תושבי ניו יורק, אתם מרוצים ?

[inbalich]

זה לא פשוט

זה לא היה פשוט כשבאנו, זה לא פשוט עכשיו ולא יהיה פשוט בזמן הקרוב. נכון אני עדיין מבכה את ארצי מולדתי על כך שעזבתיה, וכואבת את המרחק מכל אהוביי, ובהתחלה באמת יצאתי בהצהרה שהקצבנו לעצמנו 5 שנים כאן! הצהרה זו היוותה משענת נוחה להתרפק עליה בכל פעם שחשבתי על הארץ. היום, בסה"כ 3 חודשים אחרי, אני אומרת שאני מאד מקווה שאנחנו נעמוד בזה שאחרי 5 שנים נעזוב חזרה, אבל איני בטוחה בכך, כי אי אפשר לדעת מה יילד יום. הלוואי ויכולנו לקחת מטוס עכשיו ולהרגיש שוב מקרוב את כל מה שחסר לנו. אבל ה-כ-ס-ף ה-כ-ס-ף !!! איך אומרת לובה: "קשה, קשה..." מי שחושב שלחיות באמריקה זה לחיות בסרט הוליוודי - טועה בגדול. בגדול - זה לא שרע כאן, זה פשוט לא הבית.

 

[doronf65]

ענבל, הדבר החשוב

ששאבתי ממה שכתבתי לך הוא לאבחן את מצבי הפסיכולוגי ולראות באיזה שלב אני, ולעבור מהר כמה שיותר לשלב הבא. ברגע שאת מודעת למצב, ברגע שאת יודעת שאת עושה אידאליזציה של דבר שלא קיים, כשאת יודעת שזהו מצב נורמלי שכל אחד עובר, זה מקל עלייך להתמודד. כרגע את חווה תהליך של אבל. אם תהיי מודעת לכך, זה יעזור לך. וזה לא פשוט. לאף אחד. והמעבר עצמו, כל חוסר היציבות וכל הנסיונות להתייצב ולהסתדר, קשים. חזק ואמץ לכולנו... דורון

 

[Numnum]

ענבל, אני נוטה לנסכים עם מה שכתב

דורון, אמנם עדיין לא עברתי, אמנם אני לא משאיר הרבה מאחורי, אבל הגישה שלי היא שונה, אני שמח על השינוי, המטרה שלי גם לא כספית, אבל היא אחת ממטרות העל שלי בחיים בכלל. (חומרי שכמוני). אני לא יחליף את החתימה שלי בתפוז ל"אין כמו בבית", יכול להיות שזה יהיה נכון. אבל פסיכולוגית, כל הדיבור הזה על הבית, כל ההתעסקות הזו ב"במתי נחזור", "איך נסתדר", מה נעשה" וכל השאר .. הם רק גורמים לך לחשוב על צערך כל היום ולכן התחושות שלך כואבות יותר. ושוב, אינני טוען שאלו תחושות לא מוצדקות. אבל עבורך, בשבילך ובשביל המשפחה שלך, לא נכון להיות עצובים ומדוכאים כל הזמן, שזה מה שאני מבין ממך לפחות. עזבת בשביל להיות עשירה אבל מדוכאת ועצובה ? תהני מהמצב הנוכחי שלך, אל תסחבי את הגעגועים על הכתפיים. תניחי אותם בצד ותחזירי אליהם בערב, אולי אולי סופ"ש כן - סופ"ש לא .

אולי החתימה שלי תהיה "אין כמו האושר"

 

[kit k@t]

קצת תלוש

אבל במקרה החתימה שלך זו שורה משיר של אניגמה? קאט

 

[Numnum]

חיובי

 

[who knows1]

../images/Emo45.gif

 

[222ספיר]

אולי ניסע יחד?

אני מתכוונת ליסוע בסוף יוני, ויש לי שם עכשיו חברה שעוברת לגור בניו יורק ומתכוונת לחפש עבודה, אם תרצה אני יכולה להפגיש ביניכם או משהו

 

[Azemer50]

כמה צבועים יש בעולם...

אינבליך את צודקת מאה אחוז. אהבתי את התשובות שלך. הרוב יורדים לשפר את רמת החיים שלהם. הצבוע שכתב שירד בגלל הישראלים או בעיות המדינה, יכל לרדת למקום "רך" יותר מניו יורק ועם פחות ישראלים או סגנון חיים שדומה לארץ... בכל מצב, הרבה יורדים בגלל הכלכלה וחלק בגלל הבטחון ומה שמסביב. לגבי הצעיר ששואל את השאלות - סע ותיראה. הרבה משתנה דקה אחרי הנחיתה. לטוב ולרע. חברים ומשפחה זה חשוב מאוד אבל זה לא מבטיח כלום. זה רק יכול לעזור. בניו יורק יש המון הזדמנויות להצליח ובטח לא תתקדם מ 2000 דולר, אלא רק תתגלגל מזה עד להזדמנות שלך או המעבר למקום פחות יקר או שתחזור לארץ. ארה"ב היא כבר לא חלום ורוד כל כך לרוב המהגרים. חוקיים או לא חוקיים. קח את הריסק. אתה צעיר עדיין. לחזור לכאן תמיד תוכל. לא תפסיד כלום. תיראה את אמריקה לטוב ולרע (מקווה שרק לטוב אבל מירב הסיכויים שלא...) ותחליט לבד מה טוב לך.