תורי לקטר- נמאס לי.

יוספה 51

New member
תורי לקטר- נמאס לי.

אף פעם לא אהבתי מי יודע מה לבשל. היה לי את רפרטואר ה=שניצלים ביום ראשון, כדורי בשר ימי שלישי, וכו'.... לציין שתמיד עבדתי המון, כך שגם זמן לא היה ואין לי. המעבר לטבעונות הביא איתו אתגרי בישול שאני מתנסה ומחבבת פעם אחרי פעם. וכל משפחתי אחריי. אך כאן המנגו והקוץ שבו- הבן שלי המפונק צריך שאמא תכין לו אוכל לצבא (חוזר כל יום מאוחר בלילה), כי אין בחדר אוכל אוכל לטבעונים. לא היה מוכן ללכת עם הדיווח שהוא טבעוני כי הוא מפחד מחקירות והסרגל שלי- אם פעם הוא יטעם וופלה ולא שם לב שהיה בה חלב, כבר הוא נדון למאסר ממושך וגינוי מוסרי עצום לדעתו (והאמת שזה ניתן להערכה אז אי אפשר לקטר) . אז אני צריכה לבשל לו, כל יומיים. וגם אצל הבעל שלי, שיש אוכל בעבודה, זה לא רלוונטי כי לא אוכל בשר. וכמובן ששבתות כולם אצלי, יחד עם ההורים, והבת שילדה וגרה במרתף (הצמחונית) לא מספיקה לבשל לעצמה עכשיו כלום, ואין לי אין לי זמן, השעות שאני מגיבה כאן זה כי תוך כדי זה אני עובדת. בשאר, אני עובדת לא ליד המחשב. והחלק הטבעוני בתמונה כי מסביב מרחפת הידיעה שאם אני לא אבשל לכל החבר'ה, אז הם יקנו משהו, שטויות, והמשהו שהם יקנו זה יהיה, מטבע הדברים, בטח עם ביצים או עם חלב או משהו כזה. וזה קשהההה,,, ומעייף.
 

Ofericko

New member
בהחלט נשמע מורכב ולא פשוט

אני לא מתיימר להשיא עצות בנוגע לכך, יש כאן מומחים גדולים שבטוח יעזרו. עם זאת, הדבר המיידי שאני יכול לחשוב עליו הוא הקפאה. לבשל כמות יפה של מאכלים טובים ולא מסובכים הניתנים להקפאה במנות.
 

יוספה 51

New member
האמת שזה יותר שחרור קיטור שאי אפשר לעשות

מול החבר'ה, פחות צורך בעצות, אז בעצם מה שחשוב שיש מי ששולח חיבוק, שאומר בעצם 'מסכנה מסכנה', זה מה שצריך (והלוואי שכל החיים אלו יהיו הצרות שלי- הוסיפה בפולניות ברורה). פעם ניסיתי ללמד את בעלי שלפעמים הוא צריך לשחרר לי את המשפט- מסכנה שלי- לא חשוב מה קורה. קצת רחמים, מה יש.. לא עבד. לא הסכים. אז התיישבתי עליכם. תודה עופריקו. האמת שממזמן אני מפנטזת על פריזר נוסף ואז אולי הרעיון שלך יכול לצאת לפועל.
 
וגם

לבשל ולהקפיא- קציצות, ממולאים, קטניות, מרקים! פשטדות. רוטב לפסטה.
להחזיק במקפיא לחם שווה ולהוסיף אותו לטחינה , לחומוס ביתי, לסלט מהמם מלא כל טוב
להחזיק הרבה גרעינים ואגוזים שניתן לבזוק על כל סלט/ פסטה
להחזיק בפריזר בצל קצוץ מוכן לטיגון , שיני שום מקולפות, עגבניות ששלקת וקילפת...

אבל השאלה- מתי??? הרי גם בשוטף אוכלים כל הזמן אז...
אולי צריך לבחור יום בשבוע שהוא יום בישול ואפיה? להכין קערות גדולות של תערובות, גם כאלה שמתאימות לאפיה וגם לטיגון. ולהריץ קציצות. סירים של מרק ורטבים לקציצות ולפסטה.
בעצמי אינני יודעת כפי שבוודאי קראת
התלות הזו מוציאה ממני דברים לא משהו
וזאת על אף שמאז ומתמיד אצלנו מטבח יצרני, לרוב טרי, לרוב מוקפד מבחינת טיב הפרודוקטים
בכל זאת...

