תורת המספרים - שאלת חקר

aetzbarr

Member
מעניין אם תגלה כי גם רעיון פאי המשתנה אינו חדש,והוא היה ידוע

לייונים הקדמונים.

אם הם ידעו איך לייצר משולשים ממוספרים
וידעו על משפט המשולשים הממוספרים
וידעו כי המשולשים האלה מציגים קשר בין מידה וצורה
אז הם בטח ידעו על רעיון פאי המשתנה.

מפליא, שרק אתה יודע מה שהיוונים הקדמונים ידעו.


א.עצבר
 

aetzbarr

Member
למשולשים ממוספרים יש נוסחת שטח מיוחדת, 0.25 (אאא מינוס א )

למשולש ממוספר יש נוסחת שטח מיוחדת , והיא 0.25 ( אאא מינוס א)

האם היוונים הקדמונים השתמשו בנוסחת שטח זו ?
האם הם הכירו את המשולשים הממוספרים ?
האם נוסחת שטח זו מופיעה בוויקיפדיה ?

מספרי אורך הצלעות של משולש ממוספר הם רציונליים.
לכן, גם מספר השטח חייב להיות רציונלי.

האם כל מספר רציונלי יכול להיות מספר שטח של משולש ממוספר ?

האם קיים משולש ממוספר בעל מספר שטח 5 ?

5 הוא מספר רציונלי לא תקין , עבור שטח של משולש ממוספר.

4.9991976 הוא מספר רציונלי תקין, עבור שטח של משולש ממוספר.

יש בוודאי עוד מספר רציונלי תקין, הקרוב יותר ל 5 מאשר 4.9991976

איך מזהים מספרים רציונליים לא תקינים ?

האם היוונים הקדמונים התעסקו עם מספר השטח של משולש ממוספר ?

האם משולשים ממוספרים הם מפתח לפתרון משוואות ממעלה שלישית ?

מחקר המשולשים הממוספרים רק מתחיל, והוא פתוח לכולם

זהו מחקר חדש לחלוטין, המזמין סקרנים יצירתיים.

ברוכים הבאים.

ואולי זה בכלל לא מחקר חדש, והוא הופיע אצל היוונים הקדמונים ?
ואולי המתמטיקה המקובלת כבר חקרה את המשולשים הממוספרים ?
ואולי...אין חדש תחת השמש ..

האם וויקיפדיה יודעת מה זה מספר רציונלי תקין / לא תקין ?
האם וויקיפדיה יודעת מה זה משולש ממוספר ?
האם וויקיפדיה מכירה שימוש במשוואה ב = מחצית של ( אא מינוס 1) ?

בטח שיודעת....הרי אין חדש תחת השמש

א.עצבר
 
למה לא חוסמים את הקשקושים האלה?

הרי יכול לבוא מישהו חדש, ולחשוב, שמכיוון שזה פורום מתמטיקה, הרי כל מה שכתוב כאן - רציני
 

aetzbarr

Member
מהודעתך משתמע, שלמבקר החדש אין שיפוט עצמי, והוא לא יוכל

להעריך נכון את מה שהוא קורא.

ובכן, כמו שלך יש שיפוט עצמי והערכת מה שהערכת,, כך למבקר החדש יש שיפוט עצמי, והוא יעריך מה שיעריך.

א.עצבר
 
תלוי מה רמת השכלתו.

נניח שנכנס לכאן תלמיד כיתה ד', קורא את הקשקושים שלך, לא מבין בהם שום דבר, ואין לו אפשרות לשפוט באופן עצמאי.
מישהו בכיתה ז' כבר מבין חלק מהדברים. הוא מבין שהנך משתמש בלשון עילגת, ושאת חלק מהחישובים הוא יכול לבצע בעצמו מבלי...
מבלי לחשוב את עצמו למגלה אמריקה


ברור שלרוב המוחלט של גולשי פורום זה מובן מאליו שכל הקשקושים שלך הם הבל הבלים, וכולם מתייחסים אליך כאל מוקיון טרחן.
 

aetzbarr

Member
מי שעוד לא קלט את רעיון המשולשים הממוספרים, יבקר בתערוכה

מי שעוד לא קלט את רעיון המשולשים הממוספרים, יבקר בתערוכה .

