה ולקבורה. אחר כך קיבלתי עוד סבב אחד של כימו ועברתי השתלת מח עצם שניה. כל הכימו וההשתלה והחלשת המערכת החיסונית הגבירו את פעילות הוירוס והחמירו את הנזק לכבד. התחלתי לקבל טיפול באינטרפרון וריבווירין שמחלישים את הוירוס וגם ידועים כמסייעים נגד לימפומה. אבל, תופעת הלוואי של החלשת מח העצם היתה ממש קטסטרופלית אצלי כי מח העצם עוד לא ממש התאושש מההשתלה. עד לפני כחודשיים הייתי כל הזמן ען מנות דם וטרומפוציטים וזריקות ניאופוגן וגרנוצייט ואפרקס... התייעצתי עם כמה רופאים שאמרו שחבל על הזמן. הטיפול הזה לא ממש מזיז לוירוס, אבל הוא מסכן את החיים שלי באופן מיידי. כל הזמן "הוספתי" טיפולים משלימים, אבל עכשיו עברתי לטפל בעצמי בעיקר ברפואה אלטרנטיבית ועד כה נצפות תוצאות מדהימות. זהו פחות או יותר... ומה שלומך את?

 

[doritg1]

מצב מורכב

היי מליתו ! כאב לי לקרוא שנאלצת לעבור כל כך הרבה ייסורים מגיל כל כך צעיר. זה כל כך מכעיס לדעת שבגלל טעות אנוש - מנת דם נגועה,אתה כל כך מסתבך.את יכולה לתבוע ? אני שואלת לא בגלל שאני תאבת בצע,או נקמנית,אלא ממקום של אם חס וחלילה

תצטרכי עזרה ממשית בעניין ילדים - יהיו לך אמצעים כלכליים. אני מחזיקה לך אצבעות שהטיפולים המשלימים ימשיכו לעזור ואף הלוואי ממש לשקם את הכבד. אני מאחלת לך אור,שמחה,בריאות וכל מה שאת רק חולמת עליו. אני לשירותך בכל אשר תרצי. דורית

 

[גילי החדשה]

ועוד עצה מנסיון (כואב...)

גם אני עברתי טיפולי ABVD וסיימתי (בהיצטיינות

) לפני חצי שנה. ומכל התקופה הזו הקושי הכי נוראי שלי היה העצירות. זה היה פשוט נורא... אחרי ניסיונות עם שזיפים, תמרים, תאנים ושאר פירות וירקות עברתי לארטילריה הכבדה והתחלתי לקחת סירופ אבילק כטיפול מונע החל מיום הטיפול. המשכתי לקחת 3-4 ימים, 3 פעמים ביום ובזה נגמר הסיוט. לא צריך לחשוש להעזר בתרופות. אין לסירופ הזה כל תופעות לוואי וגם אין "התמכרות". זו היתה עזרה מצויינת כשכל שאר העצות שקיבלתי לא עבדו. מקווה שקצת עזרתי, מאחלת לך שיעבור מהר ובקלות, גילה.

 

[ציפורלילה]

אני בעד

ארטילריה כבדה. זו לא תקופה רגילה ולא מדובר על עצירות בגלל יותר מדי בננות . כל מה שעוזר - להשתמש, ולשתף אותנו. זה כנראה נושא שלא מדברים עליו מספיק כי בכל פעם שמישהו רק מצייץ בנושא, ישר כולם קמים ואומרים - גם אני. תודה גילי, אולי אם הייתי מקבלת את המידע הזה בתקופת הכימו, גם ממני היה נמנע הסבל הזה.

 

[doritg1]

שאלות נוספות בקשר לאחת מעצותייך

היי ציפורלילה ! הזכרת באחד המיילים שלך אליי,שימוש בקנביס כדי להקל על הבחילות.בעלי ראה את ההצעה ונדלק.בעבר שנינו עישנו מפעם לפעם ואכן ניסיתי לעשן קצת אחרי הטיפול האחרון ואני סבורה שזה הקל מעט.רציתי לשאול אותך האם יש משמעות לסוג הקנביס שמעשנים - מריחואנה או חשיש ? דורית

 

[ציפורלילה]

סביר להניח

שיש הבדל. מנסיוני, חשיש הרבה יותר חזק ומהיר בהשפעה שלו. מצד שני, מריחואנה את יכולה לגדל לבד. בסופו של דבר השימוש בהם זהה, תנסי, תראי מה יותר מתאים לך.

 

[נתי26]

עוד משהו מומלץ

אני מממליצה (בנוסף לשלל ההמלצות...) גם על אבקה שנקראת: עיכולקס PEG. אחרי הניתוח היתה לי חסימת מעיים ועד היום יש לי סיוט מהעניין, האבקה מאוד עזרה לי. גם אבילק/לבולק זה סירופ מצויין. בהצלחה, תרגישי טוב!