מזונות מהירי הכנה- מוקפץ עם קוביות טופו, אורז מבושל מטוגן עם לקט ירקות/ אפונה עדינה של סנפרוסט/ ירקות טריים חתוכים קטנטן... שעועית של סנפרוסט מבושלת ברוטב עגבניות ליד אורז לבן, חומוס מחומוס של סנפרוסט ולחם ראוי לצד.
 

יוספה 51

New member
ואז, כשבעלי מצטרף לעשייה ביום שבת

הוא בהלם מכמה זמן זה לוקח (יום הבישולים הפך להיות חצי יום מיום השבת וכמובן עוד ערבים) ומתלונן. בקיצור, עוד פריזר וללכת קצת על קיצורים. רואים שאצלך מטבח יצרני וטרי, אני משתדלת להתקדם לכיוון.. תודה על הרעיונות. אעתיק את הרשימה ואיישם.
 

gs1234

New member
עוד קיצורי דרך

בדרך כלל אני קונה ירקות טריים לקראת סוף השבוע, ואז ביום שישי בבוקר אני מקלף, חותך לקוביות ושומר במקרר בקופסאות פלסטיק: קישואים בפרוסות, בטטה בקוביות, ברוקולי שטוף, פלפל אדום חתוך גס, וכד'.

חוץ מזה אני גם שומר בפריזר שיני שום קלופות, עדשים מבושלות, גרגרי חומוס מבושלים, שעועית יבשה מושרית ועוד כמה דברים.

מכאן אפשר להכין בכל יום מאכלים טעימים ומגוונים בזמן קצר. לוקח זמן להתארגן על זה אבל זה כיף.

 

יוספה 51

New member
רעיונות מצוינים. קופסאות של ירקות חתוכים כבר

גם אני קונה בדרך כלל ביום חמישי אז זה בהחלט הגיוני. לא יודעת אם אצליח להיות כזו מסודרת, אין לי אופי כזה, אבל שווה נסיון
 

p e b b l e

New member
איך חותכים את השום כשהוא קפוא?

או שצריך לקצוץ או למעוך מראש
 

usi1

New member
מה לגבי לקנות?

יש כל מיני קייטרינג/ משלוחים/ מסעדות ושות שעושים משלוחים של אוכל , בסוף זה יוצא אותו דבר . יש מכל הסוגים האפשריים .
פרט לכך אפשר ללכת על דברים פשוטים ולא יקרים , לא חייב לאכול גורמה כל יום .
באירוחים אפשר לפזר סמכויות ..... אם את מתארת מנהג קבוע אין שום פסול שכל משפחה תגיע עם סיר ואז לא הכל יפול עלייך.
נשמע שאת חיה במטבח לפי הכמויות שאת מתארת וזה לא כזה מוצדק.
 

יוספה 51

New member
חזרתי מהעבודה עכשיו. נכון, יותר מדי במטבח.

קייטרינג יקר מדי... וגם לא חיה עם הרעיון בשלום. ולגבי חלוקת סמכויות, הלוואי והייתי יכולה.אבל תודה על האמפטיה. חשובה.
 

Gidi Shemer

New member
חיבוק והערה בונה

באמת חיבוק גדול. זה נשמע ונקרא לא קל.

מה שכן, עם כל ההבנה והתחושה שלפעמים זה נמאס, בבקשה שחררו את הילדה מהמרתף.
 

RSPA

New member
וואלה, קשה, קשה....מובן כל כך


נסי להטמיע רעיון משפחתי לפיו, כל אחד מהפרסונות (נוסף לבן זוגך) ממלא במועד מסוים תפקיד של סו שף ונוטל חלק בעשייה. זה דורש תאום זמנים ותיכנון מוקדם, אבל זה יעביר אליהם חלק מהאחריות ויקטין את העומס שנופל עליך. ובכלל, אולי זו העת גם להעביר אליהם את כל האחריות למעשיהם ("יקנו משהו, שטויות.." וכד') ובכך לשחרר אותך מהתחושה של הצורך לא רק לרצות אותם אלא גם לדאוג למעשיהם כל הזמן. הם כבר גדולים, לא?! ....
 