תערוכת המשולשים הממוספרים מציגה משולשים ישרי זווית ממשיים מעץ, שניסרו אותם מפלטות עץ בעלות עובי של 2 ס"מ

המשולש הבולט ביותר בתערוכה, הוא בעל ניצב אופקי של 2.414 מטרים, ניצב אנכי של 2.414 מטרים, ויתר באורך של 3.414 מטרים.
זהו המשולש היחידי המסומן במספרים, וגם מופיע בו המספר 45 לזווית שמול א

סביב המשולש הבולט , מפוזרים משולשים ישרי זווית רבים, בלי סימוני מספרים.
משולשי העץ גדולים וקטנים, ולגדול שבהם יש ניצב אנכי שאורכו יותר מ 10 מטרים.

המבקרים בתערוכה מוזמנים לבחור משולש, ולערוך עליו 4 מדידות:
יש למדוד את אורך הניצב האופקי שלו א ,
את אורך הניצב האנכי שלו ב ,
את אורך היתר שלו ג ,
ואת הזווית מול הניצב האופקי.

אין שני משולשים דומים בתערוכה, ולכל משולש יש גודל משלו וצורה משלו.
את הגודל מביעים מספרי הצלעות, ואת הצורה מביע מספר הזווית.

לקראת סיום הביקור, נשאלת השאלה:

איך מייצרים משולשים ממוספרים ?
לכל משולש כזה יש צירוף מיוחד של מספרי א ב ג
איך משיגים צירופים מיוחדים של מספרי א ב ג ?

והתשובה היא -על פי נוסחת הקסמים ....... ב = מחצית של ( אא מינוס 1 )

כדי שהנוסחה תפעל יש לבחור ניצב אופקי א , נניח 1.8 מטרים.
בעקבות בחירה זו, הנוסחה מפיקה את אורך הניצב האנכי ב = 1.12 מטרים.
אורך היתר מתקבל על פי.... ג = (ב +)1 ...... = 2.12 מטרים.
טנגנס הזווית מול א = ( א חלקי ב ) = 0.6222 שערכה כ 31.9 מעלות.

בעזרת נוסחת הקסמים אפשר ליצור משולשים ממוספרים ללא הגבלה, וכל
משולש שיופיע במציאות, יהיה בעל גודל ייחודי וצורה ייחודית.

היות והנוסחה פועלת בעקבות בחירה של מספר א , והיות שהמספר א , יכול להיות כל מספר מעל אפס , בכיוון אינסוף, אז אפשר לייצר אינסוף משולשים ישרי זווית, ולכל אחד מהם יהיה גודל ייחודי וצורה ייחודית.

המשולשים הממוספרים הם עתירי הפתעות, ואלה יוצגו בתערוכות הבאות.

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
והבהרה נוספת חשובה מאוד

פעם ראשונה בתולדות הגיאומטריה, מוצג קשר בין מידה וצורה.

מאז ומתמיד ...כאשר נאמר....משולש שווה צלעות, דובר על צורה טהורה.
המידה של הצלעות לא הייתה חשובה, ורק השוויון באורך הצלעות היה חשוב.

המשולשים הממוספרים יוצרים תקדים גיאומטרי.
יש קשר בין ערך המספרים של צלעות המשולש, לצורה של המשולש.
יש קשר בין ערכו של המספר א , לערכה של הזווית מול א.

הקשר הזה חדש בהחלט, ומעולם לא הופיע בגיאומטריה המקובלת.

הקשר הזה יופיע גם במעגלים.

הקשר הזה מבשר את המהפכה בגיאומטריה, שהייתה קפואה במשך 2000 שנים.

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
ריכוז נוסחאות של משולשים ממוספרים.

ריכוז נוסחאות של משולשים ממוספרים

סימון אחיד למשולשים ממוספרים, כאשר לכל צלע מותאם מספר רציונלי.
מספר א לניצב אופקי , מספר ב לניצב אנכי , מספר ג ליתר.

א הוא מספר נבחר, בין כיווני האפס והאינסוף.
אפשר לבחור אינסוף ערכים של א , עבור אינסוף משולשים ממוספרים.
אחרי בחירת מספר א , משיגים את מספר ב ומספר ג כך.

