אז את טועה
ראשית,קטונת מלנסות לאבחן אותי,אותנו,האמהות מבחינה פסיכולוגית.
אל תתיימרי.
לשלוח לקרוא ספרות זה נחמד.
אני אשת ספר וחובבת המילה הכתובה,באשר היא.
והכי חשוב-אני אמא יחידנית גאה,שלמה בטריליון אחוז עם הבחירה שעשיתי ויש לי את כל התשובות לתת למי שיבקש.
התגובה שלי ל"תורם הידוע" לא ממקום של חולשה או צורך להגן לא על עצמי,לא על משפחתי ולא על הבחירה שלי.
התורם שלנו אנונימי ואני מאוווווד מצדדת באנונימיות מוחלטת.
כן,אני יודעת כי אני קוראת תדיר בפורום,שדעתך שונה משלי.
זה בסדר גמור לא להסכים ועוד יותר בסדר לומר למה לא מסכימים.
אין באמהות שלי ובבחירה שעשיתי שום דבר מאיים.
במשפחה שלנו אין אבא.נקודה.
זה שבחר לתרום,סיבותיו מעניינות אותי כקליפת השום,תרם ואני שילמתי וקיבלתי מנות זרע.
אני הריתי,אני ילדתי,אני מגדלת,אנחנו משפחה "אחרת",מאושרת וזה נפלאאאאאאאא.
ועוד משהו- מאיפה הקביעה שבגלל שבחרנו ב"לא טרוויאלי" יותר קשה וישנם הפסדים מאשר בזוגיות,נישואין,הורות משותפת וכיו"ב????
מעולם לא נתקלת,שמעת על ילדים או הורים שמתמודדים עם קשיים או "מפסידים" למרות שמבנה המשפחה שלהם הוא המבנה ה"מיתולוגי"?