יוספה 51

New member
גדולים לגמרי. צודק קודם כל שאני צריכה

לשחרר קצת, לא יודעת אם אני יכולה. צריכה לקרוא שוב, מחר, את כל הרעיונות שלך, של כולכם , ולראות מה מזה אני יכולה לקחת לי. תודה. וואלה פורום תמיכה.
 
מצטרפת לקיטור

בוגר צבא טבעוני
למשפחה ...אוכלת כל
עובד משמרות -ומגיע הביתה לפני/אחרי להתפנק באוכל של בית
נכון- יכולה לקנות -סייטן על צורותיו או מאכלים מוכנים אחרים,
אבל ליבי לא נותן לי, לעשות זאת, תמיד,
ליבי וגם הארנק הלא גדול שלי

בסופי שבוע, לא מרגישה בנוח להגיש ארוחות לכל בני המשפחה- ולהשאיר אותו "מקופח".
שוברת את הראש כל הזמן על תבשלים חדשים-
ומעיינות היצירתיות שלי התייבשו

למזל כולם- זמן יש לי, אבל אין לי שום חשק להעביר את כל היום במטבח- ממש לא

מי יחזיר אותי לקיבוץ של פעם ולחדר האוכל של פעם- ושהטבחית תשבור את הראש
ו
 
שלום לך ועצות לכל דורש


מה אצלנו עושים? קודם כל כולם מכינים ואז כולם מתפנקים
אבל זה יפה שאת בתור אמא רוצה לפנק את הילד החייל, לכן:
אצלנו יום חמישי הוא יום השרייה- אני משרה קטניות [שעועית לבנה/אדומה, עדשים ירוקות/שחורות, וחומוס], סתם שמה אותם במים מהברז בקופסאות שונות ונותנת להם לילה לנוח.
שישי בבוקר יום הכנות: מעמידה את הקטניות המושרות [אחרי שכל אחת עוברת מסננת ושטיפה במי ברז] ב-4 סירים שונים. את החומוס אני לא בהכרח מבשלת, פשוט מקפיאה בשקית בפריזר. לא צריך לעמוד ליד זה, פשוט לתת לזה להיות בתוך המון מים על הגז. בנתיים אני חותכת ירקות ומכינה תשתית לתבשילים שבא לי להכין. בנתיים אני גם שמה מאפים לתפוח. בדרך כלל לוקח לקטניות יותר זמן מההכנות האלה, אז בנתיים אני עובדת/קוראת ספר/גולשת בפורומים או משהו.
כשהקטניות רכות אני לוקחת מהן לתבשילים שרציתי קודם, או מקפיאה במנות. אחר כך במהלך השבוע אני יכולה להוציא חומוס קפוא, לטחון במעבד מזון ולהכין פלאפלים, או להוציא שעועית ולהכניס לתבשיל עם תירס, או להויצא עדשים שחורות ולהכין סלט בצ'יק. הגז מתפנה ולכן אני מעמידה את התבשילים הבאים שכבר הכנתי להם כאמור תשתית. בזמן שהתבשילים האלה מתבשלים אני מוסיפה בישול של דגנים [אורז, קינואה, בורגול, פסטה, פתיתים... כמובן לא הכל אלא חלק] וזה גם לוקח זמן על האש ובתנור ולכן יש לי זמן לרחוץ כלים.

בסוף כל זה [בערך 4-5 שעות, אבל שתוך כדי יוצא לי לקרוא/לעבוד/לנוח לא מעט זמן] יש לי אוכל מוכן להקפאה או למקרר לכל השבוע [כולל לסופ"ש], גם לחייל האהוב [יש אצלנו קצין במשפחה] וגם לבני הבית [אנחנו 8]. זה חוסך זמן במהלך השבוע כמו שאת לא מבינה בכלל!

בנוסף יש פה אנשים עם רשימות בלוגים בלתי מתכלות של דברים חדשים ומעניינים לעשות. קל מאוד להכין דברים שהם לא רק בשביל הילד, אלא בשביל כולם- לזניות טבעוניות, ממולאים טבעוניים, ואפילו עוגות טבעוניות. כך שאין שום צורך לבשל לכולם בנפרד ולו בנפרד- אפשר פשוט לבשל לכולם ביחד [אצלנו אני הטבעונית היחידה מתוך ה-8, כולל הקצין, וכולם אוכלים אצלנו טבעוני בשישי בערב ומאוד אוהבים את זה], זה חוסך זמן וכוחות.
 
למעלה