ב = 0.5 ( אא מינוס 1 )

ג = ב + 1

א , ב , ג , מקיימים את המשוואה אא + בב = גג
לכן, המשולשים הממוספרים הם ישרי זווית.

בשיטה זו ניתן להשיג צירופים ללא הגבלה, של א , ב , ג
כל צירוף יתאים למשולש ישר זווית בעל צורה ייחודית, וערך מספרי ייחודי של א

טנגנס הזווית מול א = א חלקי ב
היות ו ב = מחצית של ( אא מינוס 1 )
אז טנגנס הזווית מול א = 2א חלקי ( אא מינוס 1 )

טנגנס מחצית הזווית מול א = 1 חלקי א ( משפט המשולשים הממוספרים)

אחרי שימוש בערכים רבים של א ,
מגיעים בהכרח אל המשולש האמצעי שבו מתקיים א = ב
זהו משולש ישר זווית ושווה ניצבים,
והוא המשולש הממוספר היחידי, שאין לו מספרים רציונליים.

א = 1 + שורש 2
ב = 1 + שורש 2
ג = 2 + שורש 2

היות ובחירת א קובעת את כל הנתונים של משולשים ממוספרים, אפשר לקבוע.

היקף משולש ממוספר = אא + א

שטח משולש ממוספר = 0.25 ( אאא מינוס א )
למספר א נבחר תמיד יש מספר שטח.
למספר שטח נבחר , לא תמיד יש מספר א


שיטת היצירה של משולשים ממוספרים, מתאימה גם ליצירת משולשים ישרי זווית "רגילים" בעלי מספרים טבעיים , שהמחלק המשותף המקסימלי שלהם הוא 1.
כלומר, היא מתאימה ליצירת שלשות פיתגוריות פרימיטיביות.

אם נבחר לדוגמה , א1.4 ,
אז בחרנו ליצור משולש ממוספר עם טנגנס זווית מול א 2.91666

בעקבות בחירת א1.4 , מתקבל ב0.48 , ו ג1.48 , ונתונים אלו הם של משולש ממוספר.
כדי לקבל משולש ישר זווית "רגיל"
נכפיל ב100 ונקבל א140 , ב48 , ג148
נהלק ב4 ונקבל א35 , ב12 , ג37
הגענו למשולש ישר זווית רגיל, שבו טנגנס הזווית מול א = 35 חלקי 12 = 2.91666
המספרים שלו , מהווים שלשה פיתגורית פרימיטיבית.


לכן, שיטת היצירה של משולשים ממוספרים, טובה מאוד ליצירת שלשות פיתגוריות. פרימיטיביות, כאשר אפשר לבחור מראש, את צורת המשולש, שתתאים לו השלשה.
את הבחירה מראש , מציגה בחירת א.
טנגנס הזווית מול א = 2א חלקי ( אא מינוס 1 )


א.עצבר
 

aetzbarr

Member
עוד שיטה ( פשוטה ויעילה ולא מוכרת) ליצירת מ.י.ז. רציונליים

עוד שיטה ( פשוטה ויעילה ולא מוכרת ) לייצור משולשים ישרי זווית רציונליים.

בשיטה זו מייצרים מספר ליתר ומספר לניצב.
לניצב האחר תמיד יהיה מספר רציונלי..

מספר היתר המיוצר יסומן באות ג ,
מספר הניצב המיוצר יסומן באות ב
מספר הניצב האחר, יסומן באות א

ג , ב , א , יקיימו את המשוואה גג מינוס בב = אא

4 פעולות נדרשות ליצירת ג , ב

בחירת מספר בעל שורש וחלוקתו ל 2
בחירת מספר אחר בעל שורש וחלוקתו ל 2
חיבור התוצאות יפיק את ג
חיסור התוצאות יפיק את ב


דוגמאות
נבחר 121 ואחרי חלוקתו נקבל 60.5
נבחר 9 ואחרי חלוקתו נקבל 4.5
ג = 65
ב = 56
גג מינוס בב = אא = 1009 ( א = 33)

יכולנו לבחור במקום 9 את 16 , ואחרי חלוקתו נקבל 8
במקרה זה ג = 68.5 ב = 52.5
גג מינוס אא = 1936 ( א = 44 )


נבחר 900 ולאחר חלוקתו נקבל 450
נבחר 100 ולאחר חלוקתו נקבל 50
ג = 500
ב = 400
גג מינוס בב = אא 90000 ( א = 300)


נבחר 1.44 ולאחר חלוקתו נקבל 0.72
נבחר 4.84 ולאחר חלוקתו נקבל 2.42
ג = 3.14
ב = 1.7
גג מינוס בב = אא = 6.9696 ( א = 2.64 )


בשיטה זו, וגם בשיטה העתיקה , ( המוצגת בוויקיפדיה) ובעוד שיטות נוספות, תמיד בוחרים שני מספרים, ומהם מגיעים אל המספר השלישי.

רק בשיטה שכבר הצגתי ליצירת משולשים ממוספרים, בוחרים מספר יחיד א , וממנו מגיעים אל שני המספרים האחרים.
ב = מחצית של ( אא מינוס 1)
ג = ( ב + 1 )

ומה נשאר ? למצוא שיטה המפיקה משולשים ישרי זווית, שמספר השטח
שלהם הוא מספר טבעי..

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
שם חדש מתבקש להופיע......משולשים צורמדיים

שם חדש מתבקש להופיע ............ משולשים צורמדיים.

משולש צורמדי הוא משולש ישר זווית, שלכל צלע שלו מתאים מספר.
מספר א לניצב אופקי, מספר ב לניצב אנכי , מספר ג ליתר.

המספרים של משולשים צורמדיים , מושגים בעקבות בחירה חופשית של מספר א
שיכול להשתנות בין כיוון אפס לכיוון אינסוף.

מספר ב יושג כך : ב = מחצית של ( אא מינוס 1)
מספר ג יושג כך : ג = ב+1

מספרי א , ב , ג , מקיימים את המשוואה אא + בב = גג

משולשים צורמדיים מגלים קשר בין ערכו של המספר א , לערך הזווית שמול א .
ככל שמספר א גדול יותר, ערך הזווית שמול א קטן יותר.
הקשר הזה הוא בין מידה מספרית של משולש לצורה של משולש ,
כיוון שצורה של משולש נקבעת על פי הזוויות שלו.

לכן, נבחר להם השם....משולשים צורמדיים.

אם ניתן ל א ביטוי פיזיקלי של מטרים, נגלה כי המשולשים הצורמדיים מגלים קשר בין מידה פיזיקלית של משולש לצורה שלו .

אם נבחר א 1.5 מטר, נקבל ב 0.625 מטר, ו נקבל ג 1.625 מטרים
זווית מול א תהיה כ כ 67.45 מעלות
מידה של 1.5 מטר, קבעה צורה של 67.5 מעלות

אם נבחר א 2 מטרים , נקבל ב 1.5 מטר, ונקבל ג 2.25 מטרים
זווית מול א תהיה כ 53.2 מעלות
מידה של 2 מטרים, קבעה צורה של 53.2 מעלות

אם נבחר א 3 מטרים, נקבל ב 4 מטרים , ונקבל ג 5 מטרים.
זווית מול א תהיה כ 37 מעלות
מידה של 3 מטרים , קבעה צורה של 37 מעלות

אם נבחר א 4 מטרים, נקבל ב 7.5 מטרים , ונקבל ג 7.5 מטרים
זווית מול א תהיה כ 28 מעלות
מידה של 4 מטרים, קבעה צורה של 28 מעלות.

וכן הלאה ללא סוף.

משולשים צורמדיים הם משולשים ישרי זווית מיוחדים, בעלי קשר בין מידה וצורה.
המיספור שלהם נוצר בעקבות בחירה של "מספר יחיד"

יש גם משולשים ישרי זווית ממוספרים , שלא מגלים קשר בין מידה וצורה.
המיספור שלהם נוצר בעקבות בחירה של "שני מספרים"

בוחרים מספר בעל שורש ומשתמשים בחציו,
בוחרים מספר "אחר" בעל שורש, ומשתמשים בחציו.

חיבור התוצאות יפיק את מספר ג
הפרש התוצאות יפיק את מספר ב
מספר א יתקבל, משורש של ( גג מינוס בב )

הקשר בין מידה וצורה, הוא קשר חריג בגיאומטריה של הקו הישר.
גיאומטריה זו עסקה בצורות הטהורות, שאין כל חשיבות למידה שבה הן מופיעות.
את הקשר החריג הזה , מציגים המשולשים הצורמדיים.

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
תיקון : משולשים צורמידים

שם חדש מתבקש להופיע ............ משולשים צורמידים.

משולש צורמידי הוא משולש ישר זווית, שלכל צלע שלו מתאים מספר.
מספר א לניצב אופקי, מספר ב לניצב אנכי , מספר ג ליתר.

המספרים של משולשים צורמידים , מושגים בעקבות בחירה חופשית של מספר א ,
שיכול להשתנות בין כיוון אפס לכיוון אינסוף.

מספר ב יושג כך : ב = מחצית של ( אא מינוס 1)
מספר ג יושג כך : ג = ב+1

מספרי א , ב , ג , מקיימים את המשוואה אא + בב = גג

משולשים צורמידים מגלים קשר בין ערכו של המספר א , לערך הזווית שמול א .
ככל שמספר א גדול יותר, ערך הזווית שמול א קטן יותר.
הקשר הזה הוא בין מידה מספרית של משולש לצורה של משולש , כיוון שצורה של משולש נקבעת על פי הזוויות שלו.
לכן, נבחר להם השם....משולשים צורמידים
אם ניתן ל א ביטוי פיזיקלי של מטרים, נגלה כי משולשים צורמידים מגלים קשר בין מידה פיזיקלית של משולש לצורה שלו .

אם נבחר א 1.5 מטר, נקבל ב 0.625 מטר, ו נקבל ג 1.625 מטרים
זווית מול א תהיה כ כ 67.45 מעלות
מידה של 1.5 מטר, קבעה צורה של 67.5 מעלות

אם נבחר א 2 מטרים , נקבל ב 1.5 מטר, ונקבל ג 2.25 מטרים
זווית מול א תהיה כ 53.2 מעלות
מידה של 2 מטרים, קבעה צורה של 53.2 מעלות

אם נבחר א 3 מטרים, נקבל ב 4 מטרים , ונקבל ג 5 מטרים.
זווית מול א תהיה כ 37 מעלות
מידה של 3 מטרים , קבעה צורה של 37 מעלות

אם נבחר א 4 מטרים, נקבל ב 7.5 מטרים , ונקבל ג 7.5 מטרים
זווית מול א תהיה כ 28 מעלות
מידה של 4 מטרים, קבעה צורה של 28 מעלות.

וכן הלאה ללא סוף.


משולשים צורמידים הם משולשים ישרי זווית מיוחדים, בעלי קשר בין מידה וצורה
המיספור שלהם נוצר בעקבות בחירה של "מספר יחיד"

יש גם משולשים ישרי זווית ממוספרים , שלא מגלים קשר בין מידה וצורה.
המיספור שלהם נוצר בעקבות בחירה של "שני מספרים"

בוחרים מספר בעל שורש ומשתמשים בחציו,
בוחרים מספר "אחר" בעל שורש, ומשתמשים בחציו.

חיבור התוצאות יפיק את מספר ג
הפרש התוצאות יפיק את מספר ב
מספר א יתקבל, משורש של ( גג מינוס בב )

הקשר בין מידה וצורה, הוא קשר חריג בגיאומטריה של הקו הישר.
גיאומטריה זו עסקה בצורות הטהורות, שאין כל חשיבות למידה שבה הן מופיעות.
את הקשר החריג הזה , מציגים משולשים צורמידים..

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
הוכח כי X^3-X מתחלק תמיד ב 4 , פרט לערכי X של 2, 6, 10,וכו'

X מספר טבעי
 
תרגיל נחמד לתלמידי בי"ס יסודי

אבל הם לא כל כך גולשים בפורום זה.
למקרה שמישהו מהם יכנס לכאן במקרה, אנסח עבורו את התרגילון בצורה מסודרת יותר:

הוכח, כי עבור כל מספר שלם x, למעט מספרים זוגיים שאינם מתחלקים ב-4, הביטוי x³-x מתחלק ב-4.
 
למעלה